הרמן ואן רומפוי: מוכשר אבל משעמם
מנהיגי האיחוד האירופי רצו נשיא בעל כריזמה כמו של אובמה, אבל בסוף בחרו בפקיד אפרורי חובב שירה עם שיער מידלדל. פרשנות
בסוף זה נגמר בהרמן ואן רומפוי. בנקאי בשנות השישים לחייו. איש, שלא נעים לומר, קצת משעמם אפילו להביט בו. פוליטיקאי מוכשר, יודע שפות ומחבר שירה בסגנון הייקו יפני.
ואם נניח לשיערו המידלדל, הוא ידוע בעיקר בשל יכולת לא מבוטלת לנהל משא ומתן. עובדה: הוא הצליח למנוע את התפרקותה של בלגיה, ומי שמכיר את השנאה בין הפלמים לדוברי הצרפתית יודע שמדובר בעניין רציני.
דמותו האפרורית של ואן
רומפוי מחווירה אפילו יותר כאשר משווים אותו לאדם שהביס - טוני בלייר, איש רב קסם וכסף, כריזמה וניסיון. האירופים נגעלו ממנו; הוא תמך במלחמה בעיראק, הוא נהנה ממיליונים שזורמים לכיסו מכל מיני עסקאות, הרצאות וייעוצים עסקיים, ויש לו דעות ברורות ויכולת מוכחת. בלייר, במילים פשוטות, היה יותר מדי נשיאותי מכדי להיות נשיא אירופה. אז הם בחרו בפקיד הבנק מבריסל.
זה סמלי, ממש סמלי. האיחוד האירופי ניסה לצאת מעצמו, אבל בסוף חזר אל הבחירה הבירוקרטית, הצנועה, הפוליטית. זו חולשתו של האיחוד, וזו עוצמתו: הוא איננו מבוסס על כריזמה ואחדות, אלא על נהלים, חקיקה, משא ומתן וקונצנזוס מתיש. האם יעצרו את התנועה עבור ואן רומפוי בוושינגטון? לא בטוח. אבל אולי יערכו עבורו ערב שירה.
נשיא האיחוד האירופי הנבחר, הרמן ואן רומפוי.
צילום: אי-אף-פי
נא להמתין לטעינת התגובות
