יומני החטופה: ג'ייסי לי דוגארד כותבת מהשבי
18 שנה הוחזקה דוגארד בחצר של בני הזוג גארידו בקליפורניה עד שהתגלתה בקיץ שעבר. היומנים שלה מספקים פרטים על הפרשה
באותה תקופה, לפי שחזור הארועים שנערך על ידי התביעה, פיליפ וננסי גארידו החזיקו את דוגארד בחצר האחורית של ביתם שבאזור אנטיוך. החוקרים מעריכים שבאותה שנה גארידו הכניס את דוגארד להיריון בפעם הראשונה. את ילדתם השנייה היא ילדה שלוש שנים מאוחר יותר.

יומנה של דוגארד נחשף בשבוע שעבר בזמן שוורן פירסון, התובע המחוזי במחוז אלדורדו הגיש לבית המשפט מסמכים שמבקשים למנוע מסנגוריו של גארידו ליצור קשר עם דוגארד. פירסון אמר שלדוגארד אין שום עניין באף צורה של קשר עם חוטפיה. "היא (דוגארד) הדגישה בפנינו בפירוש שהיא לא רוצה שום מגע עם הנאשמים, או עם עורכי דינם".
מהמסמכים עולה כי גארידו אמר לרשויות שסיפור מערכת היחסים שלו עם דוגארד הוא "סיפור שמחמם את הלב", אבל היומן שהוגש לבית המשפט מטעם התביעה לא מחזק את התיאוריה הזאת.
"אני לא רוצה לפגוע בו", כתבה ב-5 בספטמבר 2003, כשהייתה בת 23 ולכאורה כבר 12 שנה בשבי, "לפעמים אני חושבת שעצם הנוכחות שלי פוגעת בו. אז איך אוכל אי פעם לומר לו שאני רוצה להיות חופשייה? חופשייה לבוא ולצאת ככל שארצה, ח פשייה להקים משפחה משלי. לעולם לא אגרום לו כאב אם ביכולתי להימנע מכך".
שנה מאוחר יותר, ב-5 ביולי 2004, עולה נימה של ייאוש מיומנה. "אני מרגישה שאני טובעת", היא כתבה, "אני חוששת שאני רוצה שליטה על החיים שלי. אלה אמורים להיות החיים שלי, אני אמורה להיות מסוגלת לעשות מה שאני רוצה - אבל שוב הוא לקח את זה ממני". "כמה פעמים מותר לו לקחת את זה ממני? אני חוששת שהוא לא מבין איך הדברים שהוא אומר הופכים אותי לאסירה. אין לי שליטה על החיים שלי! אני מרגישה שאני אפילו לא בטוחה שהמחשבות שלי הן אכן שלי", הוסיפה וכתבה.
גארידו ואשתו מואשמים בחטיפה, בתקיפה מינית ובעוד סעיפי אישום נוספים במקרה החטיפה של דוגארד, שאירע בשנת 1991. דוגארד הייתה בת 11 כשנגררה צורחת לתוך מכונית, שניות אחרי שנחטפה מהמדרכה שעליה צעדה בדרך לתחנת האוטובוס שייקח אותה לבית הספר. בני הזוג כפרו באשמה ועצורים בכלא המחוזי של אלדורדו.
הקטעים ביומן מהווים את התיעוד המקיף והמשמעותי ביותר של מחשבותיה ורגשותיה של דוגארד במשך 18 השנים שבהן הייתה, לפי הרשויות, אסורה. מאז שנתגלתה בחיים בחודש אוגוסט האחרון, אז גם נעצרו בני הזוג גארידו, היא שוהה במקום מבודד עם שתי בנותיה.
עכשיו עורכי הדין של בני הזוג מבקשים אישור כדי שיורשה להם לדבר ביניהם בכלא, בעודם מתכוננים למשפט. סוזן גלמן, שמייצגת את פיליפ, גם ביקשה לדעת את המיקום שבו נמצאת דוגארד, כדי שתוכל ליצור איתה קשר.
התובע המחוזי מתכוון להילחם נגד הבקשה הזאת. פירסון
המסמכים שהוגשו לבית המשפט מציירים תמונה מצמררת של חיי משפחה עם בני הזוג גארידו, ומראים שדוגארד הוחזקה בחצר האחורית במשך 4 שנים. במשך 18 חודשים היא אפילו לא יצאה מאחד המבנים שבחצר. לפי המסמכים לדוגארד ולבנותיה נאמר "לרוץ לחצר האחורית הנחבאת אם מישהו יבוא לדלת".
גם סיפור כיסוי נבנה: לו נשאלה, דוגארד הייתה אמורה להגיד שאלו הבנות שלה ואין לה בעיה שהן נמצאות בסביבה של פיליפ גארידו. ומה שיותר חשוב, לפי התוכנית, במקרה שגארידו ייעצר דוגארד הייתה אמורה להיות מיוצגת על ידי עורך דין, כך שעורכי הדין שלו ושלה יוכלו לתקשר ביניהם ללא ידיעתם של גורמי אכיפת החוק.
פירסון אמר כי "ברור שעורכת הדין של ההגנה מנסה בצורה אגרסיבית ליצור קשר עם דוגארד, למרות שנאמר להם שהיא לא רוצה לדבר איתם". עורכת הדין גלמן ענתה לשאלת העיתון באימייל ובו כתבה כי "קיבלה את המסמכים שהוגשו על ידי התובע, ותגיב עליהם בכתב".

"אני פקידה של בית המשפט שהושבעתי למלא את תפקידי נאמנה", כתבה, "חלק מהעבודה בכל מקרה פלילי הוא חקירה ויצירת קשר עם העדים כדי לקבוע מה תהיה עמדתם בעניין מסוים. זהו מקרה פלילי, גם אם רציני ביותר, ומה שאני ניסיתי לעשות הוא דבר שבשגרה".
"טענת התובע בדבר מעשים לא ראויים או נפשעים היא מניפולטיבית, בלשון המעטה. אני עורכת דין העושה את מלאכתי בשמירת מערכת החוק במדינה זו, שבה אני מאוד גאה. אני לא 'כלי' בידיו של איש. מר פירסון צריך לדעת", הוסיפה פרקליטתו של החשוד.
דוגארד אמורה להעיד נגד גארידו עם תחילת המשפט, אבל מומחים אומרים שלהגנה אין שום זכות ליצור איתה קשר לפני כן. ממשרדו של פירסון נמסר כי נכון לעכשיו אין כוונה להעלות את בנותיה אל דוכן העדים. הדיון הבא בנידון נקבע ל-26 בפברואר.
החטיפה שהסעירה את ארצות הברית אירעה לפני 11 שנה ליד אגם טאהו, כששני גברים הכניסו את ג'ייסי לי לתוך מכונית ונמלטו מהמקום מול עיניו הנדהמות של אביה החורג, שמאוחר יותר אף הוגדר כחשוד בהעלמתה.
אף על פי שהמשטרה קיבלה מאז אלפי פרטי מידע, היעלמותה של ג'ייסי לא נפתרה עד לפני קצת יותר משנה, כאשר שוטרת ערנית במיוחד חשדה באיש ההולך בקמפוס, מלווה בשתי ילדות קטנות שהתנהגותן נראתה רובוטית ומשונה.
השוטרת התריעה בפני קצין המבחן של גארידו, "קריפי פיל" בפי תושבי אנטיוך, עבריין מין מוכר ושליח אלוהים מטעם עצמו. גארידו זומן לשיחת הבהרה עם קצין המבחן, שיחה שאליה הגיע עם אשתו, עם "בתו" ג'ייסי לי-שנקראה בפגישה בשם "אליסה" ועם שתי הבנות הקטנות.

אחרי חקירה ארוכה על "האחיות הקטנות", על "אביה' התמהוני", ועל התנאים בבית, "אליסה" לבסוף נשברה. "כן," היא אמרה, "אני היא ג'ייסי לי דוגארד. הילדות הקטנות האלה הן בנותיי". החוקרים היו המומים. כל הזמן הזה היא הייתה להן מתחת לאף.
לא רק שג'ייסי הייתה אצל השכנים, לא רק שקרוביה וחבריה אולי נתקלו בה מדי פעם בלי לדעת שזו היא - לשוטרים היו כמה וכמה הזדמנויות לחשוף את הפרשה: קצין המבחן של גארידו ביקר בביתו עשרות פעמים, ואף לא פעם אחת הבחין בחיים שמתנהלים בחצר האחורית, בגיהינום שמוחבא בתוך מבנה האוהלים.
מתחם הזוועות של פיליפ גארידו תואר על ידי השוטרים כ"החצר אחורית של החצר האחורית". בתוך סבך של צמחים שגדלו פרא, הסתתרו סככות רעועות שבהן הוא שיכן את ג'ייסי לי ואת שתי הבנות. המקלחת והשירותים היו מתחת לכיפת השמים, מכוסים רק ביריעה, צמודים לפריטים שמספקים רמזים לאבהות המפלצתית שלו: שתי נדנדות, מגלשה, בריכת שחייה קטנה, ואפילו טרמפולינה.
ואז התגלה הנתון המרגיז מכולם. גארידו הורשע כבר ב-1977 בעברה דומה: חטיפה ואונס, ונידון ל-50 שנות מאסר. על פי החוק בארצות הברית, מי שהורשע בפשע פדרלי, כמו גארידו, זכאי לדיון בשחרור מוקדם רק לאחר שריצה שני שלישים מעונשו. גארידו שוחרר לאחר 11 שנה בלבד.
שלוש שנים לאחר מכן הוא הגיע במכונית כסופה לסאות לייק טאהו, תפס את ג'ייסי לעיני אביה החורג, הכניס אותה למכונית ונעלם עם הילדה. דוגארד, בת 30 כיום, ושתי בנותיה, בנות 12 ו-16 נמצאות מאז בבידוד, ביחד עם אמה הביולוגית ואחותה למחצה של ג'ייסי לי.
פסיכיאטרים בארצות הברית ובבריטניה כבר אבחנו את ג'ייסי לי כמי ש"קרוב לוודאי סובלת מ'תסמונת שטוקהולם'" - הפרעה נפשית שבה לוקים אנשים המוחזקים בכפייה בידי זרים ומתחילים לפתח אמפתיה כלפי שוביהם, כדי לזכות בתגמול חיובי, אבל בעיקר כדי להציל את חייהם. קטעי היומן שהוגשו לבית המשפט של אלדורדו בשבוע שעבר, רק מחזקים את ההערכה.