האם בלגיה תוציא צווי מעצר נגד אנשי חמאס?
לאחר הצו נגד לבני בלונדון, מכת הנגד עשויה לבוא מכיוון מערכת החוק הבלגית. הבעיה: אנשי חמאס לא נוסעים לקנות שוקולד
ישראלים על כס הנאשמים. אבל הנקודה המהותית היא שלבני לא הייתה במדינה, ולכן הוצאת הצו עוררה את כל השדים מרבצם. עכשיו, ממשלות ישראל ובריטניה מנסות לפתור בעיה דיפלומטית באמצעות שינוי החוק. הם איבדו את יתרון ההפתעה".
תוכנית הפעולה שרקמו עו"ד דניאל מקובר ובני בריתו בלונדון התקרבה להצלחה מלאה: ביקור של בכיר ישראלי בלונדון, כזה שיש לו אחריות מיניסטריאלית למבצע עופרת יצוקה, הגשה של בקשה לצו מעצר לשופט שלום זוטר, צירוף דוח גולדסטון כהוכחה לכאורה לחשד מבוסס לעברה על דיני המלחמה, ולבסוף מעצר מתוקשר, כזה שיחולל רעידת אדמה טקטונית ביחס לישראל בעולם ויבהיר לקהילה הבינלאומית שקובעי המדיניות הישראלים הם בחזקת פושעי מלחמה.
המבצע המדויק הזה סוכל בגלל כשל מודיעיני פשוט: עצם העובדה שציפי לבני פשוט לא שהתה על אדמת בריטניה. ארגוני זכויות האדם והארגונים הפלסטיניים הבינו מיד שמדובר באסון פוליטי מבחינתם; עד עצם היום הזה, שבועות לאחר האירוע, הם לא מוכנים להתייחס ישירות להוצאת צו המעצר, בניסיון נואש להפחית את תשומת הלב הפוליטית לעניין. כנראה, אומרים גורמים ישראלים שמעורים בעניין, זה כבר אבוד: הבריטים הבינו היטב שבכירים ישראלים יימנעו מלבקר בבריטניה כל עוד הנושא לא מוסדר באמצעים חוקיים ברורים.
לפני שבועיים ביקרה בישראל משלחת של ארגון BICOM, השדולה שעוסקת בהסברה ובקידום עמדות ישראל בבריטניה, והיא הבהירה למקבלי ההחלטות בלשכת ראש הממשלה שיש סיכוי סביר לשינוי החוק הבריטי. היוזמה המוצעת היא שהתביעה הכללית הבריטית תתבקש לאשר את מידת הסיכוי להגשת כתב אישום פלילי עוד לפני שתתאפשר פנייה לבית המשפט להוצאת צו מעצר. במילים אחרות: המצב החוקי שבו כל שופט שלום בריטי יכול להורות על מעצרה של יו"ר האופוזיציה יתבטל.
ברחבי אירופה ממשיך שיתוף הפעולה בין ארגוני זכויות אדם, ארגונים פרו-פלסטיניים פוליטיים ומשפטנים לייצר הישג תדמיתי-משפטי. עכשיו, כאשר התביעה הכללית הספרדית חיסלה את החקירה נגד בנימין בן אליעזר ודן חלוץ בגין הפצצת ביתו של סאלח שחאדה, ולאחר שהרשויות הבריטיות נזעקו לשנות את החקיקה שמתירה מעצר מיידי של אזרחים זרים בחשד כי ביצעו פשעי מלחמה, מתמקדים המאמצים בדרגי ביניים: תתי אלופים או אלופי משנה שאפשר לטעון כי היו מעורבים בפשעי מלחמה. זו החזית הבאה.
