שנה של הזדמנויות לשנות את המציאות
בצל התחמשותם הגוברת של של ארגוני הטרור נבין השנה שהאיומים לא יכולים להשמיד מדינה, אך מסוגלים לגרום לכאב ראש רציני. שטח צבאי
האיראנים, שגם ככה מרגישים שהמערב בוחש ברחובות טהרן ומצית את אש המחאה נגד המשטר לא תרמו מטעמי פילנתרופיות מאות מיליוני דולרים למאמץ ההתחמשות של חיזבאללה בלבנון. הם גם לא תרמו סתם כסף למשטרו של אסד בדמשק ולארגוני הטרור בשטחים.
ביום בו יחליט משטר האייתולות שיש לפגוע בישראל העורף יהפוך לחזית במלוא מובן המילה. מערכת הביטחון נערכת לתרחיש מהסוג הזה.
במצב כזה יצטרך צה"ל להדוף את הרוע ולהילחם במספר חזיתות. זהו לא איום קיומי על מדינת ישראל. איום שכזה לא עשוי להשמיד מדינה שלמה אבל הוא בהחלט אחד שגורם כאב ראש למקבלי ההחלטות שלנו. ברקע אנחנו יכולים לשמוע את מהלכי השחמט שמנסים ראשי הקהילה הבינלאומית והמדינות הערביות המתונות להניע מול האיראנים, הסורים והפלסטינים.
בתרחיש יותר מציאותי, אני בוחר להרים את ראשי מעל פני הקרקע כדי להתרחק מהדימוי הרע שדבק בכלי התקשורת. ציבור גדול סבור כי התקשורת רק מנסה להפחיד ולהכניס אותו ללחץ. לשם כך, אגע בשני מוקדים שנראה כאיומים מיידיים.
אני מניח את הזרקור הראשון על התחמשות חמאס ורמת המוכנות שלו למלחמה. אחריו אני מאיר את חיזבאללה שעשה הכל בשלוש השנים האחרונות כדי להפוך לארגון הטרור החזק בעולם והיחידי שמחזיק בטילים ארוכי טווח תחת חסותה של מדינה ריבונית.
בשנת 2010 יהפוך חמאס לאיום הכי זמין על מדינת ישראל. מדוע? כי האפשרות לעימות איתו היא הכי קרובה. לארגוני הטרור ברצועת עזה אין משמעת. הרקטה ששוגרה אמש לעבר נתיבות היתה הוכחה נוספת לסדקים שנפערו במשמעת של ארגוני
לפני זמן לא רב, זיהה ראש הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד ג'עברי, כי ישנה אופוזיציה לארגונו והנחה את ראשי היחידה המיוחדת של הזרוע לפשוט על המסגד בו נמצאים פעילי הג'לג'לאת ולקצור אותם אחד אחד.
כדי שלא יהיו ספקות לגבי הרצינות של חמאס לשלוט בעזה, עצרו חייליו של ג'עברי את האמבולנסים שיצאו מאיזור האירוע וירו בראשיהם של הפצועים אחד אחרי השני. חמאס מנסה ליצור מציאות חדשה ברצועת עזה, להשליט סדר ולשמור על השלטון בכוחניות. בנוסף, הוא מנסה לגרוף לזכותו הישג זמני כמו סוגיית האסירים בבתי הכלא בישראל באמצעות המשא ומתן לשחרור גלעד שליט.
מאות אסירים שיופיעו בכלי התקשורת הערביים יוסיפו לכוח הפוליטי של הארגון ברחוב הפלסטיני ובעולם הערבי. הכוח הזה הוא זמני משתי סיבות עיקריות. הראשונה, המצב הכלכלי ברצועת עזה שהולך ומתדרדר. אין צמיחה ואין עתיד הנראה באופק גם כאשר האיראנים מציידים את בכירי הארגון במזוודות עמוסות דולרים.
המצרים מצדם מגבירים את רמת הפיקוח על מערכת המנהרות ותעשיית ההברחות בציר פילדלפי. בימים אלו עסוקים בכירי המשטר המצרי בקידום בניית חומה שתפגע במאמצי ההתחמשות של חמאס. אז מה ילד יום? כדי לבנות את עצמה מחדש תצא תנועת החמאס להרפתקה חדשה נגד ישראל כשהיא יותר מוכנה וערוכה לעימות אלים נוסף. חטיפת חייל או ניסיון לחדור ליישוב ולבצע מסע הרג נלקחים בחשבון בהערכות המצב השבועיות באוגדת עזה.
כמו כן, בגבול הצפון נערך חיזבאללה שרוצה, למרות יכולותיו הצבאיות, לבסס את מעמדו בתוך הממשלה הלבנונית. בצל הפיוס של משפחת אל חרירי עם באשר אסד היה רוצה חסן נסראללה להמשיך להכות שורשים באדמה הפורייה שנוצרה עבורו על ידי מנהיג הדרוזים וואליד ג'ונבלט וסעד אל-חרירי.
מנגד דורשים דרגי השטח לנקום את חיסולו של ראש הזרוע הצבאית של החיזבאללה עימאד מורנייה, שחוסל בדמשק לפני כשנתיים. הזרוע הצבאית של החיזבאללה עשתה מספר ניסיונות לנקום ולבצע פיגועים איכותיים. הניסיון לאסוף מידע מודיעיני נגד הרמטכ"ל, גבי אשכנזי תוך חשיפה של מחדל אבטחתי מהווים דוגמה טובה לניסיון שסוכל על ידי השב"כ.
בשל כל הסיבות הללו צריכים תושבי הצפון, המרכז והדרום להבין שהשקט הוא מדומה וההיערכויות של משרד הביטחון בעורף עשויות לקבל משנה תוקף תוך זמן קצר מאד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם