נתניהו ואובמה הגיעו להסכמה סודית על בנייה בי-ם
הגרסה הרשמית היא שבין נתניהו לממשל אובמה אין הסכמה על סוגיית י-ם, אולם למעריב נודע כי בחדרי חדרים הושגו סיכומים סודיים, שאמורים לאפשר את פתיחת שיחות הקרבה. בין השאר הוחלט שישראל תשתדל למסמס פרויקטים חדשים בבירה, ארצות הברית תפסיק להתעקש - ושני הצדדים יכחישו שהם התקפלו
מההסכמות הללו עולה שבניגוד להתפארות הישראלית, התשובה של נתניהו לאובמה בנוגע לירושלים לא היתה "לא". היא גם לא היתה "כן". היא היתה משהו באמצע, קצת יותר קרוב לקצה הרחוק (להקפאה), מאשר לקרוב (המשך בנייה במלוא המרץ).
התרגום הכי נכון להסכמה הזו הוא "כן, אבל". יכול להיות שנתניהו למד משהו מהימים הרעים והרחוקים של שמעון פרס, בהם קיבל את הכינוי "כן ולא". עכשיו תורו של נתניהו.
ההסכמות הושגו בשורה ארוכה מאוד של דיונים ומפגשים בין הצדדים. מהצד של נתניהו פעל עו"ד יצחק מולכו. מהצד האמריקאי היה זה בעיקר דן שפירו, בכיר במועצה לבטחון לאומי ומחזיק תיק המזרח התיכון.
ככל הידוע, הצדדים הסכימו שלא תוכרז הקפאת בניה. להיפך, נתניהו יוכל להמשיך להצהיר על כי לא הסכים להקפאה. במציאות, לעומת זאת, הבטיח נתניהו למסמס את פרוייקט "רמת שלמה" בכמה שנים לפחות, ולא להוציא מכרזי בניה חדשים בירושלים.
הוא גם הבטיח "לעשות ככל שהחוק מתיר לו ולנצל את מלוא סמכותו כראש ממשלה כדי למנוע פעילות ישראלית מיותרת בשכונות הערביות במזרח ירושלים. ההסכמות הללו אינן כוללות את ההליכים שכבר נמצאים בשלב יישום, כמו למשל מלון "שפרד" במזרח
הסכמה נוספת בין הצדדים היא כי אם ייקלע נתניהו למשבר קיצוני או ללחץ כבד, או אם יודלפו הסיכומים הללו, תהיה נטייה לאפשר לו לאשר בניה סמלית כזו או אחרת, בתיאום שקט מראש עם האמריקאים, על מנת שיוכל להמשיך להצטייר כמי שלא הרכין ראש ונכנע.
בסופו של דבר, מדובר בסיכום יעיל וטוב. האמריקאים הולכים איתו קדימה, גם שרי השביעייה מוכנים לבלוע אותו. דוגמה קלאסית של הביטוי המשומש "ללכת עם ולהרגיש בלי". הווריאציה החדשה היא "להגיד לא ולהתנהג כן".
במצב הנוכחי, אם לא יחולו הפתעות של הרגע האחרון, תהיה הכרזה על חידוש שיחות הקירבה בין הצדדים בקרוב. הפלסטינים יזרמו עם זה והאמריקאים יוכלו, סוף סוף, לברך על המוגמר ולסמן לעצמם "וי" ראשון במחברת הריקה שלהם.
הם עשו שגיאה אסטרטגית כבדה בהתעקשות שלהם, מהרגע הראשון, על הקפאת בנייה בירושלים. הם שילמו עליה מחיר יקר. עכשיו הם ינסו להשלים את החסר, אבל הם צפויים לגלות במהירות שהרע מכל עוד לפניהם.
נתניהו לא נמצא איפה שהם חושבים שהוא נמצא. גם הפרסומים לפיהם ראש הממשלה מציע לפלסטינים מדינה בגבולות זמניים באו טרם זמנם. התכנית קיימת כבר זמן רב, היא נוצרה אצל שמעון פרס ואהוד ברק (וגם, בנפרד, אצל שאול מופז). נתניהו, אז כמו עכשיו, מביע הסכמה בשתיקה, אבל מקווה שזה יהיה בסך הכל מנוף שיפוצץ את כל הסיפור, ולא יקדם אותו. היכונו למשבר הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם