נלחמים על הגבעות: מתנגדים להקמת היישוב ניצנית
מינהל מקרקעי ישראל והמועצה האזורית רמת נגב מתכננים להקים על גבול ישראל מצרים יישוב חדש – ניצנית. היישוב צפוי לקום בלב איזור מדברי, לב סואן של טבע, נוף, בעלי חיים נדירים, אתרי טיול ומורשת. הארגונים הסביבתיים חברו לתושבי היישובים הסמוכים ונערכים למאבק לקראת אישור התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה
זה שנים שמתוכננת, ביוזמת מנהל מקרקעי ישראל והמועצה האיזורית רמת נגב, הקמתו של ישוב חדש העונה לשם ניצנית, באיזור פיתחת ניצנה. למרות שמאבק התושבים וגופים ירוקים אחרים בתוכנית נמשך כבר שנים מספר, נדמה שאין לכך הדים רבים.
"האיזור שאנו גרים בו נבנה כסביבב כפרית עם איכויות מסוימות. אנשים באו לגור בסוף העולם מסיבה מסוימת. אם היו רוצים לגור בעיר – לא היו באים לפה", מסביר עופר הר-טוב, תושב עזוז. "אני עוסק בתיירות מדברית כבר 20 שנה. מגיעים לישראל תיירים שבאים במיוחד כדי לטייל במדבר. אם יבנו פה עיר ערכי הטבע המיוחדים של האיזור יפגעו, וגם הענף שאנחנו נשענים עליו".
ניצנה שוכנת סמוך לגבול עם מצרים, כ-75 קילומטר דרום-מערבית לבאר שבע. עיקר המחלוקת סביב הקמת הישוב ניצנית נטוע במיקומו – על הגבעות מדרום-מערב לניצנה. "לאורך כל הדרך ביקשנו להגיע לפשרה: ותרו על הגבעות, עברו למקום פחות בתולי, נתפשר בנוגע למיקום. אבל המועצה רוצה להקים ישוב נדל"ני, מיקום וגובה הם אטרקטיביים, והם לא מוכנים לשנותו, גם אם זה על חשבון האתרים עצמם", מסבירה זהבה סיגל, תושבת כמהין, העומדת בראש ועד הפעולה למאבק במיקום ניצנית שהוקם בשנת 2004.
"יש למועצה שלנו המון כוח", היא מוסיפה. "זו המועצה שלי וזה מאוד כואב לי. רצינו לגמור את הסיפור בתוך הבית, אבל כנראה יש להם אינטרניסים חזקים מדי. אם המועצה שלנו היתה אומרת שהיא מושכת את ידה מקידום התוכנית זה היה עוזר להצעה ליפול".
במועצה טוענים מנגד כי "אזור פיתחת ניצנה הוא מהאזורים הקשים ביותר להתפתחות – הן כלכלית והן חברתית. הוא מרוחק ממרכזי אוכלוסיה גדולים ועל מנת לאפשר רצף התיישבותי תוך מתן שירותים ברמה נאותה, יש מקום להרחיב לאורך השנים את הישובים הקיימים (קדש ברנע , כמהין וכו') ובעתיד לכשיבשילו התנאים להקים את הישוב הקהילתי ניצנית. בלי תוספת אוכלוסיה משמעותית, יש סיכוי שבאזור מרוחק זה תדלדל ואולי גם לא תתקיים אוכלוסיה יהודית, דבר שאולי ישמח חלק מהגופים הירוקים".
במנהל
במנהל מדגישים כי הישוב הוא רק חלק קטן מתוכנית כוללת: "שטח תכנית המתאר הוא 30 אלף דונם, מתוכם מהווה הישוב חלק קטן. מתוכנן כעת ישוב ל-1,500 יחידות דיור בעוד שתמ"א 35 מאפשרת עשרת אלפים יחידות. בנוסף לישוב, כוללת התכנית שטחים נרחבים פתוחים כגון: פארק מדברי, גן לאומי, שטחים ציבוריים וקרקע חקלאית. אפשר לומר שמרכיב מרכזי בתכנית הוא הפארק המדברי – פארק דרך שור המבוסס על אגם נופש".
תושבי האיזור אינם לבדם במאבק. גם בחברה להגנת הטבע מתנגדים למיקום המיועד להקמת היישוב. בחברה להגנת הטבע טוענים שיש לעבות ולחזק את הישובים הקיימים, לפני שמקימים ישובים חדשים. עם זאת, הם לא שוללים מכל וכל את הקמת הישוב, אלא מציעים חלופה למיקום (להעביר את התכנון צפונית-מזרחית לנחל ניצנה), תחת המיקום הנוכחי. לטענתם, איזור הגבעות הפך מוקד תיירותי בשנים האחרונות, לכן חשוב לשמור לא רק על האתרים המיוחדים באיזור: תל ניצנה, מערת ניצנה, חמוקי ניצנה ואחרים, אלא גם על המרחב הפתוח בין לבין האתרים.
"הגבעות הן הלב הסואן של האיזור מבחינת טבע, נוף, אתרי טיול ומורשת", מסביר שי טחנאי, רכז שמירת טבע וסביבה דרום, בחברה להגנת הטבע. "יש שם מינים מיוחדים של חיים, טראסות חקלאיות, חמוקי ניצנה ועוד. אילו הריאות הצהובות המדבריות, אחת מהפנינים של האיזור. יש מעט מאוד איזורים שמציעים מגוון נופי איכותי שכזה – שטח של מרחב מדברי פתוח".
גם בעמותת "אדם, טבע ודין" מאמינים בעיבוי ישובים קיימים ומתנגדים באופן עקרוני להקמת ישובים חדשים, ולהקמת ניצנית בפרט. בעמותה טוענים כי למרות שנדמה שהנגב מלא במרחבים פתוחים, הרי בפועל רוב רובם של השטחים מנוצל לפעילות צבאית, כך שהלכה למעשה מעטים הם מאוד השטחים הפתוחים באמת. הקמת הישוב תגזול, לטענתם משאבים מיותרים וקרקע בעלת ערך רב.
"שהישובים הקיימים באיזור הם קטנים מאוד, יש להם המון עתודות, וטרם מוצה פוטנציאל הבנייה שלהם", מסבירה יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם, טבע ודין. "ככל שישוב הוא גדול יותר, אפשר לספק לו יותר שירותים. ישוב חדש מושך עוד תשתיות – זה גם מבזבז משאבים כלכליים וגם פוגע בסביבה. ישוב חדש מושך אוכלוסיה חזקה מישובים אחרים ואף תושבים פוטנציאלים שהיו יכולים להתיישב בישובים הקיימים באיזור".
למרות התנגדות הארגונים הירוקים, וקולות התנגדות ממועצה עצמה, אושרה התוכנית גם במסגרת בתמ"א 31 וגם במסגרת תמ"א 35, ובחודשים הקרובים תופקד להתנגדויות הציבור. ועד הפעולה למאבק במיקום ניצנית מתכונן להמשיך בפועלתו, פועל לגיוס תמיכת תושבי האיזור, ובקרוב יחל באיסוף חתימות לתקופת ההתנגדויות.
מהמועצה האיזורית רמת נגב נמסר בתגובה: "בתמ"א 31 סומל סימבול להקמת יישוב קהילתי באזור פיתחת ניצנה. גם תוכנית תמ"א 35 ראתה לנכון וכמובן גם לאשר במועצה הארצית לתכנון ובניה ובהסכמת הגופים הירוקים, את הסימבול במיקומו הנוכחי. מיקום הישוב אם כן, אינו גחמה של ראש מועצה כזה או אחר, אלא החלטה של גופי התכנון של מדינת ישראל.
מוסדות התכנון קבעו את מיקום הישוב ניצנית (הן בתמ"א 31 והן בתמ"א 35), כך שההצעות של חלק מהגופים הירוקים להקים את הישוב בצמוד לכלא קציעות או בתחתית נחל ניצנה אינן ראויות להתייחסות.
רמת הנגב, והעומד בראשה שמואל ריפמן, מופקדת על שטח של 4,300 מליון דונם. 95% מהם נשמרים בקפדנות כשטחים פתוחים. בתקופתו של ריפמן הוכרזו מרבית שמורות הטבע בנגב, על כך גם קיבל אות הוקרה והערכה של הרשות הטבע והגנים הירוקים.
חבל שגישתה הניהילסטית הקיצונית של החברה להגנת הטבע מציבה אותה כלא רלוונטית בדיאלוג האמיתי שצריך להתקיים בסוגיות כאלה ודומות, בניגוד לרשות הטבע והגנים איתם מתקיים דאלוג פורה ולעיתים נוקב בסוגיות כאלה".
ממנהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "הגופים הירוקים מתנגדים להקמת ישוב חדש בכל מקום בסביבה זו לא רק בגבעות ניצנה. לטענתם יש מספיק ישובים באזור וישוב זה אינו צמוד דופן להם. לטענתנו, אין מספיק מסה של התיישבות לפיתוח תשתיות מודרניות ולכן בא ישוב קהילתי זה להוות מרכז לכל יישובי הסביבה.
הוקמה ועדת היגוי הכוללת את כל המשרדים והגופים. הוצגו חלופות למיקום הישוב – בשלב הערכת החלופות הראשיות נערכו פגישות וסיורים בין צוות התכנון ותושבי הפיתחה, התקיימו דיונים בלשכת התכנון מחוז הדרום, מינהל מקרקעי ישראל, מ.א רמת-נגב, מע' הביטחון, קק"ל, רט"ג וגופים נוספים.
לאחר מספר ישיבות אושרה החלופה המועדפת למיקום הישוב לאחר בחינת כל השיקולים של שמירה על ערכי טבע, נוף ומורשת תוך כדי שטחים נוספים לפיתוח הוכנו נספחים בהתאם שהנם חלק ממסמכי תכנית המתאר".
נא להמתין לטעינת התגובות
