דודו אסור, דודו מותר
רשת צנזרה את המחווה לדודו טופז ז"ל בטקס פרסי האקדמיה. זה לא יפריע לה לשדר את הסרט התיעודי על אודותיו. מי אמר מוסר כפול ולא קיבל?
הקטע לזכרו של דודו טופז שצונזר מטקס פרסי הטלוויזיה יהודה לחיאני
אם לשאול לרגע את הדימוי שבבסיס קביעתו של מרמרי, הרי שעתה כבר אפשר לראות את החול הלח והשומם שנשאר אחרי שהמים והקצף נסוגו. גל של אלימות מבעיתה ברחבי הארץ, מדונה נוחתת בבן גוריון לייב, עוד כוכב נולד, מכבי חיפה בגביע האלופות ובפתח תקווה יש בתי ספר שלא רוצים אתיופים. דודו טופז וימיו האחרונים והמכוערים הם כבר חדשות של אתמול, כבר עוטפים את הדגים בשוק שליד הבית שלי.
זיכרונו של האיש והסערה התקשורתית שליוותה אותו לקראת הסוף הולכים ונעלמים, פרט לסרטים ה"תיעודיים" הצהובים שצצים אחרי מאורעות כאלה כמו יבלות אחרי כווייה ולמאמרי ההספד שמסריחים מצדקנות. התגובות מגוונות. עבור זכיינית ערוץ 2 רשת, למשל, טופז כבר אינו קיים כלל - לפחות לא כשהיא לא צריכה אותו.
איך עוד אפשר להסביר את הקיצוץ הצנזוריאלי שמנע מצופי טקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה לחזות בקטע ההנצחה עבור טופז, קטע ששובץ בטקס והונחה על ידי יעל פוליאקוב אך נחסך מאיתנו? שיקולי עריכה, כפי שהסבירו בזכיינית עצמה? ואולי מישהו מרשת קרא את הטור של מרמרי והחליט שלא “לעבד את לכתו” של האיש אל מול הקהל בבית? דווקא נשמע מכובד.
מוזר, אם כך, שרשת מפמפמת את הסרט של אילן שושן כאחוזת טירוף. האם זו ההגדרה המילונית למושג “מוסר כפול”? כך או כך, יש בהחלטה המפוקפקת הזו טעמים רבים לפגמים רבים, ולא רק מפני ששירה מרגלית - סמנכ”לית התוכן של רשת ומקורבנותיו של טופז - ישבה באולם טקס האקדמיה ויושבת עם היד על ברז ההחלטות במשרדי הזכיינית המשדרת.
הבדרן דודו טופז, מי שעמד בראש פירמידת התעשייה הטלוויזיונית בארץ במשך שנים כה רבות, היה זכאי להנצחה בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, ארכי־נבל או לא, ממש כפי שרשת רואה עצמה זכאית לגריפת רייטינג מסרט על חייו. ניחא. עוד קצף.
נא להמתין לטעינת התגובות
