בגיהנום: השחזור המצמרר של האמא שבנה נרצח
בזמן שבנה בן ה-28 שכב בחדר הסמוך ללא רוח חיים, ל' נאנסה, נדקרה והוכתה באכזריות על ידי רוצח בנה שאיים עליה: "אם תגלי מה קרה ארצח גם אותך". ממיטתה בבית החולים היא מספרת על התקיפה: "הוא אנס אותי והמשיך להרביץ ואז נרדם לידי, אבל את הסכין לא הוריד לי מהצוואר", ומשתפת בפחדים: "חוששת שישוב"
היא שוכבת במחלקה הכירורגית בבית החולים וולפסון בחולון. הבטן מכוסה בתחבושות ופניה מצולקות. סימנים כחולים מכסים את עיניה ואת לחייה. ידיה חתוכות, מכוסות בתחבושות, ובזרועה השנייה דקירה בכתף.
היא מחוברת למוניטור וצינורות הזנה וכמעט לא מצליחה להזיז את גפיה. הכאב הגופני מצטרף לכאב החד שבידיעה כי בנה היחיד, כל עולמה, נרצח על ידי התוקף. "הוא היה הילד היחיד שלי. האיש היחיד בחיים שלי, והוא לקח לי אותו", היא אומרת.
אתמול, לאחר שהתאוששה מהניתוח הארוך שעברה בבית החולים, היא שחזרה את רגעי האימה שלב אחר שלב. "בין שישי לשבת הבן יצא מהבית עם חברים לבלות. הייתי עייפה אבל לא הצלחתי להירדם. חיכיתי במיטה שהבן יחזור מהבילוי. בשתיים בלילה קמתי לשירותים, אחר כך הצצתי לחדר של הבן. הוא לא היה בבית וחזרתי למיטה".
אחרי כמה זמן שמעתי את הדלת של החדר שלי נפתחת וראיתי בחור שנכנס פנימה. חשבתי שזה אחד החברים של הבן ואמרתי לו 'זה החדר שלי. טעית'". מרגע זה נפלה האם קורבן לתקיפה אלימה ביותר שנמשכה כ-30 שעות: "הוא התנפל עליי והתחיל לתת לי אגרופים ישר לפנים. לתוך העיניים ולאף. הוא הצמיד לי סכין לצוואר. ניסיתי לצעוק 'איפה הבן שלי?' והוא אמר לי 'הוא לא בבית, אני יהרוג אותך אם לא תשתקי!"'.
"שמעתי את השכנים שלי בקיר ליד, אני גרה בדירה מחולקת ורק גבס מפריד ביני לבין השכנים, אבל הוא הצמיד את הסכין ולא יכולתי לזעוק לעזרה. הוא הוריד לי את המכנסיים ואנס אותי. כל הזמן הוא המשיך
"באיזה שהוא שלב רציתי לשתות מים. הייתי צריכה לשירותים. הוא אמר לי שהוא ייקח אותי למטבח ולשירותים, אבל הזהיר אותי שאם אני אצעק, הוא ידקור אותי. ככה הלכנו למטבח: הוא עם הסכין מוצמדת לצוואר שלי".
לאחר האונס, גילתה האם את בנה המת שהיה כל העת בחדר הסמוך. "בשלב מסוים בבוקר הוא נרדם, הצלחתי לקום והלכתי מהר לחדר של הבן", סיפרה. "הצלחתי לפתוח את הדלת וראיתי אותו שוכב עם הבגדים שהוא יצא לבלות איתם, והייתה שלולית דם גדולה. התחלתי לצעוק 'הרגת לי את הבן שלי'!".
"הוא מיד התעורר וקפץ עליי. התחיל לתת לי מכות. הוא לקח את הראש שלי, תפס בשיער וחבט אותו ברצפה. ניסיתי לצעוק 'הרגת אותו!' והוא צעק 'תשתקי, או שאני הורג אותך!' הוא לקח את הסכין ודקר אותי בחזה ובבטן. דקר וצעק 'אני הורג אותך!'. אחר כך הוא משך אותי בשערות וגרר אותי לחדר השינה".
"הייתי בטוחה שזהו, הוא הורג גם אותי. הבנתי שאני לא אצא מפה בחיים, הוא לקח את הטלפון שלי והזמין מונית. אחר כך הוא הפשיט אותי, לקח את כל הבגדים שלי שהיו עם דם ושם בשקית. הוא הכניס לתוכה את הסכין והלך לכיוון הדלת, אבל לפני שהוא עזב את הבית הוא אמר לי: 'אני הולך מפה! אם המשטרה תבוא אליי אני אשתחרר מהכלא ואבוא לרצוח אותך, גם אם זה ייקח הרבה שנים!'".
האיום של התוקף עבד, וכשהגיעה המשטרה ביום ראשון בצהריים ניסתה בתחילה האם לא להסגיר את מהלך האירועים האמיתי. "פחדתי ואני פוחדת. אני יודעת שהוא יעשה את זה. אחרי שהוא הלך ראיתי את בני, והגוף שלו כבר היה קר. קר מאוד. התקשרתי לאמבולנס ונכנסתי לשירותים. לקחתי צמר גפן והנחתי מתחת לחולצה, איפה שהוא דקר אותי".
"היה הרבה דם אבל פחדתי, ולכן כשבאו השוטרים ושאלו אותי מה קרה, אמרתי להם שמצאתי את הבן מת. כששאלו אותי מאיפה הפצעים הכחולים על הפנים, אמרתי להם שנפלתי במדרגות, אבל השוטר אמר לי 'זה לא פצעים שנופלים במדרגות. אולי את הרגת את הבן?' אמרתי 'לא!' אבל הוא שם לי אזיקים על הידיים".
"אמרתי שאני אוהבת את הבן, שהוא האדם היחיד שלי בחיים, ואז החוקר אמר לי: 'אולי הוא הרביץ לך'. אמרתי לו 'מה פתאום?' אבל כל הזמן הרגשתי שהדם ממשיך לזרום לי מהבטן. ניסיתי להסתיר את הצמר גפן עם החולצה. שמתי את הידיים עליהם, שהשוטרים לא יראו".
"פחדתי שהוא יבוא עוד הפעם. אז השוטרים ראו מה מצבי, ואמבולנס לקח אותי לבית חולים. היום אמרו לי שתפסו אותו. שהוא בבית סוהר, אבל אני מפחדת שהוא יחזור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם