פדוי שבי: "עבור גלעד החיים לא מתקדמים"
יואב בן דוד צפה בקלטת של גלעד שליט ונזכר בימיו בשבי הסורי במלחמת יום כיפור. "החיים שלך הם על תנאי, וכל יום יכולים לחסל אותך", אמר
יואב בן דוד צילום ארכיון: מתוך ערים בלילה, העמותה למען שבויי מלחמה
"הצלחנו לפגוע בטנקים סורים ולעכב להם את החטיבה, אבל היינו מעטים מול רבים. היינו שמונה טנקים בסוף והם היו ממש גדודים".
"שמונה חודשים הייתי בשבי הסורי", סיפר אמש (שבת) בן דוד, "החיים שלך כל יום על תנאי. כל יום יכולים לחסל אותך ואף אחד לא יידע מה עלה בגורלך. במשך ארבעת החודשים הראשונים היו כל יום חקירות ואלימות. הרבה מכות. לפעמים כדי להוציא ממך פרטים ולפעמים סתם אלימות. אתה לא יודע איפה אתה נמצא".
"מרגיז אותי לראות את חוסר האונים של ישראל"
למרות הזמן הרב שחלף מהרגע שנפל בן דוד בשבי הוא ידע לשרוד. "מה שהחזיק אותי בשבי זו הידיעה שיעשו הכל כדי להחזיר אותי הביתה. יש רגעים שבהם עוברות לך מחשבות שאולי שכחו אותך. בכל זאת הזמן חולף. אבל אתה לא מרשה לעצמך ליפול. מה שהחזיק אותי היו השמות של הטייסים שישבו בתא הזה והשתחררו אחרי שלוש שנים. הם חרטו את שמם על הדלת והעובדה שהם השתחררו עשתה לי טוב. זה עזר לי להחזיק את עצמי".
במהלך השבי היו רגעי שפל בהם חשב יואב בן דוד, חבר עמותת "ערים בלילה" שהגיע רגע אל חזור, "היו רגעים שראיתי את המוות מול העיניים. רק אחרי ארבעה חודשים ראיתי את אנשי הצלב האדום אבל גם הם הגיעו שלוש פעמים. עשרה ימים לפני השחרור הם הכינו אותנו והלבישו אותנו במדים. אז הבנו שקורה משהו".
קלטת הוידאו ששודרה
ביום שישי, בה נראה השבוי גלעד שליט, עוררה את התחושה של אותם ימים, "עבור גלעד שליט החיים עצרו. בחוץ החיים ממשיכים אבל אצלו כל הימים דומים. לא קורה כלום. החיים לא מתקדמים. הוא בתא סגור, ובגלל שהוא לבד זה הכי גרוע. הוא כרגע בהמתנה. הוא כאילו חי אבל לא קורה כלום. כל יום כמו אתמול כמו שלשום. אני מניח שחלק מהחיוכים שלו נבעו מהניסוחים של המחבלים לגבי מה שהוא קרא. התחביר שלהם היה מסורבל ומוזר".
"כשראיתי את הקלטת של שליט זה הרגיז אותי", אמר בן דוד. "מרגיז אותי לראות את החוסר אונים של מדינת ישראל. זו פאסיביות שלא מתאימה לנו. אני חושב שהגיע הזמן להפעיל לחץ. לנער את המערכת. להפעיל לחץ על השובים של גלעד שליט ולהכריז עליהם כפושעי מלחמה. הגיע הזמן סוף סוף להביא את גלעד הביתה".
נא להמתין לטעינת התגובות
