חשש לניגוד עניינים חמור בוועדה לאיתור היועמ"ש
מנהל בתי המשפט משה גל הוא המועמד של יו"ר הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה, השופט בדימוס תיאודור אור, כמחליפו של מזוז. אבל כעת מתברר: רעייתו של אור, השופטת בדימוס מיכאלה שידלובסקי אור, מועסקת על ידי גל בחוזה אישי ללא מכרז. הנהלת בתי המשפט: "היא מועסקת בהתאם לכל הכללים"

כאמור, רעייתו של אור, שפרשה מכס השיפוט, מועסקת בחוזה אישי ללא מכרז בפרויקט מחשוב בתי המשפט. הפרויקט נקרא "הטמעת המחשב". שידלובסקי אור מקבלת בעבורו שכר שהוגדר על ידי מקור בבתי המשפט כ"גבוה".
היא מועסקת כעובדת חיצונית, ללא מכרז, מכיוון שהחוזה הוגדר על ידי משה גל כ"חוזה אמון". ככל הידוע, לא עדכן השופט אור את חברי הוועדה כי מועמדו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מעסיק את אשתו בעבודה צדדית.
אחד מחברי הוועדה אמר: "ישבתי בכל הדיונים והעובדה הזאת מעולם לא נמסרה לנו. וגם אם הדבר היה מובא לידיעתנו השופט אור היה צריך לפסול את עצמו".
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "השופטת בדימוס מיכאלה שידלובסקי אור היא שופטת ותיקה ומנוסה, שעוד בתקופת כהונתה שימשה בוועדת ההיגוי של מערכת המחשוב ועל כן מכירה היבטים רבים שלה. משהחלה הטמעת מערכת 'נט המשפט', עלה הצורך בשופט בדימוס שיוכל להדריך ולסייע לשופטים לפני העלייה לאוויר ובמהלכה. העובדה ששופט מדריך שופט יוצרת תנאים נוחים יותר למעבר האינפורמציה.
"מנהל בתי המשפט השופט משה גל מכיר את השופטת שידלובסקי שנים רבות, כמו גם ידענותה בתחום המחשוב. היא ממלאת תפקיד זה החל מיולי 2007 ושכרה משולם בהתאם להוראות חשכ"ל, והעסקתה מתבצעת בהתאם לכל הכללים ובאישור כל הגורמים הרלוונטיים. באשר לשאלת העלאת שמו של משה גל כמועמד לתפקיד יועץ משפטי, יש לפנות לגורם הפועל לקידום האמור. השופט גל לא שוחח ולו פעם אחת עם השופט תיאודור אור, מאז שהופיע בפני ועדת האיתור".
כתב עיתון הארץ תומר זרחין חשף הבוקר קשר נוסף בין יו"ר ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שופט העליון בדימוס תיאודור אור ורעייתו מיכאלה, לבין משה גל – מועמדו של אור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ומי שמכהן כיום כמנהל בתי המשפט.
על פי הפרסום, גל לא הגיש לחברי ועדת האיתור גילוי נאות על מאמציו להביא לסילוקה של תביעת פיצויים גדולה נגד מערכת המשפט, העוסקת בפסק דין שנתנה השופטת בדימוס שידלובסקי אור, שהיא רעייתו של תיאודור אור, מי שאמור להמליץ לממשלה על מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ונחשב כמקדם את מועמדתו של משה גל לתפקיד זה.
את
הרקע: עו"ד חשין תבע בתחילת שנות ה-90 את אחד מלקוחותיו, לאחר שזה לא שילם שכר טרחה. הדיונים במשפט הסתיימו כבר בשנת 1994, אולם רק לאחר עשר שנים, ב-2004, חתמה השופטת שידלובסקי אור על פסק דין שמחייב את אותו לקוח לשלם לחשין את הכסף.

לטענת חשין, בשלב הזה אותו לקוח כבר פשט את הרגל ולא יכול היה לשלם לו את הסכום המדובר. על פי הפרסום בהארץ, את פסק דינה המאוחר סיימה השופטת שידלובסקי אור במילים: "התנצלותי הכנה בפני הצדדים על הזמן הרב שחלף".

כעת מנסה משה גל, מנהל בתי המשפט (המקביל בדרגתו לשופט עליון), להגיע לפשרה כספית ולשכנע את חשין לוותר על התביעה. למרות ששידלובסקי אור אינה נתבעת באופן אישי, היא מוזכרת בתביעה כמי שאחראית לעיכוב, ולפיכך גם לנזק הכספי. אם ייכשלו מאמצי הפשרה של גל, עתידה השופטת בדימוס למצוא את עצמה על דוכן העדים.
גורמים משפטיים אמרו לעיתון הארץ כי "אם יו"ר ועדת האיתור תיאודור אור ידע על הפגישה הצפויה של גל עם עו"ד חשין בנוגע לתביעה הקשורה לרעייתו, היה עליו ליידע בכך את חברי הוועדה. ואם לא – מנהל בתי המשפט גל היה צריך ליידע את חברי הוועדה כי הוא עשוי מתוקף תפקידו להיות מעורב בתביעה בה 'מככבת' אשתו של היו"ר".
גל אמר להארץ בתגובה: "לא חשבתי כי זה תיק מהותי, גם לא מבחינת משפחת אור. בתיק הזה תובעים את הנהלת בתי המשפט ברשלנות. אני לא מגן על השופטת, אני לא מייצג אותה, בכל מקרה היא לא תצטרך לשלם כאן כסף". בתשובה לשאלה האם העביר גילוי נאות לוועדה אמר גל: "זה לא עלה על דעתי. אפילו לא זכרתי שיש את התיק הזה".
השופטת בדימוס מיכאלה שידלובסקי אור מסרה ל"הארץ" בתגובה כי היא ובעלה אינם מודעים לפגישה הצפויה בין השופט גל ועו"ד חשין, וכי אין להם "כל קשר לניסיון להשיג פשרה בתיק המדובר".
מרב דוד מוסיפה: המאמצים לאיתור יועץ משפטי לממשלה נתקלים בימים האחרונים בקשיים. בדיון שנערך אתמול לא הגיעו חברי הוועדה לפשרה בדבר זהות שלושת המועמדים שיוגשו לממשלה.
הוועדה נחלקת לשני מחנות: מצד אחד נמצא יו"ר הוועדה, השופט אור, שמתעקש על מועמדיו: משה גל, פרופ' דפנה ברק-ארז ועו"ד צביקה אגמון. במחנה השני בוועדה נמצאים השר לשעבר משה נסים וחבר הכנסת יריב לוין, שמתעקשים על שני המועמדים "שלהם", עו"ד יהודה ויינשטיין והשופט נועם סולברג.
היום צפויה הוועדה להתכנס שוב, במטרה לנסות ולגבש רשימת מועמדים המקובלת על כל הצדדים.