ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

השרים יכריעו בסוגיית ניסויים מדעיים בקופים

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום בהצעתו של ח"כ יואל חסון להגביל משמעותית ניסויים בקופים. מדענים: זה יביא לשיתוק המחקר הרפואי

ועדת השרים לענייני חקיקה תצטרך להכריע היום (א') במחלוקת שבין ח"כ יואל חסון (קדימה), המציע להגביל את הניסויים המדעיים הנעשים בישראל בקופים, לבין הקהילה המדעית המבקשת להמשיך את הניסויים ללא הפרעה ומזהירה מפני פגיעה קשה במחקר. "קופים הינם בעלי חיים בעלי אינטליגנציה מפותחת, רגישות רבה וצרכים ביולוגיים ורגשיים דומים לאלה של בני האדם", כתב ח"כ חסון בהצעת החוק, אותה יזם בשיתוף עמותת מאחורי דלתות המעבדה.

לדבריו של חסון, ניצול קופים לצורכי מחקר גורם להם סבל רב - פיזי ונפשי. "במטרה להפחית את השימוש בקופים ובכדי למזער את סבלם, יש להעניק להם התייחסות מיוחדת ולקבוע קריטריונים מחמירים לשימוש בהם", אמר.

לפיכך, חסון מציע לבטל לאלתר את השימוש בהצמאה או הרעבה של קופים כאמצעי לאלץ אותם להישמע להוראות החוקרים, לחייב את שיקום הקופים בתום הניסוי כדי לתת להם "הזדמנות שנייה לחיים טובים" ולאסור עריכה של ניסויים חוזרים בקופים שכבר השתתפו בניסוי קודם.

בישראל מבצעים מדי שנה ניסויים בכחמישים קופים בממוצע. כעשר בקשות למחקר בקופים מקבלות אישור מדי שנה.  את הניסויים בקופים עורכים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בר-אילן, במכון ויצמן ברחובות ובמכון הביולוגי בנס ציונה.

במדינות רבות בעולם קיים פיקוח קפדני על ניסויים בבעלי חיים בכלל ועל ניסויים בקופים בפרט. במקומות מסוימים בעולם מבצעות את הפיקוח ועדות מאוזנות, בראשות אנשים נייטרלים, כגון שופטים.

הקהילה המדעית בישראל מזהירה כי הצעת החוק של חסון עלילה להביא בפועל לעצירת כל הניסויים בקופים במדינת ישראל ומניעתם בעתיד, תוך פגיעה אנושה במחקר הביו-רפואי והפיתוח הביוטכנולוגי במדינה.

לקראת הדיון קיבלו חברי ועדת השרים לענייני חקיקה עצומה, עליה חתומים למעלה מ-1,500 חוקרים ואנשי אקדמיה, בהם ארבעה זוכי פרס נובל, המתנגדים להצעת החוק ותומכים בקידום המדע. בנוסף, קיבלו שרי הממשלה וגם חסון עצמו מכתב מפרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של הסתדרות הרופאים בישראל, התומך בהמשך הניסויים.

במכתבו מציין פרופ' רכס כי הודות לניסויים בקופים הצליחו החוקרים לפתח קוצב מוחי, המסייע לחולי פרקינסון לחזור לתפקוד שגרתי. לדבריו, הניסויים בקופים הצליחו להביא את המחקר הרפואי בארץ ובעולם אל סף היצירה של איברים ביוניים ממוחשבים, אשר לדבריו יחוללו

תוך שנים ספורות מהפיכה בלתי נתפסת במצבם של חולים ונכים רבים.

"חירשים שומעים כיום בעזרת שתל ממוחשב באוזניהם, עיוורים עומדים על סף הראייה המלאכותית ומסוגלים כבר לראות אותיות גדולות במיוחד, חולים המשותקים בארבעת גפיהם מסוגלים כיום להזיז גפים מלאכותיות בכח המחשבה בלבד", כתב רכס. "כל הידע הזה נרכש בשנים האחרונות בניסויים שנערכו בקופים".

רכס מציין כי הכשרת קוף לניסוי במחלקת הפרקינסון נמשכת חודשים רבים. "לא מדובר בניסוי בודד אלא בסדרה של ניסויים, ולשון החוק האוסרת יותר מניסוי אחד היא גזירה שהחוקרים לא יוכלו לעמוד בה", כתב. "לעתים, בתום הניסוי בקוף, יש צורך להמיתו כדי לבצע בדיקה היסטולוגית של רקמת המוח, כדי להבין את משמעות התוצאות שהתקבלו בניסוי. החוק המחייב שיקום כל קוף בתום הניסוי ימנע מהחוקרים אמצעי בקרה זה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...