רופא ישראלי: גולדסטון היקר, רימו אותך, אתה טועה
במבצע חומת מגן לחם ד"ר דוד צנגן בג'נין ולאחר מכן יצא במאבק לטיהור שמו ושם חבריו וחשף את השקרים על ה"טבח". עתה הוא שוב מתגייס וכותב לשופט ריצ'ארד גולדסטון: "אתה הרשית לעצמך ללכת שולל אחרי פברוקים של מחבלים". הוא קורא: "בדוק שוב"
שמי ד"ר דוד צנגן, אני עוסק באנדוקרינולוגיית ילדים וסוכרת בבית החולים הדסה בירושלים. יותר ממחצית החולים שלי הם פלסטינים מירושלים, הגדה המערבית ועזה. אני דובר ערבית והקמתי את תוכנית ההכשרה הראשונה לרופאים פלסטינים בשדה אנדוקרינולוגיית הילדים. הרופאים בעלי ההכשרה זוכים להערכה רבה והם נכללו כמחברים במחקרים שלנו אותם פרסמנו בכתבי עת מקצועיים מובילים.
אבל באותה עת הייתי גם הקצין הרפואי הראשי של החטיבה שלי במהלך המבצע בג'נין בשנת 2002. הייתי אחראי על הטיפול הרפואי בחיילים שלנו אבל גם אחראי לאפשר לבית החולים בג'נין לספק שירותים רפואיים מלאים לאוכלוסייה האזרחית והייתי מעורב אישית באין ספור טיפולים רפואיים שפלסטינים (ובהם לוחמים) קיבלו מידי רופאים ישראלים.
במהלך ואחרי המבצע, מנהל בית החולים בג'נין היה מקור למה שכונה באופן מסולף "הטבח בג'נין, בו נרצחו 5,000 בני אדם". אותו אדם, ד"ר אבו-ראלי, טען גם שחלק מבית החולים בג'נין נהרס על ידי טילים של טנקים ישראליים.
עליך לדעת, שופט נכבד, שהצהרות אלה הוכחו ותועדו כשקרים חסרי בושה לא רק על ידי מקורות ישראליים, אלא גם עלי ידי "Human rights watch" וארגוני האו"ם. נספרו רק 52 הרוגים בצד הפלסטיני (ו-23 בצד הישראלי). ארגונים אלה ותמונות של בית החולים בג'נין אחרי המבצע לא הראו כל עדות להרס כלשהו שישראל גרמה לבית החולים.
אותו ד"ר אבו-ראלי, מנהל בית חולים, רופא, משקר ומסית בשירות השאהידים. קשה להאמין שמנהל בית חולים יכול לתת עדות שקר כל כך שקופה. אני לא יכול להבין זאת ואתה לא יכול להבין זאת, אבל למרבה הצער, זה מה שקרה.
באופן טראגי, התנהגות לא מוסרית של רופאים ברשות הפלסטינית אינה חדשה. רופא הילדים ג'ורג' חבש שלח את הטרוריסטים שלו להרוג ילדים ישראלים בבתי ספר, וכך גם מנהיג החמאס ד"ר רנטיסי, וכך נוהג רופא הילדים המעודד ירי טילים מעזה על בתי ספר של ילדים ישראלים ד"ר מחמוד א-זהאר.
בבקשה, השופט גולדסטון, עליך ממש להיזהר
ראה, השופט גולדסטון, את הדיווח שלך על מקרה "אל פאקורה" ב-6-5 בינואר (פסקאות 688-651 בדוח). אתה מדווח כיצד ישראל הואשמה בהפצצה ישירה של בית הספר של אונר"א. נדרשו שבועיים לסגת מההאשמה הזאת, אבל אתה, שופט נכבד, הלכת לגבות את העדויות שלך רק מאותם אנשים שהפיצו את עלילת הדם.
יתרה מזאת, כשניתחת את הזירה, טענת שאתה לא יכול לאמת את המספרים, 24 מתים ו-40 פצועים, אבל מספרים אלה לא נחשבים מוגזמים. לבסוף, בחלק העוסק בממצאים העובדתיים, אתה כבר קובע ש-24 בני אדם נהרגו ו-40 נפצעו.
האם ניסית במקרה לאמת חלק כלשהו מהפרטים המומצאים והמסיתים האלה? האם צפית בדיווחים של אל ג'זירה או הבי-בי-סי מאותו תאריך לגבי האירוע? האם ניסת לאמת את "הממצאים העובדתיים" שלך לפחות באמצעות רישומי חדרי מיון לגבי אנשים שהגיעו למחלקת הטראומה באותו יום? האם עברת על תעודות הזהות של ה"הרוגים" או בית הקברות בו הם קבורים לכאורה?
ובכן, לא עשית זאת.
כשופט, אני חייב להיות משוכנע שלא התכוונת לפגוע בישראל, אני מנסה להאמין שהגעת לעזה בלי דעות קדומות, אבל משופטים יש ציפייה לחפש לפחות מעט ראיות (תקשורת, רישומי חדרי מיון, מקומות קבורה וכדומה) ביחס לעדויות ולא לקבל "עובדות" בלתי אפשריות.
אבל אתה הרשית לעצמך ללכת שולל אחרי פברוקים שמקורם בטרוריסטים, או אפילו ברופאים כמו ד"ר אבו ראלי מג'נין. אני ועמיתיי בישראל גאים בשירות הרפואי שניתן באופן שווה לכל אדם, בלי קשר למוצאו. אנחנו גם גאים להיות שייכים לאומה שמזוהה כבעלת ערכים מוסריים גבוהים יותר מאחרות.
אני קורא לך, השופט גולדסטון, לקחת את אירוע אל פאקורה, לבחון את הסיקור התקשורתי מאותו תאריך, לראות את האירועים בהקשר הזה, לנסות לחיות יום אחד עם האחריות לקיומה של אומה קטנה של שישה מיליון יהודים המאוימים תדירות על ידי 300 מיליון מוסלמים. אני קורא לך לנסות לא להסיק מסקנות מאותם שקרים ועדים מטעים, אפילו אם הם מגיעים מאנשי מקצוע לכאורה.
בעולם המודרני, תעמולה ושקרים הם בהחלט חלק ממלחמה, וכשופט אסור לך לשמש כלי לחיזוק שנאה ועימותים. אנחנו שוחרי שלום, אנחנו אוהבים שלום ואנחנו מנסים ככל יכולתנו להילחם על זכותנו להתקיים תוך קיום הסטנדרטים המוסריים הגבוהים ביותר, אפילו במחיר חיינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
