עד כאן: nrg מעריב מתגייס למאבק באלימות
נמאס לנו לדווח על האלימות הבלתי נפסקת ולעמוד מהצד. החלטנו לרתום את הבמה שעומדת לרשותנו כדי לחשוף ולבחון את מקורות אלימות, לחפש לה פתרונות ובעיקר להבהיר בצורה נחרצת: עד כאן. ואנחנו זקוקים גם לכם
בשבועות האחרונים עמודי האתר הולכים ונשטפים בדם ובאלימות בקצב מסחרר שאנחנו לא זוכרים כמותו. כותרת רודפת כותרת, פרשה רודפת פרשה. פעם זה הורה שנוטל במו ידיו את החיים של ילדיו הקטנים, פעם זה רוצח מתועב שיורה בדם קר בנערים חסרי ישע רק בגלל אורח חייהם ופעם זה חבורה משועממת של צעירים שיכורים שמחליטה להתעלל במשפחה שיושבת לתומה על ספסל בשישי בערב ולרצוח באכזריות בלתי נתפסת את האב פשוט בגלל שמתחשק להם. וזה עוד מבלי שדיברנו על אלפי הסיפורים שמתרחשים מתחת לאף שלנו מדי יום ולא זוכים בכלל להגיע לידיעת הציבור הרחב.
בין לבין מוצאים כאן גופות מבותרות ומרוטשות בקצב מטריד, עוברי אורח משלמים את המחיר של המאבק הבלתי מרוסן בין משפחות הפשע, האלימות במקומות הבילוי הפכה לשגרת חיים עד כי אף אחד כבר לא ממש מבחין בה או מתרגש, והדלת המסתובבת של בתי המשפט ובתי המעצר לא מפסיקה להכניס, ובעיקר להוציא, עברייני אלימות מכל הסוגים: אנסים, שודדים, סחטנים, בני נוער שמתעללים בחבריהם ועוד ועוד.
ועדיין לא הזכרנו את האלימות המילולית שהתנחלה בכל שיח אפשרי – מבית הנבחרים ועד לתקשורת – ואפילו את גיבור התרבות שמובל בחיוך ממזרי ושובבי לחדר החקירות אחרי ששלח בריונים לשבור עצמות לאלה שלא נתנו לו במה.
אבל הידיים שמקלידות את הכותרות הללו, ובעיקר הראשים והלבבות שמאחוריהן, לא מסוגלים לשתוק יותר. אנחנו לא רוצים לחכות לפעם הבאה שבה יישפך פה דם. אנחנו לא מוכנים לתת לכותרת של אתמול, מזעזעת ומחרידה ככל שתהיה, להישכח יום לאחר מכן רק כי נושא חדש ובוער יותר עולה לסדר היום. אנחנו רוצים לעודד את החברה שבה אנחנו חיים להתבונן לתוך עצמה ולנסות להבין איפה טעינו, מתי הפכנו לחברה אלימה כל כך ומה צריך לעשות כדי לתקן.
בדיוק משום כך החלטנו לרתום את הכוח היחסי שלנו ואת הבמה הרחבה שעומדת לרשותנו לדיון נרחב בסוגיית האלימות ובדרכים לפתור אותה: בימים ובשבועות הקרובים יתגייס האתר כולו, על כלל ערוציו,
נדרוש תשובות מהאנשים שצריכים לספק לנו ביטחון, מאלה שאמורים לחוקק את החוקים נגד עברייני האלימות ומאלה שאמורים לאכוף אותם. נבדוק את סדר העדיפויות התקציבי ואת תמיכת המדינה במוסדות העצמאיים שפועלים לשיקום עברייני אלימות ולמאבק חינוכי נגדה, נעמיד במה נרחבת לטובת רעיונות ויוזמות למיגור האלימות וחינוך לערכים, ובעיקר נשתדל שלא להניח לנושא לרדת מסדר היום עד שלא נרגיש שאפשר לחזור לחיות כאן חיים שפויים. או שפשוט אפשר לחיות.
כדי לדחוף את מקבלי ההחלטות להפסיק לעמוד מהצד ולהשקיף באדישות על המתרחש, כדי לדרוש שיסומנו מחדש הקווים האדומים, ובעיקר כדי להוכיח לכל מחוללי האלימות בתוכנו שהציבור לא יהיה מוכן לעבור יותר בשתיקה על כל מקרה של אלימות – קל כחמור – אנחנו חייבים את הרוח הגבית והתמיכה שלכם.
אם גם אתם מרגישים שהגיעו מים עד נפש, אם גם אתם חושבים שעד כאן, נשמח אם תצטרפו למאבק באמצעות הוספת הפרטים שלכם – שם מלא ומקום מגורים – בתגובה לידיעה הזו, יחד עם התייחסויות והצעות שלכם בנושא או מקרי אלימות שבהם נתקלתם באופן אישי.
ומכיוון ששינוי מתחיל תמיד מהבית, הפעם אנחנו מבקשים במיוחד לשמור על שיח הוגן, תרבותי ולא אלים שלא תמיד אופייני לתרבות הטוקבקים: בלי הסתתרות מאחורי שמות בדויים וכינויים שמאפשרים לכתוב את כל העולה על הדעת, בלי חילופי האשמות ומהלומות מילוליות, בלי ציניות ורשעות. חברי המערכת יהיו המגיבים הראשונים, אנחנו מקווים שאחריהם יבואו רבים נוספים כי רק כך המסר יעבור: עד כאן!
חברי מערכת nrg מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
