למה היהודים בורחים מעיר קטנה בשוודיה?
מספר פשעי השנאה במאלמו הוכפל בשנה האחרונה. בית הכנסת והגן ממוגנים. ניצולת שואה: "לא חשבתי שאראה עוד שנאה כזו בחיי, לא כאן"
לשוודיה, שאליה הגיעה פופינסקי אחרי המלחמה, יש היסטוריה ארוכה של מתן מקלט ליהודים, שהראשונים שבהם הגיעו אליה כבר באמצע המאה ה.19- כיום יש בה כ18- אלף יהודים, כ3,000- מתוכם בדרום המדינה.
אבל אחרי מלחמת העולם השנייה, באותו אופן שבו הכניסה שוודיה הליברלית בין שעריה יהודים ששרדו את השואה, היא קיבלה גם גלים חדשים של פליטים שברחו מהרודנות והקונפליקטים במזרח התיכון. היום מהווים המוסלמים כחמישית מאוכלוסיית מאלמו, שבה 300 אלף בני אדם.
פופינסקי ניצולת השואה מרגישה היום שוב את הפחד מהעתיד ומספרת שהיא נתקלה בעוינות כשהוזמנה לדבר על השואה בפני תלמידי בתי ספר. "תלמידים מוסלמים לפעמים מתעלמים ממני כשאני מדברת על החוויות שלי במחנות", היא אומרת. "זה בגלל מה שההורים שלהם מספרים להם על יהודים. השנאה מהמזרח התיכון הגיעה למאלמו. בתי ספר באזורים מוסלמים של העיר כבר לא מזמינים יותר ניצולי שואה לדבר בפני התלמידים".
"השנאה החדשה הזאת, מצד קבוצה בת 40 אלף איש, מתמקדת בקבוצה קטנה של יהודים", אומרת פופינסקי בסלון ביתה המרופד בשטיחים פרסיים. "ויש פוליטיקאים שוודים שמרשים להם להמשיך בזה, כולל ראש העיר שלנו. כמובן שהמוסלמים מביאים הרבה יותר מצביעים מהיהודים".
ואכן, היהודים במאלמו לא מפנים אצבע רק כלפי המוסלמים וחבריהם הגזענים בשוליים הניאו נאצים. הם מאשימים גם את אילמר ריפאלו, שמאלן, ראש העיר זה 15 שנה, בכישלון הבטחת ביטחונם.
ריפאלו, ארכיטקט לשעבר, נתפס כמי שאחראי להפיכתה של מאלמו ממרכז מספנות חצי נטוש לעיר תוססת ומשגשגת, עם תעשיות היי-טק וביוטכנולוגיה מצליחות. העיר שלו הייתה - לפחות עד לאחרונה - סיפור הצלחה נוצץ של רב תרבותיות, וקיבלה אליה, באופן יחסי, הרבה יותר פליטים
אבל ראש העיר המכהן, שהואשם ברפיון ידיים, עומד במרכזה של מחלוקת גוברת, אחרי שאמר שמה שהיהודים תופסים כאנטישמיות טהורה הוא למעשה רק תוצאה מעציבה אך מובנת של מדיניות ישראל במזרח התיכון.
אף שהדעות שהוא מביע לא יוצאות דופן במיוחד בקרב השמאל הליברלי האירופי, שמואשם לא פעם בהטיה פרו-פלסטינית, מבקריו היהודים אומרים שהן מעודדות צעירים מוסלמים חמומי מוח להטריד ולהציק ליהודים.
בשנה שעברה הוכפל בעיר מספר פשעי השנאה, במיוחד נגד יהודים. במשטרת מאלמו, בה נרשמו 79 מקרים, מודים שהרבה יותר תקריות אירעו ולא דווחו. נכון להיום, לא אירעו תקיפות ישירות של יהודים, אבל רבים מהם מאמינים שבאווירה הנוכחית זה רק עניין של זמן.
לבית הכנסת של העיר ישנם שומרים, וחלונות ממוגנים בפני טילים, ואל גן הילדים היהודי אפשר להגיע רק דרך דלתות ביטחון עבות. "יהודים הגיעו לשוודיה כדי לברוח מרדיפות, ועכשיו הם מגלים שזה כבר לא מקום מקלט", אומר רבי שניאור קסלמן ,(31) "זאת תחושה נוראית".
התקרית החמורה ביותר אירעה בשנה שעברה, במקביל למבצע עופרת יצוקה בעזה, כשקבוצה קטנה של מפגינים למען ישראל הותקפה בבקבוקים וחזיזים על ידי המון זועם של ערבים ופעילי שמאל שוודים. השוטרים במקום לא עשו דבר. "לא ראיתי שנאה שכזאת זה עשורים", אומרת פופינסקי. "זה הזכיר לי את מה שראיתי בנעוריי. היהודים מרגישים מאוד פגיעים כאן עכשיו".
העתיד נראה כה קודר עד כי כ30- משפחות, לפי אחת ההערכות, עזבו עד כה לטובת שטוקהולם, אנגליה או ישראל, ועוד רבות מתכוננות ללכת בדרכן. הבעיה הופכת למביכה עבור הסוציאל-דמוקרטים, מפלגתו של ראש העיר.
מנהיגת המפלגה, מונה סהלין, האישה שכנראה תהפוך לראש ממשלת שוודיה אחרי הבחירות בהמשך השנה, הגיעה השבוע למאלמו כדי להיפגש עם מנהיגים יהודים. הם ראו בזה סימן לכך שהפוליטיקאים נחלצים סוף סוף לעזרתם. אחרי הפגישה, גם ראש העיר ריפאלו הבטיח להיפגש עמם.
ראש העיר התעקש באוזנינו שהוא מתנגד לאנטישמיות, אבל הוסיף: "אני מאמין שאלו מתקפות אנטי-ישראליות, שקשורות למלחמה בעזה. אנחנו רוצים שמאלמו תהיה קוסמופוליטית ובטוחה עבור כולם, ולכן נקטנו פעולה. פתחתי פורום של דיאלוג. לא היו התקפות על יהודים, ואם יהודים מהעיר רוצים לעבור לישראל, זה לא מעניינה של מאלמו".
אחד שכל זה כבר הספיק לו הוא מרקוס אילנברג, עו"ד בן 32 ממאלמו, שיעלה לישראל באפריל עם משפחתו הצעירה. "מאלמו ממש השתנתה בשנה האחרונה", הוא אומר. "אני אופטימיסט מטבעי, אבל אני לא מאמין שיש כאן עתיד לילדיי. בהחלט יש איום".
"זה התחיל בזמן המלחמה בעזה, כשהמפגינים היהודים הותקפו. זאת הייתה הרגשה איומה, להיות מותקף בעיר שלך. זה היה נורא באותה מידה להבין שהמנהיגים שלנו לא מגנים עלינו".
אילנברג אומר שהוא ואשתו שקלו לעבור לשטוקהולם, שם היהודים מרגישים יותר בטוחים מאשר במאלמו. "אבל החלטנו שלא, כיוון שבעוד חמש שנים, אני חושב, יהיה שם רע באותה מידה". הוא אומר. "זה קורה בכל אירופה. יש לי בני דודים שעוזבים את בתיהם באמסטרדם ובצרפת בגלל אותן סיבות".
אבל היהודים במאלמו הם לא היחידים שסובלים מפשעי שנאה. במרכז המוסלמי של העיר, המנהל בייזאט בסירוב מצביע על חור ירייה בחלון שמאחורי דלפק הקבלה המרכזי. בסירוב, שהגיע לכאן ב1962- מיוגוסלביה לשעבר, אומר שהחלונות מנופצים בדרך קבע, ראשי חזירים הונחו מחוץ למסגד, ואגפים בו הוצתו - כנראה מידי ניאו נאצים, שגם נטפלו ליהודים בעבר. הוא אומר שהטרדות היהודים על ידי צעירים מוסלמים הן "מביכות" עבור הקהילה שלו.
רבים מהצעירים המעורבים הם מובטלים שנידונים לחיים באחוזות קודרות, שם החלום הסקנדינבי של שגשוג ושוויון נראה כה רחוק. הבעיות הנובעות מגזענות מתבררות כמבלבלות מאוד עבור רבים מבני האוכלוסייה השוודית הלבנה של מאלמו, אחרי שנים של מדיניות הגירה ליברלית.
"הפעם הראשונה בה נתקלתי בשנאה שנובעת מגזענות הייתה כשהייתי או-פר באנגליה. הייתי אז בשוק", אומרת אולה-לנה קוולינג, מורה בפנסיה וחברתה בת ה72- של פופינסקי. "חשבתי שזה לעולם לא יוכל להתרחש בשוודיה. עכשיו אני יודעת שזה לא נכון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם