בג"ץ אסר על אדם לתת גופתו למאכל חיות טרף
שופט בג"ץ דחה בשנית את בקשתו של שלמה אבני, שדרש לקבל אסמכתה רשמית לצוואתו וטען: "כל הברואים נועדו לשמש מזון"
צבועים בחי בר ביטבתה. צילום ארכיון: פלאש 90
"עם זאת, לא אוכל להיעתר לבקשה לדיון נוסף, שכן פסק הדין של בית המשפט העליון שקבע כי רצונו של אבני נסוג מפני העקרונות בדבר תקנת הציבור וכבוד האדם – אינו מקים עילה לדיון נוסף", הוסיף. "דיון נוסף אינו בגדר 'ערעור' על פסק דין של בית המשפט העליון, וטענותיו של אבני אינן מגלות עילה לפי החוק לקיום דיון נוסף".
חרף פסיקתו נמנע השופט ריבלין מלקבל את בקשת המדינה לחייב את אבני לשלם לה הוצאות משפט. בג"ץ, בהרכב השופטים אילה פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין דחה לפני כחודשיים את עתירתו של אבני לתת את גופתו למאכל חיות. השופטים לא התרשמו מהצוואה בעניין זה שמסר אבני למשרד המשפטים ולא מהטיעון שבו עיגן את בקשתו: "נועדתי, ככל אדם, לחיות ולהבשיל על חשבון החי והצומח, ובבוא העת למות ולשמש מזון לאותם בעלי חיים וצמחים שבזכותם חייתי".
"למיטב ידיעתי אין תקנה המחייבת את המדינה לקבור את מתיה"
השופט רובינשטיין קיבל את עמדת המדינה שלפיה בקשתו של אבני מנוגדת לכבוד האדם ועלולה לגרום לזיהום סביבתי. "גם אם מוחל אבני על כבודו שלו, הוא אינו יכול למחול על כבוד הזולת שייתקל בתופעה אשר משמעה הוא ביזיון כבוד האדם וזיהום סביבתי", קבע רובינשטיין. "נשער בנפשנו – הוא הוסיף – אילו רבים היו הפונים בבקשה מעין זו, כיצד הייתה נראית הסביבה ואילו פורענויות היו מתרגשות".
אבני לא השלים עם ההחלטה והגיש בקשה לדיון נוסף. "למיטב ידיעתי אין תקנה המחייבת את המדינה לקבור את מתיה, וגם
אם הייתה כזו, הרי שהיא לא מחייבת את האזרחים להיקבר באדמה בניגוד לרצונם", טען.
לדבריו, כבוד המת הוא של המת בלבד, ובאשר לחשש מזיהום סביבתי גרס: "הרי כל ברואי העולם מתים בחיק הטבע על פני האדמה. רק אם המדינה תביא אדם שיוכיח שזכויותיו נפגעו משום שנשר או זאב יאכלו את גופתי – רק אז היא תוכל להעלות טענה כזו".
"האדמה נועדה לברואי עולם חיים ולא משכן לגופות מתות", טען אבני. "כל ברואי עולם נועדו לשמש מזון אלה לאלה, וייעודי אינו שונה משל הבננה, התפוח, התרנגולת והפיל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם