רק רשת: לחץ חרדי על המפרסמים באינטרנט
פרסום ראשון: רבנים חרדים דורשים ממשרדי פרסום להפסיק לפרסם באתרי אינטרנט המיועדים לחרדים במטרה לגרום לסגירתם
סטיקר חרדי נגד מחשבים ואינטרנט מתו הסרט דת.קום
הכל החל לפני כ-4 חודשים, כשאיש ציבור בשם הרב מ"מ קרפ, העומד בראש בית כנסת קטן בקריית ספר, החליט כי הוא נלחם ברעה החולה של התפשטות האינטרנט בקרב החרדים. אין פלא. גורמים בעולם הפרסום החרדי שדיברו עם "מעריב" מתארים את התפשטות האינטרנט כלא פחות מ"אש שמאיימת לשרוף את הבית".
"החברה החרדית בנויה על היררכיה", מסביר איש פרסום חרדי, "ילד בן 17 שגדל בחסידות גור לא יודע בכלל שאפשר לבקר את הרבי. אחרי חצי שעה באינטרנט הוא נחשף לפורומים, לטוקבקים ולביקורת, ושנים של עבודה חינוכית הולכות לעזאזל. פתאום אין כבר שום דבר קדוש".
קרפ, שרצה לשמור את תחושת היראה והקדושה של הציבור שלו על-ידי סינון מידע לא מבוקר, כיתת רגליו בין הרבנים הגדולים והצליח לשכנע אותם לכונן חזית אחידה שתצא בקול קורא נגד אמצעי התקשורת המסוכן.
קרפ מוריד את השאלטר
יש לציין כי החרם על האינטרנט - שעליו הוכרז בקול מעל דפי העיתונות החרדית - איננו טוטלי. הוא אמנם דורש מהחרדי שלא לגלוש באתרים לצורכי פנאי, בידור, תרבות וחדשות, אך מאפשר גלישה הנדרשת לצורכי פרנסה וכלכלה. אלא שקרפ לא הסתפק בקריאה לציבור הרחב שפורסמה בתקשורת המסורתית.
הוא הרים טלפונים למשרדי הפרסום החרדיים, הציג את עצמו כאחראי על האינטרנט, ודרש לקצץ את התקציבים המופנים למדיה האסורה. יש לציין, כי תופעת לוואי נוספת של ההחרמה היא סגירה של אתרים שנפתחו בשנה האחרונה, ובהם "אתרוג", " קוגל" ו"חרדים", כאשר האתרים המרכזיים שנותרו לעמוד הם בחדרי חרדים, "לדעת הוותיקים יחסית" ו"כיכר השבת", שנפתח בשנה האחרונה.
על-פי ההערכות, חדירת האינטרנט למגזר החרדי מקיפה כ-35% מציבור זה. בקרב גילאים צעירים יותר, 18-24, היא מגיעה לש-46% מה שמעיד, לצד העלייה בשיעורי הגלישה באתרים החרדיים, על אחיזה שרק תלך ותעמיק במדיה האינטרנטית
בציבור זה. זאת כמובן אם המאבק נגד האינטרנט לא יצלח.
"אני חושב שהרבנים החרדים נכשלו במאבק שלהם נגד האינטרנט ומעריך כי 90% מהחרדים שגלשו קודם באינטרנט ממשיכים לגלוש", אומר יונתן שרייבר, מנכ"ל משרד הפרסום שרייבר מגזרים, "הם אולי הצליחו בצורה נקודתית בייבוש האתרים החרדיים מתקציבי פרסום, אך כל מה שיקרה הוא שהם יגרמו לגולשים החרדים ללכת לאתרים חילוניים שעליהם אין פיקוח, ושהתכנים בהם בעייתיים הרבה יותר".
"מבחינת תקציבי הפרסום חזרנו מספר שנים לאחור", מודה נועם זיגמן, ממנהלי אתר "לדעת", אולי האתר החרדי הוותיק ביותר. "אך כמו הציבור החרדי שממשיך לגלוש, גם אני ממשיך להאמין בכלי הזה", מסביר זיגמן, "אני מאמין שתחת מגבלות מסוימות שירצו את הרבנים הוא יוכל לתת מענה לצורך של חלק גדול בציבור החרדי שגולש באינטרנט, ואיננו רוצה לקבל את החדשות שלו באתרים חילוניים שכופים עליו חשיפה לתכנים שהוא לא מעוניין להיחשף אליהם".
שוק של 15 מיליון שקל בשנה
הדבקת מודעות נגד גלישה באינטרנט בשכונה חרדית מתוך הסרט דת.קום
את שביעות רצונם של הרבנים ניתן להשיג, למשל, באמצעות פטנט להתקן חסימה כמעט טוטלית לאינטרנט, שתאפשר אך ורק גלישה לאתרים שאותם יתירו הרבנים. פתרון נוסף שהועלה הוא פתיחת אתרי חדשות חרדיים בעלי נופך כלכלי, שיוכלו לעקוף במידת מה את החרם ולהיתלות בהיותם "כלי עבודה". לצד רעיונות אלו-שנידונים בין משרדי פרסום, יזמים וחברות תקשורת - נדרשים, בינתיים, האתרים החרדיים לשרוד ומוצאים פתרונות יצירתיים".
לכאורה, החרם על האינטרנט קטע התעצמות חסרת תקדים בתקציבי הפרסום המופנים למדיום זה. על-פי הערכות בשוק גלגל האתר המוביל בחדרי חרדים כ-300 אלף שקל בשנת 2008. בשנת 2009 הסתכמו המכירות בכ-2.5 מיליון שקל, כאשר השנה הנוכחית היתה אמורה להיות שנת הפריצה. כיום, תופס האינטרנט נתח מזערי בעוגת הפרסום החרדית - 3%-4% בלבד . העיתונות, לעומת זאת, תופסת 70% מהעוגה החרדית.
"בחדרי חרדים יכול היה למכור השנה בכ-7-8 מיליון שקל, כאשר האינטרנט החרדי כולו אמור היה לגרוף כ-15 מיליון שקל", מעריך פרסומאי בכיר, "לעת עתה נראה כי תקציבים אלה יופנו לאמצעי מדיה אחרים, ובעיקר לעיתונות, שנהנית מהנתח המשמעותי ביותר בעוגת הפרסום, ונהנית יותר מכל אחד אחר מירידתו של האינטרנט".
אדמו"ר קטן - כסף גדול
חרדי בירושלים קורא פשקווילים צילום: פלאש 90
אותו בכיר מסביר כי "למעשה, העיתונים החרדיים-בניגוד לאתרי האינטר? נט-הם גם אלטרנטיבה רעיונית. הם כלי תקשורת מגמתיים פרופר שמטרתם לחנך ציבור, וברגע שיורדת קרנם לטובת אתרי האינטרנט הביקורתיים אין כבר מי שיכנס את העדר, הביקורת גורמת לכך שהעדר לא יאמין במי שאמור להוביל אותו, ובסופו של דבר-העדר יתפזר".
בעוד שהגרסה הרשמית של משרדי הפרסום היא כי אתרי האינטרנט סובלים מיובש פרסומי כמעט מוחלט, הרי שבחד? רי חדרים הם מודים כי התמונה האמיתית מעט שונה. הבאנרים והפרסומות מושכים אמנם את תשומת לבם של שומרי החומות, אך מחוסר ברירה, דרכים עקיפות-הכו? ללות כתבות מוזמנות ומשולמות-תופ? סות חלק מרכזי יותר ויותר באתרים אלו.
כך, למשל, שכר אדמו"ר של חסידות קטנה יחצן ששילם לאתר אינטרנט חרדי בתמורה לכתבת וידיאו המתעדת את ביקורו של האיש בקברי אבותיו בפולין. "החסידויות הגדולות, כמו בעלז', גור וויזניץ', לא משלמות בשביל כיסוי כזה, אך אדמו"ר קטן עם כמה עשרות חסידים עשוי להיעזר בו כדי להגדיל את החצר שלו", מעריך הפרסומאי הבכיר.
נראה שהאדמו"ר הנזכר לא מדקדק ומוכן לקבל לחצרו גם את אלו שאינם נשמעים לגדולי הדור. אתרי האינטרנט החרדיים נלחמים אמנם על חייהם, אך האינטרנט החרדי, אם ירצה השם, ימשיך לעלות ולפרוח. אם כי לעת עתה רק בחדרי חדרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם