האלוף גדי שמני - לא פוליטיקאי. מפקד
חיילים לא צריכים להרביץ לפלסטינים, גם בחקירה ואזרחים לא צריכים לגדף קצין בכיר שתרם רבות לסיכול פיגועים. שטח צבאי
אם סגן אדם מלול היה צריך לחסל את בכיר המבוקשים בגדה המערבית באותו אירוע והמידע שרצה להוציא מאותו פלסטיני היה הכרחי, אז מבחינתי שהיה נותן לו במקרה הספציפי הזה גם בעיטה. אבל כמו שאני מבין, לא כך היו פני הדברים.
כל מפקד צריך לנהוג באופן שהוא מניח את כל הפוליטיקות על השולחן ולא מתחת לשולחן כדי להיות שלם עם עצמו ואחר כך עם הפקודים שלו. מפקד ששולח למשימה לוחמים כשהוא לא ענה להם על כל השאלות וסיפק להם אפשרות לחגוג על פרצופו של הפלסטיני, גם אם מדובר בכאפה או בירכיה, שלח אותם לטעות תוך כדי כיסוי התחת של עצמו הוא.
אבל מפקד, כמו במקרה של האלוף גדי שני שמותח קו ברור בין מה שמותר ומה שאסור, הוא מפקד שמניח את הכל על השולחן. אין זו הפעם הראשונה שהוא מעדיף לחטוף ביקורת נוקבת העיקר ללכת עם האמת הפנימית שלו. גם במקרה הזה הוא צדק.
במקרה הזה ניצב חייל מול אזרח ולא חייל מול חייל ולכן הדילמות הן שונות. הטרור מנסה לגרור אותנו לפינות הכי חשוכות שיש כדי לתעתע בלוחמי צה"ל ולנו אסור להיגרר אחריו. על לוחמי צה"ל לדבוק בערכים ובמוסר. לא בכדי אסר בג"ץ על נוהל מעצר שכן ועל אף שהיה מפקד אוגדה שחטא בשימוש שלו והתיר זאת לפקודיו, עובדתית מסתדרים מאז לוחמי צה"ל היטב גם ללא אותו נוהל בעייתי.
עובדתית, אנחנו באמת צבא יותר מוסרי מהרבה צבאות זרים. לא צריך להיות גאון כדי להבין שאת מה שאנו רואים בסי-אן-אן, או בסקיי ניוז
נוהל הקש בגג הוא רק אחד מיני רבים. אנו מבצעים מספר פעולות כדי להבריח אזרחים כדי שלא ייפגעו בלתי מעורבים, גם במחיר שהמבוקש יברח. מתקשרים אליו הביתה, מחלקים מנשרים בשכונה ולבסוף סופרים את בני המשפחה בבית שבורחים כדי שנתאמץ להיות בטוחים שלא פגענו באזרחים תמימים.
איזה עוד צבא בעולם פועל באופן שכזה. איזה עוד צבא משקיע בפצצות מתוחכמות שעלותן עשרות אלפי דולרים כדי לפגוע באדם אחד במקום להשתמש בפגז שעולה אלפי שקלים. העיקר כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים.
מה באמת ציפה הקצין ובני משפחתו? שיבוא האלוף שמני ויאמר: "כן. ברור שמותר לתת מכות". מחר הייתה מתפתחת מוטציה של נוהל חדש, לפיה מותר לתת בעיטות באשכים ואגרוף. ונאמר ומותר כאפה - אז באיזו מידה? באיזו עצמה? האם רק בפנים? או אולי רק על הלחי? כל בר דעת מבין שזה לא אמור לקרות. יש דרכים אחרות להוציא מידע מפלסטיני.
אולי נכון היה לסגור את הפרשה הזו בדין משמעתי עם עונש, למען יראו כולם, כדי לרסן ולהרתיע קלה כחמורה. במיוחד אחרי כל האירועים שעברה חטיבת כפיר ברחבי איו"ש, אך כבר מאוחר מדי. הקרנבל התקשורתי שמתחולל סביב הקצין הוא זה שמעצים את ההתקרנפות של המערכת. הוא זה שדוחף אותו למזבח לא שום דבר אחר.
מה שחשוב כאן לזכור זה שאסור להגיע לרמה של זילות. בעבר הרחוק היו אזרחי מדינת ישראל תולים את תמונותיהם של אלופי המטכ"ל בבתי הקפה ובכניסות לבתים. הייתה אהדה מטורפת. כיום הכל נראה מובן מאליו.
השקט באיו"ש והמלחמה שהכריעה את הטרור בגדה המערבית מתקבלת כאילו היה זה קסם. צריך להודות על כך לאלוף אחד שמתחתיו יש הרבה לוחמים ומספר ארגונים נוספים. מה לעשות שלאדם הזה קוראים האלוף גדי שמני.
די להיזכר בפיגועים הרצחניים שהתרחשו בעורף מדינת ישראל כדי להבין את ההישג. כדי להבין שהאלוף שמני לא מנותק מהשטח כדי לקצור את ההישג. כשאזרחים מגדפים אלוף בצה"ל ומדביקים לו כוונות פוליטיות הם קודם כל לא מכבדים את עצמם.
נא להמתין לטעינת התגובות
