15 שנה להסכם בין ישראל לירדן: השלום ושברו
מחר יציינו ישראל וירדן 15 שנה לחתימת הסכם השלום ביניהן, אך מה שהחל כ"פתח לשלום כולל" עומד היום בסימן אכזבה וקיפאון. "צריך דקת דומייה לזכר השלום", אומרים בעמאן, ואישיות ירדנית בכירה הביעה חשש: כוונות ממשלת נתניהו עשויות להוביל לפיצוץ
- עבדאללה: הקשר עם י-ם – שלום קר שמצטנן
- מלך ירדן: איום על י-ם יוביל להשלכות קשות
- ירדן נזפה בשגריר הישראלי בשל המהומות בהר הבית

"דיברנו אז במושגים כמו 'דף חדש' או 'נפתח פתח לשלום כולל', כי חשבנו שההסכם הזה הוא תחנה בדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי", סיפרה למעריב אישיות ירדנית, שהייתה בשעתו חברה במשלחת לשיחות השלום. "15 שנים אחר כך, הכל תקוע. הערוץ הפלסטיני, הערוץ הסורי, יוזמת השלום הערבית. העולם הערבי מציע לכם שלום ואתם לא רוצים".
בשטח עדיין קשה למצוא סימנים לפסימיות. הכניסה מישראל לירדן נותרה חלקה ויעילה: במעבר הגבול "נהר הירדן" ליד בית שאן חצו איתנו עוד עשרות אזרחים ערבים מישראל את הגבול.
עמאן שוקקת חיים מתמיד, נהנית מפריחה כלכלית שהביאו עמם עשירי בגדד שברחו מן המלחמה. חנויות הכנאפה והבקלאווה גדושות בנערות עם כיסוי ראש, משפחות וגברים צעירים. כולם מגלים יחס ידידותי לזרים, עד שמגיעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. "איך אנחנו חוגגים את השלום?", הגיב בציניות עיתונאי ירדני, "דקת דומייה צריך שתהיה פה".
עבור הצמרת הירדנית מגע עם עיתונאים ישראלים בימים אלה הוא מתן פרס שאינו במקומו. חלקם הודו כי הם חוששים שמא יתפרסמו אחר כך כמי שקיימו מגע עמנו. כל מי שאיתו שוחחנו, מפקידים ועד נהגי
נכון להיום מתמקדים היחסים בין ישראל לירדן בתחומים ההכרחיים ולא יותר. קרוב ל-200 אלף ישראלים מבקרים מדי שנה בעמאן, רובם מערביי ישראל, כ-200 פועלים ירדנים עובדים מדי יום בישראל ושבים לארצם לעת לילה, ומפעלי טקסטיל משותפים לירדנים וישראלים פועלים בממלכה ומייצאים את מוצריהם לשוק האמריקאי במסגרת "הסכם סחר חופשי".
בנוסף לכך, משתפים שני הצבאות פעולה בחילוץ מטיילים ישראלים שנתקעים באתרי הטיולים בירדן. גורמי מודיעין וביטחון משני הצדדים מקיימים יחסים הדוקים במלחמה נגד איומי הג'יהאד. כמו כן, מספקת ישראל לירדנים 50 מיליון מע"ק מים מדי שנים, כחלק מן ההסכם.
"פעם ישראלים היו יוצאים ובאים בעמאן ללא הרף", מספר פקיד ירדני המכיר את היחסים עם ישראל. "יועצי חקלאות, עיתונאים, אנשי עסקים למכביר. היום כבר אין חשק לזה. ההנחה היא שירדן חתמה על הסכם השלום ולא קיבלה דבר, ובעיקר לא הסכם עם הפלסטינים".
המשבר הנוכחי הוא תוצאה של השתלשלות עניינים, שהחלה לפני כשנה - בעיקר עם פתיחתו של מבצע "עופרת יצוקה". בערוצי הטלוויזיה הערבים שודרו תמונות קשות, שהציגו משפחות שאיבדו את בתיהן, ילדים פצועים והרוגים והפצצות ללא הרף ברצועה.
בעמאן פרצו הפגנות מחאה, שבעיצומן נתבע המלך לנתק את היחסים עם ישראל. בחלקן היו הפגנות אלה הבעת מחאה סמויה נגד הארמון על קשריו עם ירושלים.
"עליכם להבין", הסביר ירדני המלווה מקרוב את היחסים עם ישראל, "כשאדם מת בשכם, את אוהל האבלים מקימים בעמאן. כשמישהו נפצע שם, כאן זועקים מכאב. המלך אמר שחלון ההזדמנויות לא יישאר לעולם פתוח. אנו חושבים שהכדור בידי ישראל, אפילו לא אצל אובמה. נתניהו יכול להביא פריצת דרך, אבל אנו מטילים ספק בכוונות של ממשלתו ופוחדים שהן יסתיימו בפיצוץ".
לשיא נוסף טיפס המשבר בראשית החודש, לאחר שרשויות הביטחון בישראל החליטו למנוע זמנית את עלייתם של מתפללים להר הבית, מחשש למהומות. הירדנים רואים בשלילה את החפירות שמבצעת ישראל באיזור, הנתפסות בעיני העולם המוסלמי כחילול קודשם של אתרי הפולחן, בראשם מסגד אל-אקצה. הארמון הירדני רואה את עצמו כ"שומר המקומות הקדושים בירושלים" - מעמד מסורתי עתיק יומין, שהתקבל בברכה על ידי ישראל בחוזה השלום.
בסדרה של התבטאויות חריפות שיצאו מירדן, בעקבות משבר אל-אקצה, אמר המלך עבדאללה כי "ירושלים היא קו אדום", וכי ישראל עלולה להביא לאינתיפאדה שלישית. מבחינתם, פגיעה בירושלים נתפסת על ידי המלך כעלבון אישי, לאחר שקיבל אותה כירושה מאביו המנוח.
"עבורנו, לעשות שלום עם ישראל היה הקרבה גדולה", סיפר פקיד ירדני בעילום שם, "הרחוב הירדני מאבד את התקווה. מבחינתו זה הסכם נטול תמורה. אנחנו נתנו שלום. מה ישראל נתנה? התנחלויות, אירועים בהר הבית. הסורים רואים אתכם ויודעים שהם לא יוכלו לחיות עם שלום כזה. אתם מדברים על ויתורים ולא נותנים דבר. אפילו להקפיא את ההתנחלויות קשה לכם".
מחר יתקיים במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים יום עיון במלאות 15 שנים להסכם השלום. יהיה זה האירוע היחידי בשתי הבירות שבו יצוין התאריך החגיגי.
אף גורם בכיר מעמאן לא הסכים לבוא ולשאת דברים. האורח הירדני הרשמי שישתתף באירוע הוא השגריר בישראל, עלי עאיד. לצדו אישר את בואו שר המים לשעבר ד"ר מונד'ר חדאדין, שהיה חבר בכיר במשלחת הירדנית לשיחות השלום. הופעתם של השניים היא כשלעצמה אירוע חריג בנוף היחסים הנוכחי בין ירושלים לעמאן. אין להיות מופתע אם אחד מהם יבטל את השתתפותו.