בצ'ילה ממשיכים לאסוף את השברים מהרעידה
שבוע אחרי שהאדמה רעדה, מסתגרים תושבי צ'ילה בתוך הבתים ההרוסים כדי שלא למות ברחובות. את האמון בממשלה הם כבר איבדו
רעידת האדמה שהכתה בצ'ילה לפני פחות משבועיים - אחת החזקות בהיסטוריה של כדור הארץ - הפכה אותה לחסרת בית, שבועות לפני תחילת גשמי הסתיו. זהו בניין שיכון בדרום סנטיאגו הבירה. הרעש הניס את התושבים מהדירות. הם הצטופפו במגרש המשחקים הקטן שלצדו וצפו בזעזוע בקומה שלמה מהבניין שלהם מוסטת ממקומה.
מכבי האש שבאו אחר כך עטפו את הבניין בסרט פלסטיק צהוב, פסקו שהוא מסוכן למגורים והכריזו שאסור להיכנס אליו. הדיירים הסירו את הסרט, למקצתם אין קרובי משפחה שיכולים לארח אותם בעיר, אין להם לאן ללכת והם ממשיכים להתגורר בו. אחרים מסרבים לחזור לדירותיהם, ועברו לגור באוהלי שדה שהקימו בתוך מתחם השיכון, למרות הקור המקפיא בלילות.
נטלי, בעלה פרנסיסקו ובתה סאבינה רכשו את דירת השיכון הזאת מחסכונותיהם ובעזרה משפחתית ועברו להתגורר בה לפני כשנה וחצי בלבד. נטלי מסיטה קווצת שיער שנ? דבקה למצחה ומצביעה על החבילות הנערמות בפתח הדירה.
"אנחנו לא יודעים לכמה זמן אנחנו צריכים לצאת מפה, ואם זה זמני או לתמיד", היא אומרת. "בינתיים אף אחד מחברת הבנייה לא בא כדי לבדוק את הנזק. לא ידוע מתי יתקנו, אם בכלל. אם אפשר יהיה לגור פה, או שערך הדירה ירד והפסדנו את כל הכסף שלנו".
הרעש , בעוצמה של 8.8, היה אחד החזקים שנרשם בהיסטוריה המתועדת של מדידות מדעיות. זו הרעידה השנייה בעוצמתה בצ'ילה, והשמינית בעוצמתה בעולם. חזקה פי 50 מרעידת האדמה בהאיטי, על פי גיאולוגים צ'יליאנים. בסוכנות החלל האמריקאית (נאס"א( מצאו כי עוצמת הרעש הזו הסיטה את כדור הארץ מצירו.
צ'ילה היא מדינה עתירת פעילות סיסמית. מרבית הבנייה כאן מותאמת היטב לרעידות אדמה. חלק גדול מהנזק ומהנפגעים נגרם מגל הצונאמי בגובה של כעשרה מטרים, שהכה בחוף הדרומי של המדינה, ולא מרעידת האדמה עצמה.
שני מיליון איש, מתוך כ-17 מיליון תושבי המדינה, הפכו חסרי בית. 795 בני אדם נהרגו, וכאמור, רבים מתוכם נהרגו כתוצאה מגל הצונאמי, שבעקבות רעידת האדמה, וגופותיהם נסחפו אל הים וטרם אותרו.
הרעש אירע בסוף השבוע האחרון של חופשת הקיץ, כאשר אזור החוף היה מלא בתיירים ובתרמילאים, מה שמקשה על מלאכת זיהוי הגופות. בחדרי המתים הזמניים שהוקמו גופות רבות מסומנות באותיות NN - ללא שם.
נטלי גרה בקצה שכונת המגורים שבה אני מתארחת במסגרת ביקור משפחתי. הרעש הכה ב-03:35 לפנות בוקר, שעון מקומי. התעוררתי כשמיטת העץ הכבדה בחדר השינה שלי רועדת כולה. חצי ערה חצי ישנה, לא מבינה איזה מין חלום בלהות אני חולמת, עמד הדוד שלי לידי וצעק משהו. שלף אותי מהמיטה. צריך לצאת מהבית, מיד.
עמדנו בחצר האחורית של הבית-הדוד, הדודה ואני - אבל האדמה רעדה בעוצמה גדולה כל כך עד שבקושי הצלחנו לעמוד על
נדמה היה שהרעידה תימשך לנצח. אחר כך התברר שהיא נמשכה כמעט שלוש דקות - זמן שבמונחים סיסמולוגיים אכן נחשב לנצח. החשמל נפסק מיד, אך הירח המלא האיר את דרכנו.
אנשים התניעו את המכוניות, ניסו לאסוף רסיסי מידע מהרדיו. צ'לה איריברה, שגרה בכפר הסמוך לעיר החוף טלקאווהנו (Talcahuano), בו הרעש הכה בעוצמה חזקה יותר, התארחה אצל אחותה בסנטיאגו. הן האירו את הבית בעזרת פנס ונרות ומצאו טרנזיסטור ישן באחד הארונות וממנו ניסו לדלות מידע על מה שקרה לכפר. אבל הרשויות הממלכתיות לא העבירו כל מידע ביממה הראשונה וגם לא הזהירו את תושבי החוף מהצונאמי.
שנות הדיקטטורה הארוכות של הגנרל אוגוסטו פינושה, שתפס את השלטון בהפיכה צבאית בשנת 1973, הותירו , על פי הערכות, כמיליון גולים פוליטיים צ'יליאנים בחו"ל, שברחו מהרדיפות והשתקעו בניכר. המרכיב הזה היה גורם מרכזי גם בהתמודדות עם אסון רעידת האדמה. צ'יליאנים ניסו להתקשר לקרובי משפחתם בחו"ל, ולהפך, אבל קווי הטלפון, רשתות הטלפונים הניידים - קרסו כבר ברגעים הראשונים לאחר הרעידה.
גם חמישה ימים אחרי כן בחלקים מהבירה ישנן עדיין הפסקות חשמל, ומערכות המים, הגז ומרכזיות הטלפון לא חזרו לפעולה סדירה. כרבים אחרים ניסו גם צ'לה ובנות משפחתה בסנטיאגו להשיג מידע על בני המשפחה בכפר באמצעות רשתות חברתיות של צ'יליאנים בארצות הברית ובאירופה, פייסבוק וטוויטר.
בשבת הגיעה הודעה מקרובה החיה בארצות הברית ואשר יצרה קשר בפייסבוק עם אדם שעבר דרך טלקאווהנו והצליח להתחבר לאינטרנט מעיר שכנה: חצי מהכפר נעלם, הוא דיווח, אבל האנשים ברחו להרים וניצלו.
רק ארבעה ימים אחרי הרעש הצליח בנה של צ'לה ליצור קשר ולהודיע לה שכל בני המשפחה בחיים, הבית של בתה נמחק, אך בית המשפחה שלה עומד על תלו. עם זאת, היא לא יכולה לחזור לכפר כיוון שהכבישים טרם שוקמו.
ממדי ההרס הגדולים נחשפים בהדרגה, מדי יום. כל רצועת החוף דרומית לסנטיאגו נעלמה ואיתה בתים ובני אדם שקיפחו את חייהם ונסחפו לאוקיינוס השקט. סירות דיג נמצאו בכיכרות המרכזיות בכפרי הדייגים שלאורך החוף.
הממשלה לא מרכזת מידע על נעדרים, פצועים והרוגים. אל מול התמונות בטלוויזיה נשאר רק לנחש מה עלה בגורל הנפגעים, קרובי המשפחה. חוסר התפ? קוד של הממשלה והעיכוב בשיקום מערכות החשמל והתחבורה תורמים לכאוס המתפשט במדינה.
בתחילה דחתה הנשיאה מישל בצ'לט הצעות לסיוע בינלאומי, אך בהמשך ביקשה את עזרת האו"ם ומדינות העולם.
כריסטיאן אלווארו מטלקאווהנו סיפר שלאחר הרעידה הוא הצליח להתקשר דרך מכשיר הטלפון הנייד שלו לחבר הנמצא בקנדה. "החבר אמר לי, 'כן, היה צונאמי'. אבל פה הרשויות אמרו, 'אין צונאמי, תישארו בבתים, אל תצאו'. אנחנו צריכים שמישהו יתפוס שליטה בטלקאווהנו, כי יש כאוס. שכונה אחת חושבת שהאחרת הולכת לתקוף אותה, אנשים יוצאים זה נגד זה. זאת עיר ללא חוק".
בראשית השבוע, לראשונה זה יותר משני עשורים, השתלט הצבא על אזורים שלמים, וכוחות מזוינים סיירו ברחובות צ'ילה. בערוץ הטלוויזיה הלאומי דווח על קרבות רחוב באזורי החוף של קורונל ולוטה. בהוראת הנשיאה בצ'אלט התפרסו בערים 15 אלף חיילים, המאבטחים את הסופרמרקטים, הבנקים וחנויות הכלבו.
לראשונה מאז שנות הדיקטטורה חזר גם העוצר הלילי לכמה ערים. בקונספסיון הורחב העוצר עד ל-12 בצהריים. בסן פדרו דה לה פז, ליד העיר קונספסיון, אשר המפרץ שלה נעלם כתוצאה מהצונאמי, פשטו בוזזים על מרפאה גדולה ורוקנו אותה מאספקה.
ערוצי החדשות הראו תמונות של קבוצות גברים חמושים ברובים, אלות וקרשים, אורבים ברחובות קונספסיון. עשן שהיתמר מעל סופרמרקט שהוצת הוסיף אווירת סכנה לטרגדיה. שכנים התארגנו בעיר כדי לשמור על השכונות. אזרחים חמושים עצרו חבורת נערים, אשר לטענתם התכוונו לבזוז בתים.
בשידור חי שהועבר בטלוויזיה הממלכתית, הם אילצו את הנערים באיומי אקדח לשכב על גדת תעלה כשידיהם מעל הראש, עד שהגיעה המשטרה הצבאית ועצרה אותם. "אנחנו מרגישים נטושים", אמר אחד התושבים, "הצבא הגיע לפה מאוחר מדי, לא היה צריך לתת למצב להידרדר עד כדי כך".
קיליקורה (Quilicura), פרבר של סנטיאגו הבירה, יום שני, תשע וחצי בבוקר. תושב עולה לשידור בתחנת רדיו מקומית. הוא מבקש עזרה. "בוזזים חנויות, עכשיו באים לבזוז גם בתים פרטיים", הוא מדווח. "אין כאן שום נוכחות של ממשל, אנשים חושבים שכל אחד בא לבזוז אותם, קבוצות של שכנים יוצאות זו נגד זו, עד שמתברר שכולם שכנים".
החרדה היא בעיקר מההשתלטות המחודשת של הצבא על הערים, הבאה במקביל לחילופי השלטון בצ'ילה וכניסתו לתפקיד של המועמד הנבחר מהימין הקיצוני, המיליארדר סבסטיאן פינייארס.
"הממשלה החדשה תיכנס לתפקידה כאשר אזורים נמצאים תחת משטר חירום", אמר הכתב רודריגו דה לוס רייס, בקבוצת דיון אינטרנטית. "גם אם יש לכך השלכות על שמירת הסדר הציבורי, הלכה למעשה, המשמעות של זה היא מיליטריזציה של אזורים אלה והשעיית זכויות חוקתיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם