אילנה דיין קיבלה אישור לדחיית הגשת הערעור
לאור מחאת סרן ר', רשמת בית המשפט העליון הבהירה לדיין כי החלפת פרקליטיה מצדיקה רק דחייה של שבועיים בהגשת הערעור

כזכור, השופט נועם סולברג פסק בחודש שעבר כי דיין ו"עובדה" ישלמו פיצוי של 300 אלף שקל בגין לשון הרע לסרן ר', בעקבות הכתבה שהציגה אותו כמעורב במותה של ילדה פלסטינית בפרשה שהתרחשה במוצב גירית.
דיין וטלעד ביקשו היום מבית המשפט העליון להאריך את המועד להגשת הערעור לבית המשפט העליון עד ל-28.2.10. לוין האריכה את המועד רק עד ליום 15.2.10. דיין וטלעד נמקו את הצורך בארכה נוספת, מעבר לזו שכבר ניתנה, ב"של מורכבותו יוצאת הדופן של התיק" ובשל החלפת ייצוגן המשפטי -במקום משרד עו"ד מיבי מוזר, ייצגו את השתיים בערעור הפרקליטים גיורא ארדינסט ויוסי עבאדי.
לטענת דיין ועובדה לפרקליטים החדשים יידרש זמן לא מבוטל כדי ללמור את החומר וכדי לגבש ולערוך את הערעור. עוד נטען כי יש חשיבות רבה לנושא - הן מהפן הציבורי, בשל הסוגיות העקרוניות הנדונות בו, והן מהפן הפרטי, בשל הפגיעה במוניטין שלהם ובשמן הטוב.
סרן ר. , באמצעות בא כוחו, עו"ד אלעד אייזנברג, התנגד לבקשת הדחייה וטען כי הסכים לדחייה הראשונה בהגשת הערעור "מטעמים קולגיאליים בלבד", שהתמקדו בעומס אישי על צוות הפרקליטים הקודם של דיין וטלעד.
לדברי סרן ר' נמסר לו כי הפרקליטים הקודמים של דיין וטלעד (ממשרד עו"ד מוזר) שוקדים במרץ על כתיבת הערעור ולא הועלתה בפניו, ולו ברמז, הכוונה להחליף את הייצוג. הוא ביקש לכן למחוק את הבקשה על הסף, הן מחמת העדר תצהיר על הסיבות לבקשה והן בשל "חוסר נקיון כפיים".
עו"ד אייזנברג גם טען שדיין וטלעד המתינו עם החלפת הייצוג ממש עד לתום התקופה המקורית להגשת ערעור, "מתוך מחשבה שיקל עליהן לקבל
הקצין הצביע על כך, שמיד לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, פרסמו דיין וטלעד תגובה בתקשורת, בה מסרו, לטענתו, כי יערערו עליו בימים הקרובים לבית המשפט העליון. הוא גם התלונן שהן חזרו ופגעו, לדבריו, בשמו הטוב.
פרקליטיו של סרן ר. דחו את הטענה, שמורכבות התיק מצדיקה דחייה, והם גרסו, כי אין בו שום קביעה עקרונית הסוטה מפסיקה קודמת, מה גם שמדובר בהכנת ערעור בלבד ולא בכתיבת סיכומים. לבסוף, הלין הקצין כי לנוכח התנהלות המבקשות, כל יום שעובר בלא הכרעה סופית בפרשה "מחמיר את הנזק הנגרם לו".

לוין העירה, כי אמנם, על פי רוב, פרק הזמן הקבוע בדין להגשת ערעור אמור להספיק לבעלי הדין, גם כאשר הכנת הערעור דורשת התמודדות עם סוגיות מורכבות. "אך במקרה זה – היא הוסיפה - לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אין בידי לשלול את טענת דיין וטלעד, כי הכנת הערעור מחייבת התמודדות עם חומר רב, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי".
עם זאת, הוסיפה הרשמת, כי בקשת הארכה מנוסחת בצורה כללית ואינה מבהירה די הצורך מדוע זקוקות המבקשות לפרק זמן ארוך יחסית (עד ליום 28.2.2010) כדי להגיש את הערעור. מדובר בארכה של חמישה שבועות מעבר לפרק הזמן הסטטוטורי שעמד לרשותן. בהקשר זה היא ציינה, כי חילופי ייצוג כשלעצמם אינם מצדיקים הארכת מועד, מה גם שחילופי הייצוג נערכו עוד ביום 17.1.2009.

לבסוף, ציינה כי ערעור אמור להגדיר, בתמציתיות, את הנושאים השנויים במחלוקת ואת היקף ההתדיינות, ולא אמור להרצות את טענות המערער "בכל תג ותג". לכך יש השלכה על היקף הזמן הנדרש לשם הכנתו, גם כאשר מדובר בפרשה מורכבת וסבוכה.
"בשים לב לדברים אלה ולכלל הנסיבות, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להאריך את המועד למלוא התקופה המבוקשת, תוך גרימת עינוי דין לסרן ר'", קבעה לוין והסתפקה במתן ארכה קצרה יותר, עד ליום 15.2.2010.