מלחמת מים: מאבק על השליטה בנהר הנילוס
5 מדינות אפריקאיות החליטו להקים סכרים על הנילוס, ועוררו זעם במצרים ובסודן שהכריזו: רק לנו יש זכות היסטורית על מי הנהר
אתמול אף אירח הנשיא חוסני מובארק את מנהיגי קונגו וקניה, בניסיון לפרק את המוקש. "אין סכנה מיידית על זרימת הנילוס למצרים", הרגיע שר החוץ המצרי, שהבטיח כי ארצו תגיע להבנות בנושא עם המדינות האפריקאיות מדרום לה.
במרכז הפגישות הנפרדות של מובארק עם נשיא קונגו, ג'וזף קבילה, ועם ראש ממשלה קניה, ריילה אודינגה, עמד ההסכם שחתמו חמש מדינות "אגן הנילוס", שנועד לחלק מחדש את מי הנהר העצום.
נהר הנילוס ומקורותיו חוצים עשר מדינות באפריקה, אך לפי התכתיב הבריטי מ-1929 מצרים זכאית ליהנות ממרבית המים, כלומר כ-80 אחוז מהם.
לאורך השנים הגנו המצרים בקנאות על זכותם לשאוב מדי שנה 55.5 מיליארד קוב מים ומנעו מהמדינות האחרות להקים סכרים או פרויקטים להשקיה שעלולים לפגוע בזרימת הנהר.

אבל כללי המשחק השתנו לפני עשרה ימים, לאחר שארבע מדינות שבהן עוברים מקורות הנהר - אתיופיה, אוגנדה, רואנדה וטנזניה - חתמו על הסכם שיאפשר להן ליהנות מכמות גדולה יותר של מים.
המצרים, וכן הסודנים שנהנים מ-11 אחוז מהמים, זעמו על הצעד. לטענתם, ההסכם החדש פוגע בזכויותיהם ההיסטוריות על מי הנהר, עלול לפגוע אנושות בעשרות מיליוני תושבים שחיים על גדות הנהר ומהווה מבחינתם חצייה של קו אדום.
אלא שלפני שבוע חתמה גם שרת מקורות המים הקנייתית צ'ריטי נ'גילו על ההסכם ודחקה במצרים ובסודן להצטרף. היא אמרה שההסכם מ-1929 נכפה על ידי הבריטים והמצרים בתקופה שבה חמש המדינות החתומות על ההסכם החדש לא היו עדיין מדינות
בנוסף, ראש ממשלת אתיופיה, מלס זנאווי, תקף את המצרים ודחה את איומיהם למנוע מאתיופיה לבנות סכרים נוספים על מקורות הנהר. נראה שקונגו ובורונדי יצטרפו בקרוב להסכם, וכך, למעט אריתריאה שעדיין לא החליטה לאיזה מחנה תצטרף, נותרות מצרים וסודן מבודדות.
לאחר הפגישות אתמול ניסה שר החוץ המצרי, אחמד אבו רייט, להפחית מעוצמת המשבר ואמר כי אין סכנה מיידית לזרימת מי הנילוס למצרים. "למצרים יש נוכחות חזקה ביבשת אפריקה", אמר אבו רייט, שגם הזכיר באותה הזדמנות כי בעית מי הנילוס קיימת כבר 50 שנה. "יש דיאלוג מתמשך, כדי להגיע להבנות ולרווח משותף", הסביר .