חני נחמיאס: ציפי שביט ואני העברנו לדודו מכתב בשבת
נחמיאס: "האמת שחשדתי שזה יכול לקרות". יגאל גלאי: "היה לי ברור שכך זה יסתיים, לא היה לי ספק" פנינה רוזנבלום: "זה מוסר השכל שצריך ללמוד ממנו"
"עד כמה שאני יודעת הוא קיבל אותו והתרגש ממנו. זה טיפה הקל על האי הנוחות של הבידוד שנכפה עליו ובכל זאת הצלחנו להעביר מסר קטן כתוב. האמת שחשדתי שזה יכול לקרות. אני המומה שהוא בכלל הצליח להתאבד כנראה שהוא באמת רצה למות. חבל לי עליו ואני מקווה שעכשיו זה כשזה מאחורינו אנשים יימצאו מקום לזכור את הדברים היפים והטובים שהוא עשה".
"זה עצב שאי אפשר לתאר והלם שאי אפשר לתאר", אמרה הבדרנית ציפי שביט חברתו הטובה, של טופז. "אני לא מוצאת מילים חוץ מעצב נוראי. אני כתבתי לו השבוע מכתב מעומק הלב שאני ורצה לבוא ולראות אותו כמה קשה כמה אני חושבת עליו ושאני זוכרת גם דודו אחר. חרוץ, נבון, מבריק, נדיב, כל שבוע מגיש תוכנית מופלאה".
יגאל גלאי: "היה לי ברור שכך זה יסתיים, לא היה לי ספק. ידעתי שזה רק עניין של זמן. אני משוכנע לחלוטין שזה היה מסתיים כך בכל מקרה. הוא איש שכל מי שהכיר אותו ידע כמה הוא מתבצר בעמדתו ובמה שחשוב לו. הוא לא היה ניתן לשכנוע. מרגע שהוא החליט – הוא יעשה את מה שהוא רצה. הוא לא היה יכול לחיות ללא אהדת הקהל. לפני זמן קצר היה עיתונאי שרצה לכתוב דברים קשים נגד טופז, אבל ביקשתי ממנו לחכות ואמרתי לו: 'אל תלבה את האש, גם ככה מצבו קשה, וכך אכן הוא עשה. אני עצמי לא הייתי איתו בקשר בחודשים האחרונים, היה קצת קשה לעמוד מול ההאשמות הקשות שהופנו כלפיו'".
פנינה רוזנבלום: "עצוב לי מאוד, היינו חברים טובים, האמת שציפיתי לזה מאוד, כי לא הייתי רוצה לראות אותו נרקב בכלא לשנים רבות. זה היה שוק ומאוד עצוב. לא ייאמן איך בן אדם שהיה בסוף העולם לאן הוא הגיע. זה מוסר השכל שצריך ללמוד ממנו. אנשים צריכים להבין לא לקחת שום דבר כמובן מאליו, לא להסתנוור משום דבר ובטח שלא מכסף. דודו טופז היה חבר טוב - חיכיתי שייגמר
"אני הולכת בפארק כל בוקר ואני מוכרחה לומר שאנשים כל כך רצו שאני אבוא אליו ואעביר לו דברים. לא דיברתי איתו ובחודש האחרון נקבע פעמיים שאני אוכל לבוא לבקר אותו, ופעמיים זה התבטל. איזה עצב, לא חשבתי שזה ייגמר כך".
ננסי ברנדס, חברו של טופז: "בבוקר העצוב הזה אי אפשר להבין איך הוא הגיע למצב הזה. זו אינפנטיליות, כמו ילד שלקחו לו את הצעצועים, ולא ידע מה לעשות בלעדיהם. עם זאת, ברגע שראיתי שעצרו אותו עם 24 צלמים, הבנתי שעושים לו לינץ' תקשורתי שהוא לא יעמוד בו. אמרתי לעצמי, אל תתנו לו הרגשה שהוא דד-מן-ווקינג, שאין לו לאן לחזור. הוא הרגיש לבד. הוא התאבד כי הוא הרגיש בודד".
"כל מה שקרה מתחילת הפרשה ועד סופה הוא מאד מאד עצוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
