נפתחו חגיגות יום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל
בטקס המסורתי בהר הרצל חתמו בכירי הממשלה והצבא את אירועי יום הזיכרון ופתחו את חגיגות העצמאות. יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, נשא את הנאום המרכזי וקרא לניתוץ החומות המפרידות בין מגזריה השונים של החברה הישראלית: "אנו מספיק חזקים כדי לפתוח את השער גם בפני מי שהציונות אינה כוס התה שלו"
- לבני בירכה ועקצה: יש לצקת תוכן למילים
כבכל שנה הוזמן יו"ר הכנסת לשאת את הנאום המרכזי באירוע. יו"ר הכנסת המכהן, ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), ינצל את ההזדמנות כדי לקרוא לאחדות בין מגזריה השונים של החברה הישראלית תוך שמירה על ציביונה הציוני של המדינה.
"חג עצמאות שמח!", בירך ריבלין את באי הטקס ואת הצופים והמאזינים בבית, והכריז: "'תשועת ישראל תבוא על ידי נביאים, לא על ידי דיפלומטים', סיכם אחד העם את רשמיו מן הקונגרס הציוני הראשון. שישים ושתים שנה לאחר שנתגשמה נבואת 'אלטנוילנד', אנו, בני דור התקומה, יודעים היטב כי תשועת ישראל באה לנו לא מידיהם של נביאים, לא מידיהם של דיפלומטים, אלא רק מידיהם של אלו שהעזו גם להפסיק לחלום, ולהתחיל להגשים".
"רבים מיאנו 'לעלות בחומה'. פוחדים מהסולטאן, פוחדים מהערבים, פוחדים מזעמו של האל, פוחדים אולי, גם מעצמם", המשיך ריבלין. "אך בשורתה של הרוח הציונית המגשימה הלכה וכבשה לה מקום בלבבות: מאה שערים, סוכת שלום, בית ישראל – ושכונות נוספות. וירושלים החדשה קמה והייתה למציאות".
לדברי ריבלין, הציבור היהודי בישראל הצליח לנתץ חומות רבות בדרך להקמת מדינת ישראל, אולם בשנים האחרונות הזניח את מלאכת ניתוץ החומות שבין מגזריו השונים. "אותן החומות, החוצצות בין הרוב הציוני לבין קבוצות שונות בחברה הישראלית שהחלום הציוני אינו חלומן", הסביר.
"דווקא בעידן של פתיחות תרבותית אנו עדים היום לתהליך מסוכן של התבצרות מעמיקה והולכת של כל קבוצה בדל"ת חומותיה. התבצרות זו מביאה עמה לא רק קיטוב תרבותי או פוליטי, כי אם גם בידול ממאיר בחיי היום-יום", אמר יו"ר הכנסת. "ראו, למשל, לְמה הפכה ירושלים בעשור האחרון: שכונות נפרדות, תחבורה ציבורית נפרדת, מרכזי קניות נפרדים – לחרדים ולחילונים, לערבים וליהודים. גטאות-גטאות, מופרדים בחומות של ניכור, אם לא בחומות של בטון.
"ראו כמה
"הפחד שלנו מן 'האחר' שמעבר לחומה, בפרט בירושלים, ויהא זה ערבי או חרדי, מנוגד למהותה של הציונות; מנוגד לכל מה שחוללה כאן הציונות, ב-150 השנים האחרונות. כמה אירוני הדבר ש'ציונים אדוקים' ו'פוסט ציונים' שבקרבנו, מימין ומשמאל, למעשה אינם אלא 'פרֶה ציוניים' – יהודים שהווייתם תלויה כמו לפני 150 שנה בהתבצרות בחומות: בחומות – בינם ובין כל מי שלא שותף להשקפת עולמם".
"מנטאליות חומות הבטון והתיל, מנטאליות ההסתגרות בשכונות הומוגניות, מנטאליות הבריחה מכל דיאלוג עם 'האחר' איננה רק הרסנית לתשתית החברתית והאזרחית שלנו. היא גם זו, שמאפשרת היום את הקולות התובעים את קריעתה של ירושלים", המשיך ריבלין.
"עתה, כאשר מונפת המאכלת על ירושלים, אפילו עתה, רבים בתוכנו מגיבים לאיום – בפיהוק. שהרי גם ירושלים היא עניין ל'אחרים', לחרדים, לערבים, לעניים, לדתיים - לכל הירושלמים החשוכים והקנאים, 'אי שם, בהרים'.
"היום, אנו כבר מבינים, כי ההתמודדות המשותפת שלנו עם האתגרים הציוניים של 2010, איננה מחייבת להדיר את כל מי שאיננו רואה את עצמו כציוני; איתנים אנו דיינו כדי לפתוח את שעריה של הישראליות גם בפני מי שחלומם אינו חלומנו; כדי לבנות חברה אזרחית, יחד, בשותפות, גם עם מי שהציונות איננה 'כוס התה שלו' ואפילו עם מי שאיננו שמח בשמחתנו הערב.
"אך בל יטעו בנו", סיכם ריבלין. "לא תהיה שותפות עם התובעים מאיתנו, לעמעם את זהותה הציונית של המדינה. לא נתנצל: לא על כיבוש קטמון, יפו או צפת, לא על שחרור חברון, ולא על בניינה של ירושלים בירתנו".
ראש הממשלה התייחס לחייל השבוי גלעד שליט, וקרא לממשלת חמאס ברצועת עזה לפעול לשחרורו. "כבר ארבע שנים הם מחזיקים את החייל החטוף גלעד שליט", אמר נתניהו. "לא נפסיק לפעול להחזירו הביתה, ואני אומר כאן לשובים ולמנהיגיהם: החזירו את גלעד שליט. ידה של ישראל מושטת לשלום, אבל את דורשי רעתנו וקוטלי ילדינו אנו נרדוף בכל מקום ונגבה מהם את מחיר שנאתם ואת מחיר פשעיהם".
מוקדם יותר, בטקס לזכר חללי צה"ל, הכריז נתניהו: "אנו עם שוחר שלום ומשתוקק לשלום. ידנו האחת מושטת לשלום, והשנייה אוחזת בחרב דוד כדי להגן על עמנו נגד מבקשי נפשנו".
בהכנת הידיעה השתתף אריק בנדר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם