קרב מורשת: מושל חברון נגד נתניהו

ד"ר חוסיין אערג' מזהיר מפני צירוף מערת המכפלה לאתרי המורשת. "האינטרסים של נתניהו וחמאס משתלבים. מי שהחליט יישא בתוצאות"

עמית כהן | 27/2/2010 11:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
במסדרון המוביל אל לשכתו של הד"ר חוסיין אערג‭,'‬ מושל חברון, תלויות שתי תמונות ענק. זוהי הגרסה המקוצרת של הפלסטינים לאתרי המורשת הלאומיים. בראשונה נראית רחבת המסגדים בהר הבית וברקע כיפת הסלע. בתמונה השנייה מופיע אל-חרם אל-איברהימי ומערת המכפלה. בשנים 1996 ו‭2000-‬ נתן הר הבית את האות לפתיחת מעשי האלימות. היום זו עלולה להיות מערת המכפלה.

"ההחלטה של ממשלת ישראל נחתה עלינו בזמן שכולנו מנסים לחדש את המשא ומתן ולבנות אמון בין הצדדים", אומר אערג‭.'‬ "קיווינו שנתניהו ישתכנע להפסיק את הבנייה בהתנחלויות, שהוא יעמוד בהתחייבויות. במקום זה, קיבלנו צעד הפוך. אני רוצה להבהיר: ההחלטה לספח חלקים מהאדמה הכבושה, היא הדבר הכבד ביותר שנתקלנו בו במשך זמן רב מאוד. אם ההחלטה הזו, לספח את מערת המכפלה ואת מסגד בילאל (קבר רחל, ע"כ‭,(‬ תצא לפועל, היא תהיה שקולה לכיבוש השטחים ביוני 1967".

בניין הממשל החדש בחברון, שנראה כמו מבצר, חולש על העיר. לפני כשלושה חודשים הסתיימה הבנייה על אחת הגבעות הגבוהות של חברון, במסגרת שיקום בנייני השלטון שנהרסו במהלך האינתיפאדה. הלשכה החדשה של אערג' גדולה ומפוארת. משרת המושל היא אחד התפקידים המרכזיים ברשות הפלסטינית: המושל אחראי לכל הפעילות המתנהלת במחוז שלו, כולל הפעילות הביטחונית והתיאום מול ישראל.
"גם נתניהו רוצה אינתיפאדה"

עד השבוע עסק אערג' בפעילות השוטפת של המחוז. כעת הוא נע בין ניסיון לשמור על השקט ובין הובלת המחאה הפלסטינית על החלטת ממשלת ישראל. "עסקנו פה בכמה דברים", הוא אומר, "שיקמנו את מערכת אכיפת החוק, שיפרנו תשתיות, הבאנו משקיעים לחברון. אחרי ההישגים הביטחוניים שהבאנו היו לנו דברים רבים לעשות כדי לשפר את איכות החיים של התושבים".

אך בראיון הזה בוחר אערג' להשתמש ברטוריקה אחרת, קשה, מאיימת. ביטויים כמו "אינתיפאדה", "מלחמת דת" או "חזרה למעגל האלימות" חוזרים פעם אחר פעם. בפועל, הרשות הפלסטינית פועלת בימים האחרונים להרגעת הרוחות. למרות ההסלמה המילולית, מנגנוני הביטחון לא היססו לירות השבוע באוויר כדי לפזר הפגנות. עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי לעתים צריך להקשיב למילים שנאמרות בערבית ולקבל אותן כפשוטן.

ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה קרא השבוע

לפלסטינים לפתוח באינתיפאדה חדשה ביהודה ושומרון. איש לא שאל את הנייה מדוע אינו מוציא את העזתים למאבק, אם מדובר בנושא כה חשוב.

אך גם אערג‭,'‬ למרבה ההפתעה, לא יוצא נגד הדברים. למרות השסע החריף בין הרשות הפלסטינית ובין חמאס, אערג' ממנף את דבריו של הנייה למעין איום, לא כל כך מרומז. "נתניהו צריך להבין שהדברים האלה אפשריים", אומר המושל, "העם הישראלי צריך להבין שההחלטה הזו לא תעבור בקלות. אני מזהיר במפורש - יש אפשרות שהמצב יהפוך למסוכן, אבל מי שקיבל את ההחלטה לספח את האתרים הפלסטיניים הוא שיישא באחריות".

לדברי אערג‭,'‬ נתניהו מודע לכך, וייתכן שזה המניע שלו. "גם נתניהו רוצה אינתיפאדה כדי לצאת מהמשבר הפנימי שלו", הוא אומר, "האינטרסים של נתניהו משתלבים עם אלה של החמאס כדי להכשיל את תהליך השלום".

צילום: אי-פי
מפגינים פלסטינים בחברון. צילום: אי-פי
תזמון מקרי?

כדי להוכיח את טענותיו אערג' מציג את סדר יומו של נתניהו בתקופה האחרונה, שבא במסגרת "התוכנית להרס תהליך השלום", כדבריו. "יש כאן ניסיון לספח אתרים שקשורים לאמונה האיסלאמית למורשת היהודית‭,"‬ הוא אומר. "לפני כמה שבועות נתניהו ביקר באוניברסיטה באריאל, ואמר שהמקום יישאר לעד. הוא ביקר בגוש עציון, נטע עץ ואמר שהעץ יישאר לנצח ברשות ישראל. הוא ביקר בעבר הירדן, הוא ביקר במקומות רבים, ובסוף הגיע לסיפוח שני אתרים מרכזיים עבורנו".

ברוך גולדשטיין
ברוך גולדשטיין צילום העתק
אערג' אף דוחה את דברי ישראל, לפיהם תוכנית השימור נועדה לשמר ולשפץ את האתרים, ולא לפגוע בסטטוס קוו הדתי בחברון. הוא אף מנסה ליצור זיקה בין ההחלטה ובין טבח גולדשטיין, שאירע בדיוק לפני 16 שנה. "נתניהו והממשלה שלו תזמנו את ההחלטה ליום השנה לטבח. זה לא מקרי", הוא אומר, "בימים אלה אנחנו מציינים את יום השנה לטבח שבעקבותיו הקימה ישראל את שערי הברזל וחילקה את המערה. עשו דין אחד לשוחט ולקורבנות. ההחלטה הזו באה לסיים את החלוקה ולהשלים את השליטה הביטחונית והדתית מצד ישראל".

"אני מקווה שמעגל האלימות לא ישוב", אומר אערג‭,'‬ "זה לא ישרת את האינטרס של אף אחד מהצדדים. אבל מי שמקבל החלטות כאלה נחוש להרוס את תהליך השלום, לכן הוא יישא באחריות. הדבר המרכזי והחשוב הוא לדאוג לכך שלא נחזור לאלימות, לכן צריך לבטל את ההחלטה. אם היא תיושם בשטח זה לא יתקבל על ידי הפלסטינים, הערבים והמוסלמים בעולם כולו. זה עלול להביא לידי מאבק דתי. הרחוב החברוני, הרחוב הפלסטיני, חטפו הלם מההחלטה הזו", מדגיש אערג‭,'‬ "מדובר בפגיעה באמונה המוסלמית".

"זה נכון שאנשים כאן רוצים לחיות, אבל אם פוגעים בדת המצב יכול להשתנות", מודה אערג‭.'‬ "נתניהו פגע עכשיו בנושא רגיש מאוד. הוא פוגע באמונה האיסלאמית ולא בענייני היומיום, וזה משהו שהפלסטינים והעמים המוסלמיים כולם לא יקבלו בשום אופן. אם המאבק יעבור לכיוון הדתי, אף אחד לא יוכל לשלוט עליו. זה ייצא מגבולת המאבק הישראלי-פלסטיני ויהפוך לסכסוך אידיאולוגי. זה יכול להביא לאלימות ברמה עולמית".

"אברהם היה מוסלמי"

הציבור הפלסטיני ואערג' עצמו לא מסוגלים לקבל את הטענה כי מערת המכפלה וקבר רחל הם אתרי מורשת יהודיים. "הקוראן אומר שאברהם היה מוסלמי, הוא היה נביא מוסלמי", אומר אערג‭,'‬ "הוא לא היה נוצרי ולא יהודי. לכן המקום הוא מוסלמי. אם אגיד אחרת, סימן שאני כופר. מבחינתנו, זהו מסגד איסלאמי. כולם יודעים שאברהם בנה את המסגדים האלה. זה מופיע בקוראן. אתם אומרים שזה קדוש ליהודים? תנו לנו לשלוט במקום, במסגרת מדינה פלסטינית, ונאפשר ליהודים להתפלל במקום".

לטענת אערג‭,'‬ בישראל מבינים את הסכנות, אך מתעלמים מהן. "נתניהו מבין ויודע היטב מהי הרגישות", אומר המושל, "אבל הוא החליט לטרוף את הקלפים כי הוא רוצה לחזור למעגל האלימות. הוא גם צריך לפרוע את החובות שלו למתנחלים, יש לו התחייבויות כלפיהם. מעבר לזה, נתניהו לא באמת רוצה לחזור למשא ומתן. הוא רואה שיש שיפור במצב הפנימי הפלסטיני, יש מאמצים רציניים מצד ארצות הברית לחידוש המשא ומתן באופן עקיף, לכן נתניהו מנסה לשנות את האווירה הכללית על ידי אנרכיה ואלימות".

למרות הרטוריקה הקשה, הרשות הפלסטינית לא קיבלה החלטה להסלים את העימותים בשטח. כרגע, נראה כי החלטה כזו אינה קרובה. עם זאת, אערג' אינו מודה בפה מלא כי הורה למנגנוני הביטחון לשמור על השקט. הוא נוקט לשון עמומה ומותיר את כל האפשרויות פתוחות.

"החלטה לא טובה לישראלים"

לדברי אערג‭,'‬ האסטרטגיה של אבו מאזן ברורה - להשיג שלום באמצעות משא ומתן ולא בדרכים אלימות. "אבל נתניהו רוצה לקבוע עובדות בשטח לפני חזרה למשא ומתן, ולזה אנחנו מתנגדים", הוא אומר. "זו ההוכחה לכך שאבו מאזן צדק כאשר סירב לחדש את המשא ומתן, אלא רק לאחר שנתניהו יעמוד בכל התחייבויותיו, וביניהן הפסקת הבנייה בהתנחלויות".

בשבוע האחרון ישבו הנציגים הפלסטינים עם עמיתיהם הישראלים וניסו להבהיר להם את חומרת המצב. "ישבנו עם התיאום והקישור הישראלים ואמרנו להם מה עלול לקרות", הוא מסביר, "הישראלים אמרו שאין להם שום פקודות או הנחיות לשינוי המצב במערה המכפלה". עם זאת, הוא מעריך כי הדברים יכולים להשתנות במהירות.

"החלטת הממשלה התקבלה השבוע", הוא מזכיר. "בשלב מסוים, יגיעו פקודות לאנשי השטח. בסופו של דבר, מדובר בהחלטת ממשלה רשמית. יש תוכנית מסודרת וברורה. לא מדובר בהצהרות לתקשורת מצד נתניהו, אלא במדיניות".

כעת, ממתין המושל, כמו יתר בכירי הרשות הפלסטינית, לצעדים הבאים של ישראל. במקביל, הוא מפנה קריאה אל דעת הקהל בחברה הישראלית ומצפה ממנה להתערב. "החברה הישראלית צריכה לדרוש את ביטול ההחלטה הזו, שתלהיט את הרוחות", קובע אערג‭,'‬ "ההחלטה הזו בפירוש לא טובה עבור הישראלים. אלחרם אל-איברהימי הוא שטח כבוש. הוא חלק מהאדמה הפלסטינית הכבושה. בסופו של דבר, האדמות האלה צריכות לחזור אלינו ולהיות חלק מהמדינה הפלסטינית".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''צבא וביטחון''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים