עדות: אנה פרנק סיפרה אגדות במחנה הריכוז
ברטה מאייר פגשה את אנה פרנק בברגן בלזן. בספר זיכרונות היא מתארת כיצד הנערה המפורסמת שיפרה את מצב רוחם של הילדים
ברטה מאייר צילום: אי-פי
ברטה מאייר, שהייתה בברגן בלזן בגיל 7, מספקת פרטים ראשונים על כישרונה של אנה פרנק בספר זיכרונות חדש שייצא לאור בהמשך החודש. מהספר עולה כי גם שבועות ספורים לפני שמצאה את מותה מטיפוס הבטן, המשיכה פרנק בת ה-15 לשפר את מצב רוחם של הילדים במחנה.
מאייר מתארת את המפגש הנדיר עם הנערה הידועה רק בעמודים ספורים, אולם היא החליטה לקרוא לספר "החיים אחרי אנה פרנק" כי הוא ממשיך את הסיפור מהמקום שבו נפסק היומן הידוע. "הקו המפריד הוא המקום שבו יומנה של אנה פרנק מסתיים. כי אז אתה נופל לתוך חור שחור", אמרה מאייר, כיום בת 71.
לדברי מאייר, הסיפורים של פרנק היו "סיפורי מעשיות שבהם קרו דברים איומים, וזה היה קשור למלחמה". "אבל בתור ילד, אתה מסתלק מהאכזריות היומיומית. זה משהו שאני זוכרת", תיארה מאייר. "אתה מקשיב למישהו שמספר משהו שאינו קשור למה שקורה סביבך. לכן זה סוג של בריחה".
"האגדות היו פחות איומות מהמציאות"
מאייר נזכרה כי בסיפורים היו "נסיכים, גמדים ועוד דמויות" וכי היו בהם תפניות מעציבות. "האגדות היו פחות איומות ממה שראינו מסביבנו", אמרה. "לכן אתה חושב: זה לא כזה גרוע. בתור ילד, אתה חושב באופן פרימיטיבי על דברים כאלה".
הפעם האחרונה שבה ראתה מאייר את אנה הצעירה הייתה במרפאת המחנה, אולם השתיים היו חולות מדי "וחלשות מדי ועצובות מכדי לשמח זו את זו".
משפחות מאייר ופרנק הכירו גם לפני
המלחמה. בני המשפחות נמלטו מגרמניה עם עלייתו של אדולף היטלר ומצאו מקלט באמסטרדם. משפחת מאייר התגוררה באותו רחוב שבו היה בית הספר היסודי שבו למדה אנה פרנק.
משפחת פרנק התחבאה בעליית גג סודית בבניין שבו היה משרדו של האב אוטו. בני משפחת מאייר הסתתרו בביתם, כשעל הדלת הם שמו שלט שבו נכתב "מחלה מדבקת" כדי להרחיק אורחים. הם נלכדו בתחילת 1944 וגורשו לברגן בלזן, שם מתו הוריה של מאייר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם