בג"ץ: ההתנתקות - פינוי כפוי, לא גירוש
מפרסמי מוזיאון גוש קטיף שביקשו להשתמש במילה "גירוש" ונתקלו בסירוב רשות השידור, עתרו לבג"ץ אך זה קבע: הביטוי מעורר מחלוקת
השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן וחנן מלצר דנו בעתירת "המטה להצלת העם והארץ" נגד רשות השידור והרשות השנייה, בגין סירובן לשדר את המילה "גירוש" במסגרת פרסומות מסחריות למוזיאון גוש קטיף וזאת, בנימוק שמדובר בנושא פוליטי שנוי במחלוקת.
במהלך הדיון המליצו השופטים לנציג העותרים, עו"ד אביעד ויסולי, להסכים להחליף את המילה "גירוש" ב"פינוי כפוי" אך הוא סירב ועמד על עתירתו.
העותרים טוענים, כי "רשות השידור והרשות השנייה מנסות, ממניעים פוליטיים ומתוך נטייה פוליטית ברורה של ראשיהן, לכפות עליהם את השימוש במונחים שמאלניים כגון "פינוי" או "התנתקות", במקום המונח "גירוש", המתאר באורח נכון ואמיתי את מה שעברו תושבי גוש קטיף מקיץ 2005 ועד היום".
הרשות השנייה בתשובתה, באמצעות עו"ד יוסי עבאדי, טענה כי אין לתת לגופים פוליטיים מובהקים, הנוגעים במחלוקות ציבוריות בולטות, להיכנס לתחום תשדירי הפרסומת. שכן, יש להם זירות אחרות לבטא את עמדותיהם.
רשות השידור, באמצעות עו"ד שרון רוטשנקר, טענה אף שהיא מכבדת את עמדת העותר, הרי תשדיר פרסומת בטלוויזיה אינו האכסניה להביע מסר פוליטי כבמקרה זה.
כבר בתחילת הדיון פנה ראש הרכב השופטים, אליקים רובינשטיין לעו"ד ויסולי ואמר לו: "אני וחבריי להרכב בדעה שהביטוי 'גירוש' לא נכנס לפרסומת מסחרית.
לטענת השופט רובינשטיין, "הנה, אתמול, ועדת השופט אליהו מצא, שדנה בנושא ההתנתקות, ציינה בדוח הביניים שפרסמה, כי 'הפינוי הוצא לפועל באמצעות המשטרה'. לביטוי 'פינוי' יש אפוא הסכמה. לכן, אנו מציעים שתסכימו לביטוי 'פינוי כפוי' או 'פינוי בכפיה', ורשות השידור והרשות השנייה יקבלו זאת".
בתגובה אמר עו"ד ויסולי: "איני מסכים לכך. עובדה שהמפונים קוראים לעצמם 'מגורשים' והביטוי 'פינוי בכפיה' לא מהווה תחליף לכך".
השופט רובינשטיין ענה: "אני מבין את זה, אבל עם כל הצער שבדבר הביטוי 'גירוש' שנוי במחלוקת הוא לא מתאים לאמירה מסחרית ביחס למוזיאון. אנו לא קונים את האמירה המסחרית פה. היא שולית למרות שהיא לגיטימית. ההצעה שהצענו מאפשרת לצאת מהמחלוקת".
לאחר שהתייעץ עם אנשיו חזר והודיע עו"ד ויסולי כי הוא עומד על העתירה. "רשות השידור והרשות השנייה אינן רשאיות להחליט שהן לא משדרות את המילה 'גירוש'", אמר. "הן אמורות לאפשר זרימת אינפורמציה אבל לא להחליט לגבי תוכנה. מה, אסור לנו לצעוק שהמלך היה עירום?".
בתגובה אמר השופט רובינשטיין: "התקנות קובעות שפרסומת מסחרית צריכה לא להיות שנויה במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית. לדעתי ולדעת חבריי, הדבר הזה לא היה צריך להגיע לפרסומת מסחרית. נכון, הנושא כאוב ועצוב ומאד בעייתי, על זה אין חולק, אבל יש לשימוש בו בפרסומת מסחרית גם השלכות רוחב".
"אתה צריך לחשוב על קבוצות אחרות בחברה הישראלית שירצו ללכת בשביל שאתה מבקש לפתוח פה", טען השופט. "את הנושא הזה אפשר להכניס לתכנית "הכל דיבורים" וכד' אבל לא בפרסומת מסחרית. רצינו ללכת בדרך שתאפשר לכם לתת ביטוי לאי הנחת הקשה של האנשים, אבל לא קיבלת את זה וזו זכותך".
עו"ד ויסולי ענה: "מדובר בפרסומת לגיטימית שנועדה לסייע לנו להביא כמה שיותר אנשים כדי להשיג תקציב למוזיאון. אין לנו ברירה אלא להשתמש בטלוויזיה לשם כך. כל ביטוי ביחס לנושא שנוי במחלוקת".
לדבריו, "אפילו הצעתכם על 'פינוי בכפיה' היא שנויה במחלוקת, וכך גם המילה 'התנתקות'. אנו מייצגים אנשים שחושבים שהייתה עקירה ולא פינוי ושזכותם לצעוק כשנעשתה להם עוולה".
בשלב זה התערב השופט יורם דנציגר, ואמר: "לשולחיך יש הרבה מקומות לצעוק, והם עושים את זה בצורה מאד ברורה". בסופו של דבר דחו השופטים את הכרעתם בתיק למועד אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
