לבנון: הפגנה למען חילוניות ונגד עדתיות
3,000 בני אדם צעדו בביירות בקריאה להפסיק עם הפלגנות העדתית ששולטת במדינה. "כן לנישואים אזרחיים ולא למלחמת אזרחים", הכריזו
מפגינה למען החילוניות בלבנון. צילום: אי-פי-אי
כ-3,000 מפגינים, רובם משכילים צעירים, נענו לקריאתן של תנועות חברתיות וצעדו לעבר בניין הפרלמנט בהפגנה הראשונה במדינה למען החילוניות.
רבים מהצועדים אחזו בכרזות שעליהן נכתב "נישואים אזרחיים ולא מלחמת אזרחים", כאשר מפגינים גם לבשו חולצות שעל צד אחד נכתב "מה העדה שלך?" ובצד השני נכתב "לא העניין שלך".
"אנחנו לא יכולים לחיות במדינה שבה מרצים באוניברסיטאות לבנוניות לא יכולים לקבל משרה מלאה אלא אם הם מתאימים למכסה השנתית", אמרה קינדה חסן, אחת ממארגנות המצעד. "אנחנו לא יכולים לחיות במדינה שמפלגת את כסאות השרים לפי השייכות ולא לפי היכולות".
לבנון, שחמשת מיליוני תושביה מפולגים ל-18 עדות, מתנהלת על פי שייכות עדתית שנקבעה עם העצמאות ב-1943 – הנשיא תמיד נוצרי מרוני, ראש הממשלה הוא מוסלמי סוני ויו"ר הפרלמנט הוא מוסלמי שיעי. הסכם טאיף מ-1990, שסיים 15 שנות מלחמת אזרחים, קבע שוויון בין מוסלמים לנוצרים בפרלמנט וקרא לביטול העדתיות.
מפגינים בלבנון למען מדינה חילונית.
צילום: אי-פי
עד כה חסמו הפוליטיקאים בלבנון כל ניסיון לבצע רפורמה במערכת הפוליטית, למשל הכנסת ייצוג יחסי כדי לצמצם את כוחם של הפלגים העדתיים. גם נישואים אזרחיים נתקלים בהתנגדות של הממסדים הדתיים של הנוצרים ושל המוסלמים, ומי שרוצים להינשא לבן דת אחרת צריכים להמיר את דתם או להתחתן בחו"ל.
"בנישואים, בעבודות, בחיים החברתיים, העדתיות משפיעה על כל אחד בלבנון", אמרה אמאן מקוק, מורה בגמלאות בת 62 שהצטרפה לצעדה. "אפילו בממשלה, למה הנשיא צריך להיות מרוני?
זה יכול להיות מוסלמי, דרוזי, כל אחד. במקום להיפטר מזה, אנשים מסתגרים יותר ויותר במנטליות הזו, שאנחנו לא צריכים בכלל".
פול סאלם, ראש המחלקה המזרח תיכונית בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, הסביר כי הקושי להביא לשינוי נובע מאי רצונם של הפוליטיקאים השולטים לחלק את העוצמה עם אחרים ובגלל הפחד ששולט בחברה.
"לאדם שמפחד נוח יותר עם מה שהוא מכיר. וכל הקהילות בלבנון מפחדות", אמר. "כל אחד מפחד וכל אחד הוא קורבן, לכך קשה לשכנע אותם להתקדם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם