חקיקה ציונית: ציון גנאי לראש הממשלה
בתום שנתה הראשונה של הכנסת ה-18, קובע המכון לאסטרטגיה ציונית, כי אורלב הוא אלוף החקיקה הציונית ורה"מ פגע בה באופן "אנוש"

בנימין נתניהו צילום: ראובן קסטרו
לדברי המכון לאסטרטגיה, הפרטת קרקעות המדינה פגעה באחד מערכי היסוד של המפעל הציוני ולמעשה רוקנה את חוק יסוד מקרקעי ישראל מתוכנו.
בדוח מפורטים עשרה חוקים ותיקוני חקיקה, המהווים את עיקר החקיקה הציונית בשנה האחרונה. החוקים אשר נכללו במדד נבחרו על פי קריטריונים מפורטים שהוגדרו בדוח. לשם השוואה, במדד החקיקה הציונית הראשונה, אשר סיכם את פעילותה של הכנסת ה-17, הוגדרו 16 חוקים בלבד כחוקים ציוניים.
יוזמה של חוקים ציוניים
ח"כ אורלב יזם שני חוקים ציוניים והיה שותף פעיל לחקיקתם של שני חוקים נוספים. החוקים שיזם היו חוק התגמולים לנפגעי פעולת איבה וחוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות. כמו כן, הוא הצטרף לשתי הצעות חוק נוספות - חוק בית העצמאות, ותיקון לחוק נגד גניבות חקלאיות.
ח"כ חרמש הוא מיוזמי התיקון לחוק העונשין - גניבת תוצרת חקלאית, אשר נועד לסייע לחקלאים הסובלים מהתנכלויות על רקע פלילי ולאומני. כמו כן, הוא הצטרף לחוק דוד בן גוריון ולחוק בית העצמאות.
ח"כ
נוקד נבחרה כמחוקקת ציונית מצטיינת למרות שהיא מכהנת כסגנית שר התמ"ת ומנועה מלקדם הצעות חוק, וזאת בזכות העובדה שארבע הצעות חוק ציוניות, שלהן היתה שותפה בכנסת ה-17, אושרו בכנסת ה- 18.
המכון לאסטרטגיה ציונית הוא מכון ימני שבראשו עומד ישראל הראל, שהקים את מועצת יש"ע בתחילת שנות ה-80. בהקמת המכון ובקידום מפעלו לקחו חלק אישים ימנים נוספים כמו נתן שרנסקי, משה (בוגי) יעלון, פרופ' משה ארנס וחתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן.