מהפכת הלשון: המורים ילמדו ערבית מדוברת
חשיפת מעריב: משרד החינוך משנה את תוכנית הלימודים בערבית ומתמקד בשפה המדוברת. תשכחו מ"מרחבא" ותתחילו לשנן "סלאם עליכום"

צילום ארכיון: פלאש 90
התוכנית תיכנס לתוקף בתחילת שנת הלימודים הקרובה, לאחר שגובשה במשך כשנתיים. במשרד החינוך מדגישים כי לימוד הדקדוק הערבי לא ייזנח, אך הדגש יעבור לדיבור ולהבנה בעל פה.
"עלתה תחושה מהציבור, תלמידים, הורים ובוגרים,שהתלמידים לומדים שלוש שנים אבל לא מסוגלים לפתוח בשיחה", אמר שלמה אלון, (מפמ"ר) לימודי ערבית במשרד החינוך. "הפעם יינתנו דגשים מיוחדים על ביטוי בעל פה".
אלון הוסיף: "התוכנית אינה מבטלת את יסודות הלשון, אבל מגדירה יותר את ההבנה של טקסטים בעל פה, גם בשיחת רחוב ולא רק ברמה ספרותית. יש בהחלט רצון לגשר על הפער בין הלשון המדוברת ללשון הנכתבת, ולכן יצרנו מאגר אוצר מילים משותף. יכול להיות שאנחנו עונים פה על מחסור שהיה במשך השנים".
מגבירים את הפיקוח על בתי ספר שלא מלמדים
מחקר מקדים שערך מכון סאלד עבור משרד החינוך, לצורך בניית תוכנית הלימודים החדשה, גילה כי במתכונת הנוכחית, מרבית העיסוק בכיתה הוא בקריאת טקסטים בערבית והגייה נכונה של השפה. לעומת זאת, שימוש במילון ערבי-עברי היה חלק מרכזי פחות בשיעור, ולימוד ערבית מדוברת היה החלק הזעום ביותר בשיעור.
מרבית
התלמידים טענו כי יש לשנות את תוכנית הלימוד, ולהפוך אותה לרלוונטית יותר עבורם. משנת 1995 לימודי ערבית בחטיבות הביניים, כיתות ז'-ט', הם חובה, אם כי ניתנת בחירה אם ללמוד ערבית או צרפתית.
למרות זאת, בתי ספר רבים, בעיקר בחינוך הממלכתי-דתי, אינם מקפידים על חובה זו. על פי נתונים שפרסם בעבר nrg מעריב, שליש מחטיבות הביניים אינן עומדות בחובת לימודי השפה הרשמית השנייה של ישראל. בחינוך הממלכתי-דתי בקושי רבע מבתי הספר ממלאים את החובה.
לצד הגברת הפיקוח והאכיפה, במשרד החינוך מקווים כי הפיכת לימודי ערבית לרלוונטיים ויעילים יותר תסייע גם להגדלת מעגל לומדי השפה. "זאת אחת המטרות בפירוש", אומר אלון. "כאשר התוכנית החדשה תלווה במהלך של הרחבת קיום החובה עצמה".