הוועדה לטיפול במפונים: התייחסות המדינה נגועה בכשלים
ארבע שנים לאחר פינוי המתיישבים מגוש קטיף ומצפון השומרון, הגישה ועדת החקירה הממלכתית את מסקנותיה, בהן האשמות חמורות כלפי רשויות המדינה, שלא השכילו לשקם את המפונים. "שיקום המפונים הוא משימה לאומית דחופה וכך נדרשת המדינה להתייחס אליה", נכתב בדוח, שקרא לרה"מ להתערב בעניין זה
- דוח: ילדי גוש קטיף סובלים מקשיי למידה
- מפוני ההתנתקות נגד המדינה: תובעים פיצוי
בדוח קוראת הוועדה להתנעה מחודשת של תהליך שיקום המפונים, ודורשת בראש ובראשונה שינוי תפיסתי במשרדי הממשלה. "דפוסי פעולה שאפיינו את התהליך בשנים האחרונות טעונים שינוי", קובע הדוח. "שיקומם של המפונים הוא משימת לאומית דחופה, וכך נדרשות הרשויות להתייחס אליה".
בהמשך טוענת הוועדה, כי על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנקוט "בכל האמצעים המעשיים לפעולה נמרצת ומיידית, על מנת להוכיח כי טיפול במפונים הוא בגדר משימה לאומית".
"יש לחזור ולהעמיד את הטיפול במפונים בראש סדר העדיפויות הלאומי, לאלתר ובמעשים, ולא רק בהצהרות", נכתב בדוח הוועדה. "זוהי חובתה של המדינה, אשר במטרה לקדם מטרות ביטחוניות ומדיניות פגעה בציבור רחב. על המדינה למהר, זהו עניין של זכויות אדם, של הוגנות אנושית בסיסית, של מוסר יהודי".
הוועדה טוענת כי על נתניהו החובה "לפתור לאלתר את הבעיות המונעות מן המפונים לשקם את חייהם. הוועדה סבורה כי בידי ראש הממשלה מצוי הכח הנדרש כדי לחולל את השינוי. רק בעשייה נמרצת שבכוחה להוביל לשינוי מהותי במגמות ולשאת תוצאות ממשיות ימלא ראש הממשלה את חובתו".
על אף שהוועדה טוענת כי הנושאות העיקריות לאחריות הן הרשויות, מבהיר דוח הביניים כי האחריות לשיקומם של המפונים אינה רובצת לפתחן של הרשויות בלבד, וגם למפונים
"לחלק ניכר מן המפונים עצמם הייתה תרומה משמעותית להתהוות המציאות העגומה הנוכחית, שבה שנים לאחר הפינוי תהליך שיקומם אינו קרוב לסיום", נאמר בדוח. "חלק מן המפונים העלו לעתים דרישות מופרזות במסגרת תהליכי משא ומתן ממושכים שניהלו עם הרשויות. גם היישובים הקולטים הציבו לא פעם מכשולים בלתי סבירים במשא ומתן שנוהל עמם על יישוב המפונים בקרבתם".
בין השאר קבע הדוח כי סכומי הפיצויים האישיים ששלומו למפונים "נמוכים מן הראוי", וכי בנושא הפיצויים לחקלאים ולעסקים המדינה "כמעט שלא באה בדברים עם נציגי החקלאים ובעלי העסקים, וכן כמעט שלא נועצה בבעלי מקצוע חיוניים". הוועדה קבעה כי על מנכ"ל משרד ראש הממשלה להעביר לידיה את הפיתרון המוסכם על הצדדים לסוגייה זו עד סוף דצמבר 2009.
"הבעיה מקיפה כ-100 עד 250 משפחות הנתונות בקשיים כלכליים ניכרים, והיא מחריפה ככל שמתארכת שהייתם באתרי המגורים הזמניים", קובע הדוח. "זו בעיה שמחייבת מציאת פיתרון בדחיפות". על פי הדוח, "הוועדה סבורה כי על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לרכז עבודת מטה דחופה על מנת לגבש דרכי פעולה אפשרויות לזירור בניית בתי הקבע".
הוועדה ציינה כי "חלק מהמפונים יושבים על הגדר ומעכבים את בניית בתי הקבע מתוך תקווה לקבל הטבות נוספות כל עוד מצב הביניים נמשך". בהמשך נאמר כי "הפתרונות הדרושים אינם בהכרח על דרך מתן הטבות כספיות למפונים".
בנושא התעסוקה הצביעה הוועדה על נתונים לפיהם שיעור המובטלים כיום עומד על 16.2%, בעוד שלפני הפינוי עמד אחוז דורשי העבודה בקרב התושבים שפונו על קרוב לאפס. "הפינוי הוביל במישרין לשיעורי האבטלה הגבוהים", נכתב בדוח. "על המדינה להגביר את מאמציה לפתור את בעיית האבטלה ובמידת הצורך לעשות זאת גם בדרך של מציאת פתרונות בלתי שגרתייים".
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, אמר עם קבלת הדוח כי "מעבר לכל מחלוקת, מי שמשלם בינתיים את המחיר הם אותם אנשים שהוצאו מבתיהם, ורובם עדיין לא זכו למגורי קבע".
השופט אליהו מצא, שהגיש לריבלין את הדוח, אמר כי "מטרת הדוח היא להצביע על המצוקות ולקבוע לוח זמנים, על מנת לטפל במספר סוגיות שפורטו בו".
גם יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, מיהר להגיב על הדוח, ואמר כי בכוונתו לזמן דיון בממצאי הדוח בוועדה לביקורת המדינה. "אנחנו מחויבים ללמוד את הדוח בצורה מעמיקה", אמר. "ממשלת ישראל וכל הרשויות שמטפלות במפוני גוש קטיף חייבות להסיר את כל החסמים הבירוקראטיים ולהבין כי הטיפול במפונים חייב להסתיים אחת ולתמיד".
"קיים בסיס להטלת אחריות פרסונלית לכשלים", אמר השופט מצא. "אנחנו לא עוסקים באירוע שהסתיים, אלא באירוע קיים שמתגלגל. אנו בעיצומו של האירוע. שמענו מעל מאתיים עדים וקראנו ערימות של עדויות ומסמכים. המצב היום טוב יותר ממה שהיה לפני שנתיים, אבל רחוק מסוף הדרך".
לדברי מצא, "במדיניות המוצהרת של כל הממשלות היו הצהרות מאוד אמפתיות כלפי המפונים. מותר לומר שהם נעקרו מבתיהם, הוצאו החוצה. לממשלה יש חובה חוקית, מוסרית וחברתית כלפי אנשים אלו. כל ראשי הממשלה הכריזו על הצהרה זו, אך לא תמיד ההצהרות חלחלו לדרגי הביצוע".
מצא הוסיף ואמר: "דיברנו עם ראש הממשלה עצמו. שיבחנו אותו על טביעת המושג 'שיקום עכשיו', שיקום אמיתי שאינו נדחה. דיברנו איתו על רוח המפקד, שתזיז ותסיים את הדברים שקבענו בגוף הדוח, וביקשנו לקבל דיווח לגבי עניינים מסוימים. נפתח פה חלון הזדמנויות אחרון, שאחריו לא יהיה חלון כזה".
ועדת החקירה הממלכתית הוקמה בעקבות ממצאי דוח מיוחד של מבקר המדינה על היבטים בטיפול במפוני גוש קטיף בעקבות ההתנתקות שפורסם בינואר 2009, ובחודשים האחרונים שמעה הוועדה יותר ממאתיים עדים. למעט ראש הממשלה, יוגש הדוח גם ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, לנשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש וליו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, יואל חסון.
בשונה מוועדות חקירה ממלכתיות שמונו בעבר, ועדה זו מטפלת בבעיה שעדיין קיימת ולכן החליטו חבריה להגיש דוח ביניים. בדוח שיוגש הבוקר נסקרות הבעיות שאיתן מתמודדים המפונים מחבל עזה ומצפון השומרון בנושאים כמו תעסוקה, דיור, רווחה וחינוך.
חברי הוועדה הם המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אליהו מצא, ד"ר שמעון רביד ופרופ' ידידיה שטרן. הדוח הסופי יוגש בעוד כשנה.
ממנהלת סל"ע נמסר בתגובה: "הדוח משקף את חלקם של כל המעורבים בפרוייקט ההתיישבותי המורכב ביותר שידעה המדינה בעשורים האחרונים: הממשלה, ח"כים היישובים הקולטים והמפונים עצמם, כפי שנכתב על ידי הוועדה בפתח הדברים".
"ב-4 השנים האחרונות מנהלת סל"ע עסקה בהקמתן של 23 נקודות יישוב וניהלה מו"מ ליישובן של 1,400 משפחות מפוני גוש קטיף. המנהלת קיימה את הבטחותיה, נבנו תשתית בהיקף חסר תקדים וחולקו כל כספי הפיצויים שהובטחו על פי חוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
