נפתחו חגיגות יום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל

בטקס המסורתי בהר הרצל חתמו בכירי הממשלה והצבא את אירועי יום הזיכרון ופתחו את חגיגות העצמאות. יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, נשא את הנאום המרכזי וקרא לניתוץ החומות המפרידות בין מגזריה השונים של החברה הישראלית: "אנו מספיק חזקים כדי לפתוח את השער גם בפני מי שהציונות אינה כוס התה שלו"

nrg מעריב | 19/4/2010 19:55 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ממשלת ישראל, בכירי צה"ל ושורה של אישי ציבור פתחו הערב (ב') את חגיגות יום העצמאות ה-62 של ישראל בטקס הממלכתי המסורתי בהר הרצל שבירושלים. את הטקס פתחה קריאת "יזכור" שנעלה את אירועי יום הזיכרון. כבכל שנה, 12 אזרחים בעלי סיפור אישי מיוחד הוזמנו כדי להדליק 12 משואות המסמלות את 12 שבטי ישראל. השנה קבעה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים כי יום העצמאות ייערך תחת הכותרת "אם תרצו אין זו אגדה – הישגי מדינת ישראל לאור חזונו של הרצל".

- לבני בירכה ועקצה: יש לצקת תוכן למילים

ח
ח"כ ריבלין נואם בירושלים, בחודש שעבר. צילום ארכיון: פלאש 90
 
כבכל שנה הוזמן יו"ר הכנסת לשאת את הנאום המרכזי באירוע. יו"ר הכנסת המכהן, ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), ינצל את ההזדמנות כדי לקרוא לאחדות בין מגזריה השונים של החברה הישראלית תוך שמירה על ציביונה הציוני של המדינה.

"חג עצמאות שמח!", בירך ריבלין את באי הטקס ואת הצופים והמאזינים בבית, והכריז: "'תשועת ישראל תבוא על ידי נביאים, לא על ידי דיפלומטים', סיכם אחד העם את רשמיו מן הקונגרס הציוני הראשון. שישים ושתים שנה לאחר שנתגשמה נבואת 'אלטנוילנד', אנו, בני דור התקומה, יודעים היטב כי תשועת ישראל באה לנו לא מידיהם של נביאים, לא מידיהם של דיפלומטים, אלא רק מידיהם של אלו שהעזו גם להפסיק לחלום, ולהתחיל להגשים".

"רבים מיאנו 'לעלות בחומה'. פוחדים מהסולטאן, פוחדים מהערבים, פוחדים מזעמו של האל, פוחדים אולי, גם מעצמם", המשיך ריבלין. "אך בשורתה של הרוח הציונית המגשימה הלכה וכבשה לה מקום בלבבות: מאה שערים, סוכת שלום, בית ישראל – ושכונות נוספות. וירושלים החדשה קמה והייתה למציאות".
צילום: פלאש 90
זיקוקים מעל משכן הכנסת, הערב. צילום: פלאש 90
"שמא התמכרנו שוב לחומות?"

לדברי ריבלין, הציבור היהודי בישראל הצליח לנתץ חומות רבות בדרך להקמת מדינת ישראל, אולם בשנים האחרונות הזניח את מלאכת ניתוץ החומות שבין מגזריו השונים. "אותן החומות, החוצצות בין הרוב הציוני לבין קבוצות שונות בחברה הישראלית שהחלום הציוני אינו חלומן", הסביר.

"דווקא בעידן של פתיחות תרבותית אנו עדים היום לתהליך מסוכן של התבצרות מעמיקה והולכת של כל קבוצה בדל"ת חומותיה. התבצרות זו מביאה עמה לא רק קיטוב תרבותי או פוליטי, כי אם גם בידול ממאיר בחיי היום-יום", אמר יו"ר הכנסת. "ראו, למשל, לְמה הפכה ירושלים בעשור האחרון: שכונות נפרדות, תחבורה ציבורית נפרדת, מרכזי קניות נפרדים – לחרדים ולחילונים, לערבים וליהודים. גטאות-גטאות, מופרדים בחומות של ניכור, אם לא בחומות של בטון.

"ראו כמה

רחוקה המציאות הירושלמית מחזון העיר שחוברה לה יחדיו. האם, בעומדנו היום תחת מתקפה כה קשה וכואבת על ריבונותנו בעיר הבירה שלנו, יכולים אנו לומר בלב שלם כי ידנו לא הייתה במעל חלוקתה לשבטים-שבטים, קרעים-קרעים? שמא התמכרנו, שוב, לחומות? לאותן חומות, המגינות עלינו, כביכול, מפני 'האחר', אך למעשה רק כובלות אותנו לפחדינו?

