על שפת הנחל: השפכים שפוגעים בנחל חדרה
ממבט מרוחק נחל חדרה נראה מקום פסטורלי. כשמתקרבים רואים את מי הביוב והשפכים הזורמים אליו. סיפור עצוב של נחל
הביוב הזורם בנחל חדרה צילום: עמותת צלול
מי הנחל כוללים את מי בריכות הדגים ששוכנות על גדותיו, שפכים של מפעלים שונים – שמוזרמים בהיתר או שלא בהיתר וביוב של חלק מהישובים ששוכנים בסמוך לו או ליובליו. המט"שים באיזור לא מסוגלים להתמודד עם כמות המים המזוהמים שמגיעה אליהם, בבאקה אל גרבייה, למשל, אין כלל פיתרון טיהור, והביוב הגולמי מוזרם הישר לאפיקי הנחל, בעוד שהמט"שים באיזור שנמצאים בתהליכי הקמה מעוכבים כבר שנים.
תחת המים שפעם זרמו בנחל חדרה, עוברים בו היום מי ביוב ושפכים מזוהמים, המחלחלים למי התהום או מוזרמים לים. הנחל נחשב לאחד המזוהמים בארץ ואיכות המים בו ירודה ביותר.
"אין אפילו נחל אחד שנשפך לים התיכון וראוי לרחצה"
אבל נחל חדרה משמש למעשה כמקרה פרטי שמדגים את הכלל: הנחלים בישראל, רובם
ככולם משמשים כתעלות ביוב. מעידים על כך שלטי האזהרה הרבים המתריעים כי הרחצה במקום אסורה. לא שיש צורך בשלט, מספיקים מראה עיניים וחוש ריח לא מפותח במיוחד.
מצב הנחלים הוא בעיה מוכרת, רבת-שנים, וזה גם חלק מהקושי לפתור אותה. העובדה שהמחדלים נמשכו שנים על גבי שנים בזמן שהגורמים האחראיים שבו והתחלפו, מקשה על מציאת אחראי למחדל. גם אם בתחילת הדרך השתמשו בנחלים למטרות הובלת ביוב מחוסר ידע או יכולת לפתור את הבעיה, הרי שהיום, כשברורות השלכות המעשים, אין ספק
שאפשר למצוא פתרונות ראויים יותר.
"בישראל 2009, אין אפילו נחל אחד שנשפך לים התיכון וראוי לרחצה. הגורם העיקרי לזיהום נחל חדרה, כמו לזיהום שאר נחלי הארץ, הם אטימות שלטונית ברמה המקומית וברמה הארצית", אמר עזר פישלר, סמנכ"ל העמותה.
בצלול טוענים שבשלב הראשון צריך להפסיק את הזרמת המזהמים לנחלים באמצעות אכיפה פלילית נגד המזהמים, ולהקצות כספים להקמת תשתיות מתאימות והזרמת מים נקיים. "אנחנו מצפים מראשי עיריות שבתחומם יש נחלים מזוהמים, שיקחו יוזמה, ישרתו את הציבור, וידרשו ממשרדי הממשלה לפתור את הבעיה שלהם", אומר פישלר.
נא להמתין לטעינת התגובות
