שנה ל"עופרת יצוקה": חמאס ערוך לסבב נוסף
טילים חודרי שריון, עשרות קילומטרים של מנהרות ואלפי רקטות משופרות. בחמאס לא מתכוונים לתת לצה"ל לשחזר את הישגי המבצע האחרון

ב-22 ימי הלחימה של "עופרת יצוקה" נהרגו למעלה מ-600 מאנשי הזרוע הצבאית של חמאס ועוד כ-100 מאנשי ארגון הג'יהאד האיסלאמי. האבדות הכבדות דרבנו את מפקד הזרוע הצבאית של הארגון, אחמד ג'עברי, לשקם ואף להעצים את יכולות חמאס.
בשנה החולפת, על פי ההערכות, נצברו כמויות ענק של אמצעי לחימה בתוך רצועת עזה - רובם הוברחו מאיראן ומסוריה, והשאר יוצרו על ידי התעשייה הצבאית המקומית בעזה.
ג'עברי, שנחשב כיום לאיש החזק ברצועה, דואג אישית שכל דולר שנכנס לעזה ינותב קודם כל לזרוע הצבאית של חמאס, ורק לאחר מכן למטרות אזרחיות.
מטרתו העיקרית בשנה האחרונה הייתה הרחבת טווח הרקטות שבידי הארגון, עד מרחק של 80 ק"מ לעומק העורף הישראלי - טווח שמכסה ואף עובר את מטרופולין תל אביב. מירוץ ההתחמשות של חמאס כולל מאות רקטות לטווחים שונים, ואף טילי קסאם משופרים,
בחמאס הבינו כי חיל השריון הישראלי גרם לו אבדות רבות במהלך "עופרת יצוקה", ולשם כך הם שמו את הדגש על צבירה של טילי נ"ט מתקדמים ומטענים רבי עוצמה. עיקר החשש בישראל הוא ממטעני ה"שואז" האיראניים, שמרכיביהם הוברחו לרצועה - מאותו סוג שהפעיל חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה. המטען רב העוצמה מסוגל לחדור גם עובי של 200 מ"מ פלדה.
במהלך "עופרת יצוקה" שוגרו מדי יום לעבר ישראל עד 70 רקטות מסוגים שונים, לא כולל פצצות מרגמה. בחמאס ניתחו את הנתונים, והחליטו להיערך לאפשרות של הגברת קצב השיגורים. לשם כך התעצמה תעשיית המנהרות לאורך כל הרצועה. בשנה האחרונה נחפרו עשרות קילומטרים של מנהרות מתחת לעיר עזה וסביבותיה. המנהרות נבנו מתחת לבתי אזרחים, והוקמו בהן אתרי שיגור תת-קרקעיים.
ההערכות במערכת הביטחון מדברות על מנהרות תת-קרקעיות שנבנו גם לכיוון ישראל, במטרה לאפשר למחבלי חמאס לחדור לארץ ולממש פיגועים ואף חטיפת חיילים. חמאס גם השתלט על 700 מתוך 900 המסגדים שפרושים ברצועה, והפך אותם למחסני אמל"ח.
בהנחה שצה"ל יימנע מפגיעה באתרים הקדושים, הקים מתחת למסגדים מרכזי פיקוד ושליטה ובונקרים. על פי אותה הנחת עבודה, נבנו חלק ממפקדות הטרור לצד בתי ספר. גם בבנייני מגורים הוקמו מפקדות קטנות של הארגון, כשהקומות הסמוכות מאוכלסות בידי תושבים תמימים.