מבחן חבצלת החוף קובע: גם השנה החורף יהיה שחון
אריה יצחקי לא מסתפק בתחזיות מזג האוויר הקונבנציונליות. לאורך שנים הוא עורך תצפיות על פרחים עונתיים ומציג אלטרנטיבה. במשך 30 שנה כל התחזיות שלו התגלו כנכונות. והשנה? למרות האופטימיות, הוא נאלץ להיות איש בשורה רעה - "לא צפויה עונה גשומה", הוא טוען
העיסוק בתחזיות לקראת החורף הקרוב התעצם בשבעות האחרונים, במיוחד כאשר פקד אותנו גל חום וטמפרטורות גבוהות מהרגיל לעונה. קיימת דריכות רבה לקראת פרסום התחזית הרשמית של השירות המטאורולוגי הישראלי, שתימסר כמקובל רק בתחילת נובמבר.
בשבוע שעבר פרסמו שלושה ארגונים מטאורולוגיים בינלאומיים את התחזית שלהם לחורף הקרוב. התחזית, שהייתה זהה אצל שלושתם, מבטיחה חורף גשום, עם כמויות גשמים מעל לממוצע הרב-שנתי בצפון הארץ. בטווח הממוצע במרכז הארץ ומתחת לממוצע בדרום הארץ. השרות המטאורולוגי מתבסס במידה רבה על התחזיות הללו, משקלל אותן ומוסיף את הערכותיו.
יצחקי טוען כי התצפיות שלו מציגות מסקנות אחרות לחלוטין. "צר לי לאכזב את כולם" הוא אומר, "אני עורך תחזית מטאו-בוטנית. היא מתבססת על הקשר שבין מועדי הפריחה של הפרחים רב-שנתיים, לבין כמויות הגשם. ההתמקדות נעשית בחבצלת החוף אבל גם בחצב המצוי ובסיתוונית היורה". לטענתו השיג לאורך השנים רמת דיוק של 95-90% בתחזיוטת בעוד שהתחזיות של שירותים המטאורולוגיים השונים עומד על 60%. "לחבצלת החוף", אומר יצחקי, "קוראים גם 'מלכת החזאים של הטבע'".
"על-פי הספרות המקצועית", הדגיש, "חבצלת החוף פורחת מאמצע יולי ועד סוף אוקטובר". לדבריו, אם החבצלת פורחת כבר בתחילת יולי ואפילו מקדימה לחודש יוני – אזי החורף שיבוא אחר-כך יהיה גשום. אם תהיה פריחה מוקדמת ואפילו של פרחים בודדים שלה, כבר בסוף מאי – החורף יהיה גשום מאד. אם הפריחה מתאחרת לחודשים ספטמבר-אוקטובר – החורף צפוי להיות שחון. "ב-30 שנות מעקב ותצפיות אלו לא הייתה ולו תחזית אחת שהתבדתה", מסביר יצחקי.
הוא מביא שתי דוגמאות מהשנתיים הקודמות: "בקיץ 2007 הפריחה של חבצלות החוף התאחרה מאוד. הודעתי לכל מכרי שתהיה שנה שחונה – וכך היה". גם בקיץ שעבר, נזכר יצחקי, המצב היה מדאיג. "הפריחה הייתה דלה ועיקרה התרחש באיחור רב, באוקטובר. היה ברור שתהיה שנה שחונה ואכן כך היה". זו הייתה אחת השנים השחונות ביותר שידעה הארץ במאה השנים האחרונות, בעיקר בדרום ובמרכז.
השנה, לקראת סוף ספטמבר 2009, בדק יצחקי את הפריחה בחוף שבי ציון שליד נהריה. "התמונה שנתגלתה הייתה מדאיגה. הפריחה – דלה. חלק גדול מהפרחים רק החל אז להבקיע מתוך החול. התחזית שלי היא לכן: צפויה לנו עוד שנה שחונה ודלת גשמים, בניגוד לתחזיות האופטימיות של שירותי החיזוי המטאורולוגי הבינלאומיים, האמריקני הבריטי והכול-אירופי".
עוד אמר יצחקי כי כבר לפני חודש הציג ד"ר עמית גבעתי מנהל יחידת המחקרים בשירות ההידרולוגי, לחקלאים ולאנשי שטח שלושה מודלים מאותם מקורות בינלאומיים ואמר כי צפוי חורף גשום מהממוצע בכ-20% - 30%, "אבל הוא כמובן מיהר לסייג אותה ברמת דיוק של כ-60% בלבד". כמו לגבי כל התחזיות המטאורולוגיות. שגם גופי חיזוי בארץ מציגים.
יצחקי חיזק את התחזיות שלו גם עם תצפית על פריחת החצבים. יצחקי מדד את גובה הצמחים בגליל התחתון והעליון. התוצאה, רובם נמוכים השנה ולא עוברים את ה -120 סנטימטר. "המסקנה", מסביר יצחקי, "הגשמים המשמעותיים לחורף יגיעו אלינו מאוחר, בסוף ינואר ובפברואר – והכמויות בסופו של דבר יהיו מעטות".
יצחקי סיפר כי חקלאים בכפרים מע'אר ורמה בגליל נוהגים לבצע מדי אמצע ספטמבר בלילה שבין ה- 14 ל-15 בחודש בו את "מבחן המלח". סוג של טקס פולחן מהפולקלור שלהם שבו הם ממסים מלח, בטל הלילה. "גם המבחן הזה,שאין כל ספק שאיננו מדעי, הראה לאכזבתם כי צפוי חורף לא מי-יודע-מה הכי גשום".
נוכח נתוני התחזית המבוססת על תצפיות בצמחים החליט יצחקי שלא לזרוע השנה חיטה וחומוס בשדותיו. "חבל על הכסף", אמר והוסיף, "אני מציע לאחינו בני-ישראל המאמינים להתפלל חזק ובכוונה גדולה,לא רק את תפילת הגשם המסורתית ביום המוקדש לעלייה לקברו של חוני המעגל.. כי אשרי המאמין".
האם יש בסיס מדעי לתצפיות שמקשרות מועדי פריחה של צמחים מסוימים לתחזית לקראת החורף הקרוב? מדענים בתחומי הביולוגיה שללו זאת עד כה. הם טוענים כי צמחים מנסים להסתגל לשינויי האקלים שעוברים על האזור בשנים האחרונות – אבל לא ניתן לדעתם לבסס על כך קביעה מדעית-מוצקה לפיה מדובר בסוג של סמן מהטבע, מקור מבוסס לבניית תחזית. יצחקי חולק עליהם, הוא שוקל לפרסם על כך מאמר ומחקר מדעי בכתב עת מקצועי. "בשלב זה מבחן התוצאה שהשגתי – הוא הקובע", הדגיש.
נא להמתין לטעינת התגובות
