בג"ץ נגד המדינה: גוררים רגליים ביישום חוק טל
תשעה שופטי בג"ץ דנו בחוק טל וקבעו כי קצב השילוב של בחורי ישיבות, שתורתם אומנותם, בשירות בצה"ל ובשירות האזרחי אינו משביע רצון. עם זאת, השופטים החליטו להעניק פרק זמן של 15 חודשים נוספים עד להכרעה בעתירות שהוגשו, כדי "לבחון השינוי"

השופטים, בראשות הנשיאה דורית בייניש, מתחו ביקורת נוקבת על הגורמים האחראים בממשלה על ביצוע החוק, וציינו כי אף שבג"ץ הביע עוד בשנת 2006 את מורת רוחו מקצב הטיפול במנגנונים המיועדים להפעלת החוק ומקצב הקצאת המשאבים הנדרשים לכך, "נראה כי גם מאז לא אצה הדרך לגורמים אלה וגרירת הרגליים נמשכת".
השופטת חיות אשר כתבה את פסק הדין העיקרי, ציינה כי הממשלה ביצעה לאחרונה שורה של מהלכים לקידום הטיפול בנושא, בראשם הפעלת מינהלת שירות אזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה, שחתמה על הסכמים עם עשרות גופים בהם ישובצו האברכים, קיימה הליכי מכרז לבחירת גוף שיסייע בגיוס המשרתים וביצעה פעולות הסברה ו"ריכוך" מול מנהיגי הציבור החרדי כדי לקבל לגיטימציה לשירות האזרחי.
לדברי השופטת, ריכוז המאמצים בעת האחרונה הוליד "שינוי מסוים", אשר קיבל ביטוי בכך שמספר המשרתים בשירות האזרחי מבין דחויי השירות גדל פי עשרה (705 ביוני 2009 לעומת 70 במאי 2008) אולם גידול זה "רחוק מלהצביע על השינוי המשמעותי הנדרש להוכחת הקשר הרציונאלי בין התכלית המשולבת, שנועד החוק להגשים, לבין האמצעים שנקבעו בחוק להשגת תכלית זו, אם מביאים בחשבון את העובדה כי בשנת 2008 הגיע מספרם של דחויי השירות במסגרת הסדר תורתו-אומנותו ל-4,672 איש מבין המיועדים לשירות ביטחון".
היא הוסיפה כי מספרם של המתגייסים לצה"ל מבין דחויי השירות, אף הוא רחוק מלהצביע על שינוי משמעותי כזה. לגדוד הנח"ל החרדי "נצח יהודה" שהוקם כמסלול ייחודי לציבור החרדי התגייסו 194 חרדים במהלך שנת 2008,
בנוסף למסלול זה, הפועל מספר שנים, הוקמו בחיל האוויר שני מסלולים המיועדים לציבור החרדי בלבד כמערך הטכני של החייל, וביחידה הטכנולוגית שלו. בחודש מאי 2008 שירתו 67 חיילים בשני מסלולים אלה ובדצמבר 2008 שירתו כ-150 חיילים.
חרף זאת קובעת חיות, כי מכלול הנתונים בעניין שילובם של דחויי השירות בצה"ל ובשירות האזרחי אין בו כדי לשקף שינוי משמעותי מן הסוג אליו כיוון פסק הדין של בג"ץ בענין זה. "למרות זאת – סיכמה - אנו מוכנים לדחות לפרק זמן קצוב נוסף את שעת ההכרעה בסוגיית חוקתיותו של חוק דחיית שירות, כדי לברר במהלך תקופה זו אם המנגנונים הקבועים בחוק שהחלו לפעול יש בכוחם לחולל שינוי משמעותי כזה".
השופט אליקים רובינשטיין כתב כי "התקדמות ההסדר שקבעה ועדת טל היא בזחילה, טיפין טיפין, עם כל רצונם של מוסדות המדינה והמינהלת. הרבה יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק. ואכן, האתגר להפוך את המגמה מזרם דקיק של מצטרפים החלה רחבה – מונח לפתחם של מנהיגי הציבור החרדי".
הוא הוסיף כי "הרי מה שהחל בקימום עולם התורה לאחר השואה הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול המרכזי במדינת ישראל, השירות הצבאי. בטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מבני ציבור זה, אלא שנכנסו למבוך שהם מתקשים לצאת ממנו".
לדבריו, "חלקי עם החפצים כי לימוד תורה בישראל יימשך וישגשג, אך אין כל צל צלה של סתירה בינו לבין שירות צבאי, וגם אין מניעה כי אחוז קטן של תלמידי ישיבה נבחרים ימשיכו בהסדר "תורתו אומנותו".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה להחלטת השופטים כי "בחלוף השנים מחקיקת החוק מתבהרת גם לבית המשפט מהותו האמיתית: אפליה בין דם לדם. שוב הוכח שהחוק מנציח הפליה רבת שנים ושיש לבטלו".
הדיון בבג"ץ נערך בחמש עתירות שהגישו נגד החוק קצין המילואים והמשפטן יהודה רסלר, התנועה למען איכות השלטון, המשפטן איתי בן חורין, הח"כ לשעבר אברהם פורז וחבריו למפלגת "חץ" והח"כים המכהנים ולשעבר ממרצ-יחד: רן כהן, יוסף ביילין, חיים אורון ואבשלום וילן.
לפני חודשיים הגיע נושא גיוסם לצה"ל של בני החברה החרדית לפתחו של בג"ץ, שדן בעתירה נגד הארכתו של חוק טל, שמטרתו מציאת הסדרים חלופיים לשירות הצבאי עבור החרדים. נציג המדינה טען בהתלהבות כי החוק מוביל למהפכה של ממש, בעוד שנשיאת ביהמ"ש העליון, דורית ביניש, עונה לו: "זו לא מהפכה. זו אבולוציה איטית מאד".
הדיון, בהרכב של תשעה שופטי בג"ץ, עסק בחמש עתירות שהוגשו נגד החלטת הכנסת שהתקבלה לפני כשנה, ואשר האריכה בחמש שנים את תוקפו של חוק טל, הדוחה את השירות הצבאי לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, ויוצר הסדרים חלופיים לשירות הצבאי, דוגמת השירות האזרחי.
השאלה המרכזית שהעסיקה את השופטים והפרקליטים הייתה האם העובדה ש-700 אברכים חרדיים – מתוך מחזור של כ-55 אלף אברכים – פנו השנה למסלול של שירות אזרחי, אכן מהווה את אותו "שינוי מהותי" שבג"ץ דרש, לפני שנתיים, ביישום חוק טל.
נציג המדינה, עו"ד אבי ליכט, השיב על כך בחיוב וטען בשם הממשלה ושר הביטחון, כי הגידול במספר הפונים לשירות האזרחי מבטא "שינוי דרמטי" הממחיש את כניסת החברה החרדית לשוק העבודה האזרחי, והמצדיק את המשך יישום חוק טל. "זו מהפכה ממש", אמר.