פרס: יש איום לרצח עם בצל פיתוח נשק להשמדה
בנאום נרגש בפני הפרלמנט הגרמני במסגרת אירועי יום השואה הבינלאומי, אמר נשיא המדינה כי השואה חייבת לעמוד לנגד עיניה ומצפונה של האנושות כאזהרת נצח. "אנו שוללים שלטון פנאטי", אמר בהתייחסו לאיראן. "שלטון זה מהווה סכנה לעולם כולו"
לדברי פרס, "אנחנו מזדהים עם מיליוני האיראנים המתקוממים נגד דיקטטורה ואלימות. כמוהם אנו שוללים שלטון פנאטי, הסותר את מגילת היסוד של האו"ם. שלטון המשמיע איומי השמדה, מלווה בכורים וטילים גרעיניים, ומפעיל טרור בארצו ובארצות אחרות".
פרס הוסיף כי "נותרנו עם הלקח המכריע - 'לעולם לא עוד', לא עוד תורה גזענית. לא עוד רגש עליונות.
לא עוד סמכות כביכול אלוהית להסית, לרצוח, לצפצף על החוק. להכחיש אלוהים ושואה. לא עוד התעלמות מדיקטטוריים צמאי דם, מתחבאים מאחורי מסכות דמגוגיות, ּבפיהם סיסמות רצח".
על בימת הבונדסטאג הדגיש נשיא מדינת ישראל כי "כדי למנוע שואה נוספת חובתנו לחנך את בנינו, לכבד חיי אדם. ּלקיים יחסי עמים בדרכי שלום. לכבד את התרבות הפרטיקולרית ואת הערכים האוניברסליים. להדפיס בכל פעם מחדש את עשרת הדיברות".
בפתח נאומו הביע הנשיא את שאיפתו לעתיד ללא מלחמות ואנטישמיות בפרט. "ניצב אני היום כאן לפניכם, כנשיא מדינת ישראל, ביתו של העם היהודי. ובעוד ליבי נקרע אל מול זיכרונות ֶעבר הנורא – צופות עיניי אל עתיד משותף של עולם צעיר, של עולם חף מכל שנאה. עולם שבו המילים 'מלחמה' ו'אנטישמיות' יהיו מילים מתות", אמר פרס והמשיך להקראת קדיש לזכר קורבנות השואה.
הוא הוסיף: "היום, יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, הוא היום שבו הפציעה השמש לראשונה לפני 65 שנים, אחרי שש שנות אופל, וקרניה חשפו לעין כול, את מימדי חורבן עמי".
בנוסף, הנשיא, שנולד בוישנייבה שבבלארוס, סיפר בהתרגשות רבה על הפעם האחרונה שבה ראה את סבו, רגע לפני שעלה לארץ ישראל וסבו נשאר בעיירה ונרצח על ידי הנאצים. "אני חש את עוצמתו המחרידה והנִשגבת של המעמד הזה. אני מאמין ומקווה שאתם חשים כמוני. אני משווה לנגד עיני בזה הרגע, את דמותו ההדורה של סבי הנערץ עלי, רבי צבי מלצר, איש נאה ונשוא-פנים, שזכיתי להיות נכדו האהוב.
"אני זוכר אותו עומד בתחנת הרכבת שהִסיעה אותי, ילד בן 11, מן העיירה בדרכי לארץ ישראל. אני זוכר את חיבוקו הנרגש. אני זוכר את המילים האחרונות והמצוות ששמעתי
בדבריו התייחס פרס ליחסים המיוחדים שנרקמו בין ישראל וגרמניה מאז קום המדינה ומלחמת העצמאות. "אנו זוכרים היטב גם היום שבעודנו מתבוססים בדמנו, הגיע סיוע, מהמקום הפחות צפוי, מגרמניה החדשה. שני מנהיגים בעלי שיעור קומה היסטורי, הושיטו יד זה לזה, משני עברי התהום - הקנצלר קונרד אדנאוור, אבי גרמניה הפדרלית הדמוקרטית, ודוד בן גוריון, האב המייסד וראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל.
ב-27 בספטמבר 1951, השמיע אדנאוור מעל במת הבונדסטאג, את דְבר אחריות העם הגרמני לפשעי הרייך השלישי, כלפי העם היהודי, על נכונות ממשלתו לפצות על רכוש יהודי שנגזל. לסייע לתקומת ישראל".
הוא ציין כי "הידידות שנוצקה, לא באה על חשבון השכחה של השואה, אלא מתוך מודעות לאופל הצלמוות של העבר, לאור החלטה משותפת ונחרצת להפנות את המבט קדימה – אל אופק התקווה הטובה. לתיקון עולם. הגשר על פני התהום נבנה בידיים כואבות ובכתפיים ששחו מעומס הזיכרון. הוא נשען על יסודות מוסריים איתנים".
בנאומו התייחס הנשיא פרס גם ליחסים המדיניים הרעועים השוררים בין ישראל והרשות הפלסטינית והביע את הרצון לפתור את הסכסוך. "הרצון הלאומי שלנו הוא חד וצלול - להגיע לשלום עם שכנינו.
גבירותיי ורבותיי, כידוע לכם ישראל תומכת בעקרון שתי מדינות לשני העמים", אמר פרס, "שילמנו מחיר במלחמות, לא היססנו לשלם מחיר עבור השלום. גם היום אנו נכונים לוותר על שטחים כדי להגיע לשלום עם הפלסטינים. שיקימו מדינה משלהם, עצמאית, משגשגת ושוחרת שלום".
הנשיא אף שיבח את הגרמנים ואת שאר החברות באיחוד האירופי שהצליחו לאחר הזוועות של מלחמת העולם השנייה לרפא את הפצעים, לשקם את היחסים בין המדינות ולהוציא את המלחמה מכלל אפשרות. "ראוי ללמוד מניסיונכם, לחלום על מזרח תיכון שמדינותיו ייפרדו מסכסוכי הורים למען שלום צאצאים", אמר. "להקים כלכלה איזורית מודרנית שתיאבק בסכנות העכשוויות, המשותפות לכולנו. רעב, מדבור, חולי, טרור. ליצור שיתוף פעולה מדעי שישפר את רמת החיים ואיכותם. האלוהים המשותף לכולנו הוא אלוהי השלום. לא אלוהי המלחמה".
בסוף נאומו המרגש הצהיר הנשיא כי "אני עומד כאן לפניכם כאדם שמאמין שבכוחכם ובכוחנו לתרום ליצירת היסטוריה חדשה. אני מאמין שהשלום הוא בהישג יד. איומים על ישראל לא יסיטו את ליבה מהשלום. אני עומד כאן היום לפניכם כבנו של עם השואף לתרום ככל יכולתו, כדי שנדע עולם נאור וצלול, שאדם לאדם יהיה אדם. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום התייחדות והתבוננות. שעת חינוך ותקווה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם