ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

פרידמן לא לוקח קרדיט על פרשת ביניש והנעל

מלחמתו במערכת המשפט הציבה את שר המשפטים לשעבר באש המבקרים נוכח האלימות, אך הוא טוען: "זהו זלזול באינטליגנציית הציבור"

על הסערה סביב גל האלימות נגד שופטים משקיף פרופ' דניאל פרידמן מהצד, אבל גם היום, כמעט שנה אחרי שעזב את תפקיד שר המשפטים, ממשיך שמו לעמוד במרכז. בביתו ברמת אביב, מלווה באשתו אלישבע ומגובה בקובץ דפים מודפסים עם ציטוטים, הוא אומר דווקא שאינו נסער מההתבטאויות נגדו.

"כשמייחסים לי את זריקת הנעל על דורית ביניש או את האלימות נגד שופטים אומרים דברים נלעגים. אני לא מושפע מטענות מגוחכות. אני משער שההתקפות עליי הן הקרנה שבאה ממקום מסוים. כשמשמיעים טענה מופרכת הדבר פוגע קודם כל במי שמשמיע את הטענה", אמר.

"הציבור אינטליגנטי וכשמנסים לשכנע אותו בדברים שאין להם שחר זו פגיעה באינטליגנציה של הציבור, וזה מתפרש כניסיון למנוע ביקורת על בית המשפט. במקום להתקיף אותי, אפשר לחשוב על דרכים לצמצם את הפגיעה. אולי צריך להוסיף תקציב לאבטחה", הוסיף פרידמן.

כהונתו בת השנתיים וחודשיים של פרידמן, בן 74, במשרד המשפטים הייתה סוערת. מי שהיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הקים את בית הספר למשפטים של המכללה למינהל ואף קיבל את פרס ישראל למשפט, הגן בעבר על החרדים שתקפו את בית המשפט, אולם בשנים האחרונות יצא נגד בית המשפט העליון והאקטיביזם השיפוטי.

במהלך כהונתו, שהחלה לאחר התפטרותו של חיים רמון מהתפקיד בעקבות הגשת כתב האישום נגדו והסתיימה עם הקמת ממשלת נתניהו, ולאחר שיו"ר העבודה אהוד ברק דרש כי ימונה שר אחר, התעמת פרידמן עם נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש וניסה להוביל רפורמות שנויות במחלוקת.

הוא העלה לדיון את התיקון לחוק יסוד השפיטה, שמצמצם את סמכותם של בתי המשפט לבטל חוק של הכנסת העומד בסתירה לחוק יסוד, ניסה לקדם חוק שיגדיר נושאים שאינם

שפיטים, הגביל את כהונתם של נשיאי בתי המשפט לשבע שנים, פעל לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וניסה לצמצם את זכות העמידה בבג"ץ כך שרק מי שנפגע באופן אישי על ידי הרשויות יוכל להגיש עתירה.

היוזמות האלה ואחרות עוררו סערה בבית המשפט העליון כשנציגי שני המחנות, פרידמן וביניש, תוקפים זה את זה. ביניש אמרה לא אחת כי באווירה שנוצרה קשה לעבוד בשיתוף פעולה, פרידמן האשים את ביניש בפסילה אישית שלו.

מה הרגשת כשראית שנעל הושלכה לעברה של הנשיאה ביניש?

"המקרה עצמו הוא מקרה מזעזע, אבל היו מקרים קשים יותר כמו הרצח של השופט עדי אזר ואף אחד לא ייחס את זה אז לדיבורים כאלה או אחרים. אלימות נגד שופטים היא רעה מאוד וצריך להיאבק בזה, אבל צריך להיאבק באלימות בכלל".

זה לא מצב מביש ששופטים מסתובבים עם מאבטחים?

"גם שרים ותובעים מסתובבים עם מאבטחים. הטיפול באלימות ובפשיעה לא משביע רצון. המדינה לא שמה את זה בראש סדר העדיפויות שלה".

אתה יכול להבין את ההיגיון של החיבור שלך לגל האלימות נגד שופטים? אתה תקפת בחריפות את בית המשפט העליון.

"אין שום היגיון. מי שאומר את זה שם את עצמו ללעג. לשופט לשעבר מישאל חשין יש התבטאויות חמורות יותר מאלה שאני אמרתי על בית המשפט העליון. הוא אמר שהוא יגדע את ידי, הוא גם אמר שהשופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30, 50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם. אחר כך הוא התנצל, אבל זה לא מוחק את הדברים. שר האוצר יובל שטייניץ תקף את בית המשפט על פסק הדין בעניין בתי הסוהר הפרטיים ואף אחד לא אומר שהוא קשור לזריקת הנעל".

אולי מפני שאתה פתחת במלחמה כוללת על בית המשפט.

"להפך. קבוצה מצומצמת ניסתה להיאבק ברפורמות לגיטימיות שבית המשפט זקוק להן ושהיו רק מחזקות את בית המשפט. מה שהפך את זה למלחמה כוללת היו ההתבטאויות נגדי. כולם מבינים שהקישור שלי לגל האלימות הוא מגוחך ומופרך. יש במדינה גל עצום של אלימות בבתי ספר, במועדונים, בחדר המעצר, על שפת הים. טבע הדברים הוא שהאלימות תגלוש לכל מקום, כולל לבתי המשפט".

"כשזה מגיע לשופטים זה עושה רעש, אבל האלימות קיימת כל הזמן והיא קשה מאוד. למשה גלעד, השופט שמכוניתו נשרפה, יש שכנה תובעת משטרתית וגם עליה יש איומים, אז זה קשור בדיבורים של מישהו? איומים על שופטים, בעיקר פליליים, קיימים זה פרק זמן. זה חלק מתופעת הפשיעה שמערכת אכיפת החוק לא התמודדה איתו בצורה נאותה. בתי המשפט לא נתנו עונשים מתאימים. במקרים מסוימים העונשים קלים מדי".

כשאתה רואה את האלימות הזאת אתה לא חושש שהתבטאויות שלך - כמו האמירה שאפילו מועצת הביטחון של האו"ם נמנעת מלצוות עלינו אבל בג"ץ מצווה את משנתו יום-יום - החריפו את העוינות כלפי בית המשפט העליון וכלפי שופטים בכלל?

"אמרתי שצריך לקבוע איזון נכון בין בית המשפט לבין הממשלה והכנסת. אני לא היחיד שאומר שבג"ץ מנסה לעשות דברים שהוא לא צריך לעשות. גם הנשיא לשעבר מאיר שמגר אמר דברים דומים. השופט לשעבר משה לנדוי אמר בראיון ל"הארץ" שבבית המשפט העליון יש דיקטטורה שיפוטית ושבית המשפט מגלה התנשאות ויומרנות. אני התבטאתי בלשון הרבה יותר מתונה מכפי שהנשיא לנדוי התבטא וממה שחשין אמר על ברק".

 
אתה לא רק התבטאת, אלא גם פעלת לשינוי מעמדו של בית המשפט העליון על ידי החלשת כוחם של השופטים, למשל, בוועדה לבחירת שופטים.

"אני כינסתי את הוועדה אחרי שתקופה ארוכה היא לא התכנסה. בתקופתי מונו מאה שופטים חדשים. הקמתי בית משפט חדש במחוז המרכז".

ניסית להפוך את הוועדה לפוליטית. בארצות הברית הפוליטיקאים אמנם בוחרים שופטים, אבל אפילו אלן דרשוביץ מתח עליך ביקורת ואמר שזו שיטה פסולה שלא עובדת בצורה נכונה.

"במדינות שבהן יש בית משפט לחוקה יש מעורבות של פוליטיקאים בבחירת שופטים. בית המשפט העליון בישראל נוהג כבית משפט לחוקה בכך שהוא מבטל חוקים, ובבית משפט כזה יש צורך להשיג איזון בהרכב השופטים כך שישקפו את כל דעות הציבור".

כל הצעה שלך נתפסה כפוגענית. הצעת שעורכי דין יהיו שופטים בבתי משפט לתביעות קטנות, מה שהעלה טענה שאתה מזלזל במקצועיות של השופטים.

"פה דווקא הוויכוח היה ענייני. ניסיתי להקל על בית המשפט. מה רע בזה? באנגליה אנשים לא מקצועיים הם שופטי שלום. התקפות אישיות זה מה שעושים גם לשר יעקב נאמן שמציע רפורמה, זה מה שעשו גם לציפי לבני וליוסי ביילין".

יכול להיות שאפשר לעשות רפורמה בצורה אחרת כך שלא תחולל סערה ותיתן תחושה שבית המשפט מותקף?

"במדינת ישראל כל מי שרוצה לעשות רפורמות מותקף. זו תופעה שקיימת אצלנו. ברוב המקרים הסגנון שלי היה מתון יותר מהסגנון של מבקריי".

המלחמה בתקופתך נגד בית המשפט העליון הייתה כל כך קשה עד שחשין כינה אותך האויב הגדול ביותר של בית המשפט העליון.

"ומה אפשר להסיק מזה?"

שהתחולל מאבק שהזיק למערכת המשפט.

"יש פה קבוצה שמתנגדת לרפורמות, ולמרות כל זה הייתה לי תמיכה עצומה גם בכנסת וגם אצל הציבור הרחב. עד היום אנשים ברחוב מביעים בי תמיכה".

אפילו חברים קרובים שלך כמו אהרן ברק וגבריאלה שלו יצאו נגדך. ברק אמר שהמאבק שלך כוחני וברוטלי ושהוא מתמלא דאגה מפעולותיך, וגבריאלה שלו אמרה שמדובר בהחלשה מכוונת של הדמוקרטיה.

"הם כולם שייכים לקבוצה קטנה ומצומצמת עם אחיזה בתקשורת. המציאות הזו פוגעת בבית המשפט העליון כי הוא פועל כגוף שמערב את עצמו בלובינג ובשיח הציבורי".

יש אפילו ביטוי על שמך, הפרידמניזם.

"זה מוכיח שהאלימות הופנתה כלפיי. אני לא אשם אם תוקפים אותי. היה כאן ניסיון להפוך דיון ענייני להתקפה אישית עליי, אבל הבעיות המהותיות היו ונשארו והן קיימות גם אחרי שפרשתי".

ביניש אמרה השבוע בבית הספר הריאלי בחיפה שאתה החזרת את בית המשפט 40 שנה אחורה.

"לא כל מה שהיה לפני 40 שנה היה גרוע. הייתי מוכן להחזיר את המצב אחורה במספר נושאים, כמו האלימות בבתי הספר, גם חלק מכללי בית המשפט מוטב היה שיהיו כמו לפני 40 שנה. אני בהחלט מתגעגע לימים שנשיא בית המשפט העליון לא נמצא כמעט כל יום בתקשורת. נשיא בית המשפט העליון גם לא צריך להתעמת עם טוקבקיסטים. כללי האתיקה של השופטים אומרים ששופט צריך להימנע מהבעת דעה בעניין שאינו משפטי ושנוי במחלוקת, וששופט אומר את דברו בפסקי הדין".

אתה בעצמך כותב טוקבקים?

"לא, אבל אני מבין שהטוקבק הוא הדרך של ציבור רחב, שאין לו גישה לתקשורת, להתבטא".

יש טוקבקים שמלבים אלימות.

"אז מה? למה להיכנס למחלוקות? הן לא טובות לבית המשפט העליון שחייב לשמור על נייטרליות ולהיות מעל לכל המחלוקות. כשבית המשפט העליון מתווכח עם קבוצה כזו או אחרת נוצר הרושם שהוא מאבד את הנייטרליות וזה לא רצוי ולא טוב. לא רק טוקבקיסטים מתבטאים בחריפות. גם השופט לשעבר מישאל חשין התבטא בחריפות".

אפילו עכשיו, שנה אחרי שעזבת את התפקיד, אתה ממשיך לתקוף את בית המשפט העליון.

"אני עוסק בנושאים שקשורים למשפטים ואמשיך לעסוק בהם. בית המשפט העליון הוא שחוזר ומעלה את שמי".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...