בג"ץ: השב"כ ימשיך לכבול חשודים ביטחונים
בג"ץ דחה את עתירת הוועד הציבורי נגד עינויים, וקבע כי כבילת הנחקרים הביטחונים נעשית כדין, באופן סביר ומידתי וכ"אמצעי ריסון"
השופטות - הנשיאה דורית ביניש, מרים נאור ואסתר חיות, קיבלו את הסברי הפרקליטות והשב"כ, לפיהן כבילת הנחקרים בשרשרת לא נעשית כאמצעי חקירה, אלא רק "כאמצעי ריסון", כדי להגן על ביטחונם של החוקרים ושל אחרים שהותקפו ב-18 מקרים שונים במהלך שמונה השנים האחרונות. כמו כן, הכבילה נועדה גם לשמור על הנחקרים ולמנוע בריחה. לכן, התקבלה עמדת המדינה כי אופן הכבילה נעשה כדין, באופן סביר ומידתי.
בנוסף, הסביר השב"כ כי אם בכל זאת נעשה שימוש בכבילה לצורך חקירתי במקרים חריגים, אזי נבדק האם פעולותיו של החוקר אכן עמדו בנסיבות המיוחדות של "הגנת הצורך", כמו למשל במקרה של "פצצה מתקתקת".
בדיון הדגישו השופטות כי לפני כשנתיים ביצע השב"כ הקלות בכבילה, המשפרות את תנוחת הנחקר. גם השרשרת הכובלת אותו לכיסא, הוארכה, לאחרונה, מ-35 ס"מ ל-48 ס"מ, באופן שידיו של הנחקר לא נאזקות מאחורי גבו, אלא הן נותרות לצדי הגוף ומאפשרות תנועה של זרועותיו.
נציגת העותרים, עו"ד סמאח אל-חטיב, התעקשה כי האיזוק משמש כאמצעי חקירה, וטענה שהוא גורם לכאב וסבל. היא מתחה בעיקר את פעולת האיזוק השגרתי בחקירות וגם טענה כי ננקט גם אמצעי של "איזוק גבוה" המכאיב עוד יותר. המדינה התייחסה רק ל"איזוק השגרתי", והיא הדגישה כי כל איזוק נטען אחר מהווה אמצעי לחץ אסור בחקירה, וחוקר הנוקט בו ייתן עליו את הדין אם לא יעמוד ב"הגנת הצורך", המופעלת רק במקרים חריגים ומעטים.
"האיזוק השגרתי הזה אינו שיא הנוחיות"
"האיזוק השגרתי הזה אינו שיא הנוחיות אבל הוא מונע, עד כמה שניתן פגיעה בחוקרים ומאפשר תנועה סבירה", אמר נציג הפרקליטות, עו"ד גלעד שירמן. הוא גילה כי "עד היום יש מחלוקת בשב"כ האם נכון היה להאריך את השרשרת", וכי יש הרואים בכך "הארכה קוסמטית".
לדברי עו"ד שירמן, אחרי שהשב"כ כבר הסכים לבצע את ההקלה הזו, אין יותר מקום לעתירה. הוא הדגיש כי אין מקרה אחד של נחקר שב"כ, שנגרם לו נזק כתוצאה מאיזוק שגרתי זה. "הבהרנו כבר שאין היתר כללי לעשות שום עינוי בחקירות שב"כ. האם איזוק מסוג זה, שכל תכליתו אמצעי ריסון בחקירה, ושאינו גורם נזק, הוא בלתי סביר? האם העותרים יהיו מרוצים
אם הנחקרים ייכבלו גם ברגליים, כפי שקורה במקומות אחרים בעולם?", הוסיף הפרקליט.
בעקבות זאת פסקה הנשיאה ביניש כי העתירה היא "כללית" וכי לאור הסברי המדינה, היא וחברותיה להרכב לא ראו טעם להתערב בסוגיה ולתת צו קונקרטי. ביניש ציינה כי כל תלונה פרטנית על פגיעה בנחקר נבדקת כי יש נהלים לעניין הכבילה, וכי ההנחה היא שהחוקרים מביאים בחשבון את סוג האזיקים, כדי שלא ישמשו ללחץ, לא יכאיבו ולא יגרמו נזק בריאותי.
בשב"כ הסבירו כי אופן הכבילה של חשודים בחקירה נעשה בהתאם למידע מודיעיני על הנחקר, גילו, רמת מסוכנותו, התנהגותו במעצר וחוות דעת רפואית.
לפני כחצי שנה חשף מעריב כי השב"כ, בצעד נדיר, גילה לראשונה בבג"ץ בתגובה לעתירה את הדרך המדויקת בה הוא כובל נחקרים פלסטיניים, החשודים בעבירות ביטחוניות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם