מחקר ישראלי חדש: נוף הנגב נותר ללא שינוי
במשך 1.8 מיליון שנה לא חל שינוי בצורת הנוף בנגב. השינוי המתמיד של פני כדור הארץ מתרחש במהירות בהרים ובאטיות במדבריות. ממצאי המחקר חושפים כי פני השטח כיום הם אותם פני השטח שעליהם הלכו התושבים הקדמונים של האזור ואולי אף בני ישראל בצאתם ממצרים
חלקים נרחבים מהנוף לא התבלו כמעט שני מיליון שנים צילום באדיבות המועצה המקומית רמת הנגב
שינוי מתמיד בפני השטח מתרחש עקב חשיפה לתנועות של מים ואוויר, תהליכי קפיאה והפשרה כמו גם שינויים בטווח הארוך הנגרמים על ידי פעילות וולקנית ותנועת הלוחות (פעילות טקטונית). השינוי
המתמיד של פני כדור הארץ מתרחש במהירות רבה יותר בהרים ובאטיות רבה יותר במדבריות, במיוחד באלו בהן רמת הפעילות הטקטונית כמעט לא קיימת.
מחקר בראשותם של ד"ר ארי מטמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר רבקה עמית מהמכון הגיאולוגי הישראלי, שנעשה במישורי פארן שבמרכז הנגב מצא, כי אזור נרחב השתמר כמות שהוא זה 1.8 מיליון שנים. המשמעות היא, כי פני השטח כיום הם אותם פני השטח שעליהם הלכו התושבים הקדמונים של האזור ואולי אף בני ישראל בצאתם ממצרים.
ריצוף מדברי הוא מארג של חלוקי אבן טבעיים המשולבים בצפיפות ומכסים פני שטח נרחבים באזורים מדבריים. החוקרים תיארכו את גיל הריצוף המדברי במישורי פארן על ידי מדידת ריכוז של איזוטופים נדירים הנוצרים מאינטראקציה בין קרינה קוסמית לפני השטח.
אחד האיזוטופים 10Be נוצר רק בשכבה העליונה של פני השטח וממדידת ריכוזו אפשר להסיק על זמן החשיפה של פני השטח לשמים.
"השטח שתיארכנו מייצג שטחים נרחבים של מדבריות ערב וסהרה. אנו מקווים שנוכל לאסוף דוגמאות מאזורים אחרים בסהרה ולהסיק מסקנות בקנה מידה גלובלי בנוגע למשטחים עתיקים אלה", אמר ד"ר ארי מטמון. תיארוך הריצוף המדברי במישורי פארן מראה כי חלקים נרחבים מהנוף לא התבלו כמעט שני מיליון שנים. חלקי נוף אלו הם מצורות הנוף העתיקות ביותר שתוארכו על פני כדור הארץ.
לדברי ד"ר מטמון, אמנם זמני חשיפה ארוכים יותר נמדדו על דוגמאות בודדות במקומות אחרים בעולם אך אין בהן להעיד על גיל הנוף שבתוכו הן נמצאות. לעומתן הדוגמאות ממישור פארן מעידות על גיל כלל הנוף שסביבן. מאחר שקיים מתאם הדוק בין גיל הריצוף המדברי לגיל השטח, החוקרים תיארכו את גיל השטח, ולא בחרו את האבנים יוצאות הדופן הפזורות על פני השטח.
"התוצאות מראות כי באזורים שטוחים וצחיחים היכן שרמת הפעילות הטקטונית נמוכה יותר והסלעים עמידים לבליה, פני השטח יכולים להשתמר מיליוני שנים. זו השערה שלא היינו בטוחים לגביה עד כה", אמר ד"ר מטמון.
המחקר נעשה במסגרת עבודת מוסמך של אורי שמחאי מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
נא להמתין לטעינת התגובות