"הפחד שלנו מן 'האחר' שמעבר לחומה, בפרט בירושלים, ויהא זה ערבי או חרדי, מנוגד למהותה של הציונות; מנוגד לכל מה שחוללה כאן הציונות, ב-150 השנים האחרונות. כמה אירוני הדבר ש'ציונים אדוקים' ו'פוסט ציונים' שבקרבנו, מימין ומשמאל, למעשה אינם אלא 'פרֶה ציוניים' – יהודים שהווייתם תלויה כמו לפני 150 שנה בהתבצרות בחומות: בחומות – בינם ובין כל מי שלא שותף להשקפת עולמם".

צילום: פלאש 90
זיקוקים בטקס יום העצמאות בהר הרצל הערב. צילום: פלאש 90
"כבר אין צורך להדיר את מי שאינו רואה עצמו כציוני"

"מנטאליות חומות הבטון והתיל, מנטאליות ההסתגרות בשכונות הומוגניות, מנטאליות הבריחה מכל דיאלוג עם 'האחר' איננה רק הרסנית לתשתית החברתית והאזרחית שלנו. היא גם זו, שמאפשרת היום את הקולות התובעים את קריעתה של ירושלים", המשיך ריבלין.

"עתה, כאשר מונפת המאכלת על ירושלים, אפילו עתה, רבים בתוכנו מגיבים לאיום – בפיהוק. שהרי גם ירושלים היא עניין ל'אחרים', לחרדים, לערבים, לעניים, לדתיים - לכל הירושלמים החשוכים והקנאים, 'אי שם, בהרים'.

"היום, אנו כבר מבינים, כי ההתמודדות המשותפת שלנו עם האתגרים הציוניים של 2010, איננה מחייבת להדיר את כל מי שאיננו רואה את עצמו כציוני; איתנים אנו דיינו כדי לפתוח את שעריה של הישראליות גם בפני מי שחלומם אינו חלומנו; כדי לבנות חברה אזרחית, יחד, בשותפות, גם עם מי שהציונות איננה 'כוס התה שלו' ואפילו עם מי שאיננו שמח בשמחתנו הערב.

"אך בל יטעו בנו", סיכם ריבלין. "לא תהיה שותפות עם התובעים מאיתנו, לעמעם את זהותה הציונית של המדינה. לא נתנצל: לא על כיבוש קטמון, יפו או צפת, לא על שחרור חברון, ולא על בניינה של ירושלים בירתנו".

נתניהו בטקס יום הזיכרון: "אנו עם שוחר שלום"

נתניהו נואם בהר הרצל, היום.
נתניהו נואם בהר הרצל, היום. צילום: אבי אוחיון, לע''מ
מוקדם יותר היום, בטקס האזכרה הממלכתי לנפגעי פעולות האיבה, ניצל ראש הממשלה בנימין נתניהו את נאומו כדי לשוב ולהזהיר מפני תוכניותיו של ממשל אחמדינג'אד באיראן, כפי שעשה בטקס יום השואה שנערך בשבוע שעבר בירושלים. "את הרוח הגבית לטרור נותנים משטרים איסלאמיים, ובראשם איראן, שהפכו את השנאה לישראל ללחם חוקם", תקף נתניהו.

ראש הממשלה התייחס לחייל השבוי גלעד שליט, וקרא לממשלת חמאס ברצועת עזה לפעול לשחרורו. "כבר ארבע שנים הם מחזיקים את החייל החטוף גלעד שליט", אמר נתניהו. "לא נפסיק לפעול להחזירו הביתה, ואני אומר כאן לשובים ולמנהיגיהם: החזירו את גלעד שליט. ידה של ישראל מושטת לשלום, אבל את דורשי רעתנו וקוטלי ילדינו אנו נרדוף בכל מקום ונגבה מהם את מחיר שנאתם ואת מחיר פשעיהם".

מוקדם יותר, בטקס לזכר חללי צה"ל, הכריז נתניהו: "אנו עם שוחר שלום ומשתוקק לשלום. ידנו האחת מושטת לשלום, והשנייה אוחזת בחרב דוד כדי להגן על עמנו נגד מבקשי נפשנו".

בהכנת הידיעה השתתף אריק בנדר

עדכון אחרון : 19/4/2010 22:57
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''פוליטי/מדיני''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים