בחזרה ל-79': זיכרונות ממשבר בני הערובה
מנהיג הסטודנטים האיראנים שהשתלטו על השגרירות האמריקאית בטהרן נזכר בפרשה שעדיין מעיבה על היחסים בין שתי המדינות
בני ערובה בשגרירות ארה''ב באיראן. צילום: אי-אף-פי
לציון האירוע הוקדשה אמש (ד') התוכנית "אמנפור" של המגישה הבכירה של רשת CNN, כריסטיאן אמנפור, לאירוע ההיסטורי, כאשר במרכז עמד מפגש נדיר בין איברהים אסגרזדה, שהיה מנהיג הסטודנטים שהשתלטו על השגרירות, לבין ג'ון לימברט שהיה אחד מבני הערובה.
לטענת אסגרזדה, ההחלטה לפעול נגד השגרירות התקבלה אחרי שהשאה המודח הצליח לקבל אישור כניסה לארה"ב, ובעיני הסטודנטים זה התפרש כהחלטה של הממשל האמריקאי בראשות הנשיא ג'ימי קרטר שלא להכיר במהפכה האיסלאמית.
"כאשר השאה נכנס לאמריקה, חשנו מאוימים. חשנו עלבון וכך גם המהפכה שלנו. על כן הייתה התקוממות, והיה צורך לנקוט בצעד יעיל שהיה יכול להשפיע על דעת הקהל העולמית. חיפשנו משהו שישפיע על כל העולם", סיפר.
"לא היינו סטודנטים קיצונים, היינו סטודנטים מהפכנים במובן של הגנה על המדינה שלנו, על העם שלנו, על האומה שלנו", הוסיף אסגרזדה. "אני מאמין שביומיים-שלושה הראשונים, זו הייתה פעילות סטודנטיאלית. הכוונה הייתה למחות, משהו שהסטודנטים האמריקאים עשו פעמים רבות ברחובות במהלך מלחמת וייטנאם".
"האיראנים הם שסבלו בסוף"
ההסלמה במשבר הייתה אחרי שהממשלה המהפכנית החדשה הביעה תמיכה פומבית בלקיחת בני הערובה. "באופן בסיסי, המצב יצא מהידיים שלנו במונחים של פעילות סטודנטיאלית. זה הפך לנושא חברתי שנתמך על ידי ההנהגה", אמר אסגרזדה.
איברהים אסגרזדה צילום באדיבות CNN
"כל יום שעבר, הפך את הכל ליותר מסובך. בבית הלבן איבדו את קור הרוח. הם לא ידעו מה לעשות. זה הגיע לנקודה שבה אף אחד לא הרגיש מוכן לטפל בזה. ולכן אחרי זמן מה, אמריקה ואיראן חיפשו פתרון כי הידיים של שתיהן היו קשורות, אבל הפתרון הדרוש היה שאף מדינה לא תרגיש מפסידה", הוסיף.
ג'ון לימברט, בתגובה, יצא נגד ההשוואה עם וייטנאם. "לא משנה מה שהם חשבו שהם עושים, שמדובר בשביתת שבת בסגנון שנות ה-70, התוצאות היו שונות מאד", אמר בן הערובה לשעבר,
שחיבר את הספר "לדון עם איראן, להיאבק עם רוח הרפאים של ההיסטוריה".
לדברי לימברט, מי שסבלו בסופו של הדבר מהמשבר היו דווקא האיראנים. "הם הביאו רק סבל לאיראן. מה שקרה לנו היה קשה מאד, זה היה מפחיד. זה לא היה נוח. אבל זה נמשך 14 חודשים ואז נגמר", הבהיר. "אנחנו לא ציפינו שזה יימשך זמן כה רב. הם אמרו שהם לא ציפו לכך. אבל מה שהם עשו היה למעשה ליצור אווירה של אי ציות ושלטון האספסוף, וכיום הם והעמיתים שלהם הם הקורבנות הגדולים ביותר".
לקרוא ל"מכסחי השדים"
את השפעות משבר בני הערובה ניתן לראות גם כיום, על אף ניסיונותיו של ממשל אובמה לפתוח בדיאלוג עם איראן. בראיון טען אסגרזדה כי אסור להפוך את הפרשה למוקד היחסים בין שתי המדינות, אם כי יש ללמוד מהלקחים.
"אני לא מוכן להיות בן ערובה של אירוע היסטורי. מה שהייתי רוצה זה לפתוח כמה היבטים של האירוע הזה. ולדעתי, לא איראן ולא ארה"ב צריכות להיות בנות ערובה של הנושא", אמר. "אבל אם הם לא ישימו לב להיסטוריה, העתיד יהיה בלתי יציב וחולף".
סטודנטים איראנים שורפים את דגל ארה''ב צילום: אי-פי
לימברט ציין כי הגיע להיפטר מרוחות העבר, והוא הציע אף לקרוא ל"מכסחי השדים". "הם שמו את רוחות הרפאים בפח וסילקו אותו. ואיכשהו, זה מה שצריך לעשות", אמר. "אי אפשר לשכוח את זה. אפילו לא צריך לבקש התנצלות. אבל אם מביטים לעבר הרוחות בפנים, אז אתה מכיר אותן כפי שהן – פעולה שלילית ומכוערת מאד – ואז אפשר לשים אותן בתוך מיכל ראוי".
גארי סיק, שהיה עוזרו הבכיר של קרטר בתקופת המשבר, אמר בתוכנית כי הפרשה ממשיכה להשפיע על התנהלותה של וושינגטון כיום. "הרושם שנותר הוא שאי אפשר לבטוח באיראן, שכאשר הם נושאים ונותנים אז הם עושים זאת מתוך אמונה רעה, וכי הם מתייחסים רק לנסיבות הפנימיות שלהם ומתעלמים משל האחרים", הסביר. "זו המורשת שבה אנחנו חיים, ואפילו אנשים שלא זוכרים את המשבר עדיין מחזיקים בתדמית הזו של איראן שנוצרה באותם ימים ולא נעלמה".
בתוכנית "אמנפור" משודרת ברשת CNN מדי יום בשעה 22:00 ובשידור חוזר למחרת בשעה 15:00.
נא להמתין לטעינת התגובות