עכשיו, אומרים גורמים ישראלים, הכל עומד להשתנות. חגיגת המשפטיזציה של הסכסוך עומדת לקבל תוספת כוח משמעותית בשבועות הקרובים, וזה יבוא דווקא מהצד שלנו: בית משפט בלגי צפוי להכריע אם למנות שופט חוקר כדי לנהל חקירה פלילית נגד ראשי החמאס, בחשד שאלה ביצעו מעשים המהווים פשעי מלחמה לפני ובמהלך "עופרת יצוקה".
"לפני כמה שנים הועבר כאן בבלגיה חוק הג'נוסייד, שקובע סמכות שיפוט אוניברסלית על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה", אומר עורך הדין רול קובלירס בשיחה ממשרדו באנטוורפן, "בעקבות גל
התביעות האפשרי (מהצד הפלסטיני, נ"א), הם שינו את החוק, כך שיאמר שאם אזרח בלגי היה קורבן בשל עברה על החוק ההומניטרי, אפשר להאשים את אותו עבריין בבית משפט בלגי בעברה פלילית שדינה מאסר".
מה
קובלירס הוא חלק מ"היוזמה האירופית" - גוף ישראלי-אירופי שהוקם על ידי קבוצת ישראלים, ביניהם עורך הדין מוטי ציבין ויועץ התקשורת אורי יבלונקה, שמטרתו, לדברי יבלונקה, "להפוך את המשוואה. ציפי לבני אולי לא נעצרה בלונדון, אבל עצם הוצאת צו המעצר מכתימה את צה"ל וקציניו ומציגה אותם כפושעי מלחמה. הדרך היחידה להפוך את המשוואה הזו היא שהאירופים יבינו שפושע המלחמה הסדרתי באזור הוא חמאס. בבלגיה, עד לפני שבוע, הנושא הזה עשה כותרות גדולות בכל העיתונים".
העיתונות הבלגית סיקרה את הבקשה הישראלית לפתיחת חקירה פלילית נגד שורת אישים בכירים בחמאס בחשד לביצוע פשעי מלחמה - וביניהם גם איסמעיל הנייה, ראש ממשלת החמאס, אחמד ג'עברי, המכונה "רמטכ"ל החמאס", מוסא אבו מרזוק ואחרים. את הבקשה ליוו שורה של תצהירים מארחים בלגים-ישראלים שמתגוררים באזור הדרום ורואים עצמם כקורבנות של מעשי החמאס ב"עופרת יצוקה".
היה עוד מסמך שליווה את הבקשה לפתיחה בחקירה: דוח גולדסטון, ובפרט החלקים שלו שקובעים כי קיים חשד מבוסס שהחמאס ביצע פשעי מלחמה בירי הקסאמים ובמעשים אחרים. "יש לי סימפטיה לעם בישראל, אבל העניין המרכזי הוא משפטי", אומר קובלירס, "אזרחים שהם קורבנות של פשעי מלחמה צריכים שקולם יישמע. אזרחים הם קורבנות".
"אני לא פוליטיקאי - אני עורך דין. ואני עובד עבור הקליינטים שלי. שהם ישראלים ויהודים. ואם מישהו בישראל ביצע פשעי מלחמה, זה לא משנה בכלל את העובדה שהקליינטים שלי הם קורבנות. אין לי שום צורך לאזן. האם יש לקליינטים שלי קייס שאפשר להגן עליו? כן. ולכן אני אייצג אותם. אין זה ביכולתי להביא צדק לכולם. אני יכול רק לעזור למי שאני מייצג".
קובלירס אומר כי מבחינה משפטית סביר להניח כי בית המשפט הבלגי יהיה חייב לקבוע שיש לו סמכות לדון בנושא, ויחייב בדיקה של שופט חוקר. השופט החוקר, אם אכן ימונה, יבחן אם יש חקירה מקבילה אחרת או תהליך משפטי שכבר מתקיימים נגד העבריינים לכאורה. "כל מה שאנחנו צריכים להראות לתובע הוא שיש סבירות שאם יחקור, ימצא שנעשו מעשים שהם בגדר פשע מלחמה", אומר קובלירס, "המשפט יכול להתקיים גם בלי הנאשמים. לכאורה גם הפלסטינים יכולים להגיש אותה תביעה - רק שהם יצטרכו למצוא פלסטיני עם אזרחות בלגית שנפגע לכאורה ממעשי ישראל. אני צופה שבתחילת מרץ נקבל תשובה אם יהיה משפט".
הקייס כולו מבוסס על תצהירים, שאותם אסף בעמל רב עו"ד מוטי ציבין. הוא חיפש אזרחים בלגים-ישראלים, וגילה שרוב אלו שהיו בדרום הארץ בזמן הלחימה הם חרדים, שממש לא ששים להיחשף ולהיכנס לפרשייה משפטית מול חמאס. "אספתי תצהירים של אנשים שנפגעו, אבל הם לא רצו להיחשף. זה היה קשה מאוד", אומר ציבין בשיחה מסנט פטרסבורג ("אני מנסה לשכנע את הרוסים שיפתחו גם הם בהליכים פליליים נגד אנשי חמאס").
"האנשים האלה פשוט מפחדים. הם מפחדים שיתנכלו למשפחה שלהם בבלגיה, שגורמים מוסלמיים ירדפו אותם בגלל עצם הגשת התלונה לתובע הכללי הבלגי. החשש שלהם גדול מאוד, ובפשטות הם מפחדים מנקמה".
אחד ממגישי התצהירים הוא א"ו (השם המלא שמור במערכת). הוא גר באשדוד ועובד בנתיבות וביקש שלא יזוהה בשמו. "בתקופת המבצע היו שם נפילות כל הזמן", אומר א', "בזמן המלחמה אלה היו חיים בלתי אפשריים. אני נשארתי בגלל העבודה, אבל אשתי ברחה. ליד הבית שלי, צמוד, נפל טיל. כל הבית ספג רסס. לא נפגעתי פיזית, אבל אני מרגיש שנפגעתי רגשית, ואשתי לא הייתה מוכנה לחזור הביתה במשך חודשים אחרי'עופרת יצוקה'. שנינו עדיין לא ישנים כמו בני אדם, כל רעש קטן מקפיץ אותנו, אנחנו בטראומה. זה מצב בלתי נסבל".
"אם אני מבין נכון, החוק הבלגי מאוד ברור: אם אני אזרח ונפגעתי ממעשים כאלה, יש פה מקום לחקירה ואישום נגד חמאס. אולי זה יעזור לסגור להם את קרנות הצדקה בבלגיה. לי פחות חשוב כמה זה יפגע בחמאס, לי חשוב השקט. אולי זה יגרום לכך שהם יחששו יותר בפעם הבאה".
ברקע, מהדהדת השאלה הגדולה - האם פעולה ישראלית בשדה המשפטי נגד אנשי חמאס לא עלולה להעניק לגיטימציה מחודשת להגשת התביעות נגד בכירים ישראלים? האם ייתכן שהאירופים יאמצו "גישה שוויונית" ויעמידו לדין את כולם? הרי לחמאס, מציינים גורמים ישראליים, יש פחות מה להפסיד, או בלשונם "מוחמד דף לא נוהג לנסוע לבלגיה לקנות שוקולד בלגי".
עו"ד מוטי ציבין אומר שהקרב המשפטי כבר בעיצומו, ושהפעולה הישראלית היא המעט שניתן לעשות. "לא אנחנו עוררנו את העניין של הליכה לבתי המשפט. התביעה בבלגיה איננה הטריגר, אלא התוצאה. לפלסטינים ובני בריתם יש מערכת משומנת שתכליתה להעמיד לדין ישראלים. על כף המאזניים ישנה פעולה שתשרת את ההסברה הישראלית בצורה בלתי רגילה, ובנוסף לכך, ייתכן שאותם אנשי חמאס ייעצרו אם יגיעו לבלגיה. התועלת מתביעה כזו עשויה להיות עצומה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם