"אל תקברו את הבת שלי"
"ענת לא גנבה מסמכים. היא רק נטלה אותם ללא רשות... המעשה הוא לא שגרתי, מטופש, נואל ואווילי". פרשת ענת קם. גרסת האב
אבא של ענת קם לא יודע את נפשו. איך מסלול מבטיח של ילדה מחוננת, מדריכה מבריקה בצופים, מועמדת לקורס טיס, התרסק בפרצופו בפראות כזו בלי להשאיר ניצולים. "אני האדם הכי קרוב לענת. אני מכיר כל פירור המוגלובין בדמה, ואין לי תשובות. מה לאישיות שלה ולדיסק און-קי שהיא לקחה".
קם ממרק את האדים במשקפיו בחוסר אונים מוחלט. תנועותיו עצבניות. דמעותיו מכמירות. "אם היו אומרים לי שעל סמך התערבות עם חבר, ענת גנבה אוטו מהשגרירות האמריקאית, הייתי חושב שזה פחות הזוי ממה שקורה עכשיו. כי לגנוב אוטו צריך אומץ, קצת חוט שדרה, קצת חוצפה ישראלית. איזה פסאודו פאן. אבל במה שענת עשתה אין שום פאן. אז בשביל מה? מה יצא לה מזה? וואט דה הל?".
אכן , וואט דה הל?
"הבת שלי חברה בארגון הבינלאומי MENSA לאנשים עם איי-קיו גבוה במיוחד. ענת היא בחורה נאורה במדינה כוחנית. מקל מרובע בחור עגול. יש לה אפס סובלנות למטומטמים ואולי בגלל זה היא סיימה את השירות הצבאי די מרוסקת. בדיעבד אני מקשר את המעשה לאי נוחות או מרירות שלה בצבא. ענת הלכה ללשכת אלוף הפיקוד מתוך ידיעה שבמוקדם או במאוחר תקבל זימון לקורס קצינות. בשלב מסוים, בגלל התאמה אישית והתייחסות שלה כלפי חלק מהסגל, ענת החליטה שעדיף לה לא לסיים את קורס הקצינות והיא חזרה ללשכת האלוף. אבל שם נתנו לה תפקיד של קצינה בלי הכשרה לקצונה ודרשו ממנה רק תפוקה ותוצאות. לוקחים בחורה בת 19 בלי שום הכשרה מקצועית וביטחונית ומטילים עליה מטלות רבות ערך של קצין במשרה מלאה.
"ראיתי את צורת העבודה של ענת, את העוצמות האדירות שהיא השקיעה והייתה לי הרגשה שמעמיסים עליה יותר מדי. שהיא מנוצלת. ראיתי שעשתה עבודה של ארבע פקידות. תמיד הלכה עם שני ביפרים וטלפון. אמרתי לה, 'מה את, אוגדונרית' כולה סמלת,
"ענת לא יכלה לסבול את זה. אני זוכר שהיינו הנהגים הפרטיים שלה לא אחת ולא פעמיים, בחמש בבוקר. הייתי שואל אותה, לא רחמנות? וענת אמרה 'הם חייבים אותי מוקדם כי אף אחד לא עושה שם כלום. אתה לא מתאר לעצמך מה הולך בלשכת אלוף פיקוד מרכז'. אפילו חופשת שחרור לא נתנו לה. יום לפני שסיימה את השירות עבדה עד עשר בלילה.
"כבר אז הייתה לי הרגשה לא טובה. מצד אחד אתה רואה השתדלות, רצון, כישרון, שאיפה למיצוי עצמי, ומצד שני חוסר כבוד, חוסר התייחסות, חוסר יעילות של הממונים שהתמזל מזלם ונפל לידם יהלום בלתי מלוטש כמו ענת קם. אולי שם היה רגע האיוולת שלה. אבל מכאן ועד ריגול חמור? כוונת הזדון שמיוחסת לענת היא אינפנטילית בדיוק כמו המעשה שלה".
מה הקשר בין תנאי השירות לגניבת המסמכים?
"בלשכה של אלוף הפיקוד הייתה אווירה מסוימת שבגללה אפשר אולי להבין על איזה רקע ענת עשתה את מה שעשתה. הזלזול, היוהרה מול מישהי שהחליטה שהיא תמצה את התפקיד שלה ותתרום, פגעו בה עד עומקי נשמתה. יש אירוע שאנחנו קוראים לו במשפחה 'האמא המרוקאית'.
פעם אחת, ראשונה ואחרונה, ענת הגישה קפה לאלוף הפיקוד, לבקשתו כמובן. בשלב מסוים הוא קרא לה, הרים את הכוס מהשולחן והראה שהיא השאירה סימן של קפה. נווה אמר לענת, מה האמא המרוקאית שלך הייתה אומרת על דבר כזה? אז ענת ענתה לו שלמיטב ידיעתה האמא שלה לא מרוקאית, אבל לא מעט מבני משפחתה הושמדו בשואה. זו האינדיקציה".
וזה מצדיק גניבת מסמכים מסווגים?
"למה אף אחד לא שאל את אלוף פיקוד המרכז איך נתתם לסמלת להתעסק בחומרים כה רגישים? והתשובה היא שאף אחד לא ידע להתמודד עם האנדרלמוסיה שהייתה שם. ענת לא יכלה לסבול שדברים נעשים בצורה עקומה ומשובשת וזו אחת הסיבות שהיו לה יחסים חברתיים לא טובים עם אלו שסבבו אות . לענת אין בעיה להסתכל בעיניים למח"ט בצה"ל שאומר דברי איוולת ולהגיד לו לפני כולם, על מגרש המסדרים, "אתה חרפה למדים שלך'. כולם אומרים, איך יכול להיות שלא עלו עליה עוד בשלב התחקיר הביטחוני, אבל ענת לא עברה תחקיר ביטחוני מעולם.
"אני לא מבין למה בן אדם שעושה חורים בלשכה שלו ובגללם באים עכברים, לא באים בטענות אליו, אלא לעכבר. לצבא נוח להציג את לשכת אלוף פיקוד מרכז כאילו היו שם עשרות אנשים צחים ונקיים שיודעים את העבודה. אבל מנין לך שלא היו שם עוד שניים-שלושה שנתנו כמו ענת חומר לרוני דניאל ואף אחד לא יודע מזה? הדלפה לעיתונאי זו המזימה הגדולה של פגיעה בביטחון המדינה?".
חומר להדלפות, בדרך כלל, לא נגנב ממחשב אישי של אלוף פיקוד.
"אם אני מקור שבא מלשכת אלוף פיקוד ומצטט לעיתונאי מה ראיתי במסמך, וחבר שלי מצלם את החומר ומביא אותו פיזית לעיתונאי, מי עבר עבירה יותר גדולה? ואני מתנגד בכל תוקף למילה נגנב. ענת לא גנבה מסמכים. היא רק נטלה אותם ללא רשות".
סלח לי שאני לא מבינה, מה ההבדל?
"אם אני לוקח את האופניים של הבת שלך ורוכב עליהם לבד ונותן אותם לבת שלי, זו גניבה. אם אני לוקח את האופניים של הבת שלך ומניח בחצר רחוקה זה לא גניבה, זה מעשה איוולת. ענת לא לקחה את המסמכים כדי להפיק רווח אישי, לא חומרי ולא רוחני".
גם לא רווח פוליטי?
"לא היה ולא נברא. הרבה אנשים התקשרו אלינו בגלל העניין הזה של הבעת עמדה פוליטית. הבהרתי להם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלענת לא הייתה שום אג'נדה שמאלנית. חינכנו אותה לאכפתיות, לאנטי ממסדיות ומאחר שהממסד בארץ ימני, אז כל מי שאכפת לו כמו ענת ורוצה לחסוך במים ולא לבזבז נייר נתפס כשמאלן. ענת למדה במשך שנה וחצי באוניברסיטה ואף פעם לא הייתה פעילה פוליטית. היא אפילו לא הלכה לבחירות באגודת הסטודנטים".
מה הנטיות הפוליטיות שלה?
"אני חושב שענת היא מקשר שמאלי בכדורגל. הייתה יכולה להיות מפא"יניקית בשנות השלושים כי אכפת לה מהקהילה. אני לא יודע עם איזו מפלגה היא הזדהתה או למי היא הצביעה בבחירות. היא לא אהבה את ההתנהלות של ביבי בדיוק כפי שלא אהבה את ההתנהלות של ברק. כשדיברנו בבית על מה שקורה בארץ, הכיוון לא היה פוליטי אלא חברתי במובן של חינוך לסובלנות הדדית ודרבון לפרובוקטיביות. למשל, ענת מאוד כעסה בכל פעם שרבתי עם אנשים שעומדים במקומות ששמורים לנכים. היא לא יכלה לסבול את העובדה שהאנשים האלה שתופסים את מקומי כנכה צה"ל לא מחונכים".
אז איך אתה מסביר את המעשה שעשתה?
"בן אדם שסופר הרבה כסף, לפעמים נשאר לו דבק בקצות האצבעות. ברגע שנמצאים בסיטואציה שאנשים מתייחסים לחומר סודי כאל קרטון ביצים, בשלב מסוים גם ההתייחסות שלך לחומר תהיה כאל קרטון ביצים. אם הייתי עובד במלטשת יהלומים ורואה שיהלומים מתגלגלים בכל פינה ואף אחד לא סופר או שם לב, יכול להיות שהייתי לוקח כמה יהלומים הביתה. ייתכן מאוד שהמעשה המטופש שענת עשתה היה נראה לה באותו רגע חסר חשיבות".
בחורה בעלת איי-קיו בינלאומי לא מבינה שלחומר מסווג יש חשיבות עליונה?
"אם הייתי עובד בסופר וכל חמש דקות מישהו היה קורע שקית חלב וקורא למוחמד שינקה, בפעם הרביעית הייתי אומר, 'במקום שיישפך על הרצפה אני אקח את השקית לעצמי'. זה יזיז למישהו? אני אעשה עכשיו התחכמות מילולית על הנאום של אנטוני ליוליוס קיסר: אני לא בא להלל את ענת, אני רק לא רוצה שיקברו אותה. אני לא מצדיק את המעשה שעשתה, אבל בין מעשה טיפשי של רגע לא חכם ובין נזק לצבא יש הבדל עצום. למסור חומר לעיתונאי זה לקעקע את ביטחון המדינה? אין הצדקה לדבר איוולת, גם אם בתי עשתה את דבר האיוולת הזה. אבל להפוך אותו לפשע זה כמו להאשים את ענת בנסיעה נגד הכיוון המותר בגלל שיש שם בית ספר והיא עלולה לדרוס 40 ילדים. עכשיו השאלה היא אם ענת מואשמת בנסיעה נגד הכיוון, או בדריסת ילדים בזדון. פרשה שמזעזעת את המדינה? נו, באמת. זו דמוניזציה. אנחנו לא מדברים פה על השמדת עם".
קצת קשה למקם את יגאל קם (68), קצין מילואים רוב שנותיו, נכה צה"ל ומשתתף אדוק בחידוני הרדיו של שמוליק רוזן, ליד כוכבת אחת מפרשיות הריגול המסעירות שהיו כאן לאחרונה. גם "היהלום הבלתי מלוטש" כפי שאביה מכנה אותה, לא ממש מתאימה לסטריאוטיפ המרגלת הסקסית.
השבוע נפתח משפטה של קם (23), נערה דקיקה, ממושקפת וחמורת סבר, הנאשמת שבתקופת שירותה הצבאי כפקידה בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה אספה מידע סודי והעבירה אותו לגורמים מחוץ לצבא, ובהם כתב עיתון "הארץ" אורי בלאו. על פי החשד, מסרה קם לבלאו מידע מסווג שעסק בסיכול ממוקד המנוגד לקביעת בג"ץ. למרות שקם לא הואשמה במסירת ידיעה לאויב, החוק מגדיר את מעשיה כעבירת ריגול חמור שעונשה עד מאסר עולם.
משפחה טובה, קם. האב סוכן ביטוח. האם עדה גרשט פסיכולוגית ועובדת סוציאלית. לענת אח ושתי אחיות מנישואים ראשונים של אביה. היא עצמה בוגרת תיכון "לידה" היוקרתי בירושלים, והייתה מדריכה בתנועת הצופים, שותפה במשלחת ייצוגית של הנהגת ירושלים לניו יורק וכתבת במדור החינוך של המקומון "ירושלים". כשהחל הסיפור להתגלגל למדה היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במקביל עבדה ככתבת הברנז'ה של אתר "וואלה!".
"יום אחד הגעתי הביתה ומצאתי שוטרים ולובשי אזרחי", מספר קם. "הם ישבו עם ענת ודיברו איתה על כל מיני דברים שקשורים לחומרים ולמחשב. לא הבנתי בדיוק במה מדובר אבל הייתה לי הרגשה שמוטב שלא אהיה מעורב בעניין יותר מדי ואדבר עם ענת אחר כך. זה היה בערך ארבעה חודשים לפני שפרסמו את הפרטים על הפרשה בארץ. שרר פה מסתורין היצ'קוקי וכל העניין היה לא נוח ולא בריא. כמובן שהדברים נפלו עליי כרעם ביום בהיר".
החקירה הראשונה הייתה בשלהי דצמבר. חודש לפני כן הגיעו כתב עיתון "הארץ" אורי בלאו והשב"כ להסכם לפיו יחזיר בלאו כ-50 מסמכים שקיבל מקם ומחשבו האישי יושמד, בתמורה לאי העמדתו לדין. זהות המדליפה, בשלב הזה, נותרה עלומה. בלאו לא טרח לעדכן את קם בהתפתחויות והיא, שלא ידעה על המשא ומתן שהתקיים בינו ובין השב"כ, הודתה בחקירתה שמסרה מידע רב - יותר מ-2,000 מסמכים, מהם מאות המסווגים כסודיים - כשהיא נעזרת באדם שלישי לצורך העתקתם. קם, בניגוד לאביה, תלתה את מעשיה במניעים אידיאולוגיים, אבל כפרה בכוונה המיוחסת לה לפגוע בביטחון המדינה.
בשב"כ נדהמו מהיקף ההדלפה. כשהבינו שיש הרבה יותר מ-50 מסמכים בידיו של בלאו, ראו את ההסכם עמו כבטל והחלו לפעול להעמדתו לדין. בלאו נמלט לסין ואחר כך ללונדון, שם הוא שוהה בדירת מסתור מחשש שייעצר. קם שוהה במעצר בית ממושך בדירתה בכיכר רבין בתל אביב. "בכל הזמן הזה ענת הפסידה חצי שנת עבודה, שנת לימודים ואני עוד לא יודע לאיזה כיוון זה הולך", אומר אביה במרירות. "אני לא אובייקטיבי ובכל זאת אני חושב שמעצר הבית של ענת, כמעט חצי שנה ברציפות, נועד רק ליחסי הציבור של הפרקליטות שנלחמה ולא הצליחה לקבל מעצר בפועל".
על החקירה הוטל צו איסור פרסום שהוסר במרס האחרון לבקשת ערוץ 10 ועיתון "הארץ" ולאחר שמידע על אודות הפרשה התפרסם בכלי תקשורת בחו"ל. מאז ועד היום מרבים לעסוק בפרשה מכל היבטיה המשפטיים, הביטחוניים והערכיים. העובדה שנסיבותיה נמסרו לעיתו? נאים על ידי גורמי הביטחון הביאה לכך שהסיקור אימץ את זווית הראייה הלאומית, הדגיש את הסכנה לפגיעה בביטחון המדינה והזניח את הפגיעה האפשרית בחוק שנחשפה בכתבה של בלאו. "אם צה"ל כל כך חובבני בשמירה על מסמכיו המסווגים והוא לא מסוגל להגן על עצמו מפני חייליו, איך יוכל לשמור עלינו מפני אויבינו", קם מתמרמר.
ענת, בניגוד לך, אמרה בחקירתה שפעלה ממניע אידיאולוגי. ייתכן שרצתה לעשות מעשה מהותי, כזה שיציג את מדיניות צה"ל לתודעה הציבורית?
"אין לענת שום אידאולוגיה. אין לה שום עמדה פוליטית נחרצת".
אז למה היא אמרה את זה בחקירה?
"הדברים שיוחסו לה נאמרו על ידי השב"כ. צריך להתייחס אליהם מאוד בזהירות, בלשון המעטה".
ענת הסבירה לך מה היו המניעים למעשיה?
"לא שאלתי והיא לא סיפרה. אנשים אומרים לי, 'יגאל איך, יגאל למה?' ואני עונה שהיתה בטלוויזיה כתבה על בחורה שלא מצליחה להיגמל מסמים, והדרך היחידה שלה להשיג את הסם זה לבלות עם גברים. אמא שלה הסיעה אותה לפגישות עם הגברים וכששאלו אותה למה היא עושה את זה היא ענתה שזו הדרך היחידה שלה, כרגע, לעזור לילדה. גם אני חייב ברגע זה לענת סעד ואהבה. לא תחקיר".
גם לא את דעתך על המעשה?
"המעשה הוא לא שגרתי, מטופש, נואל, אווילי".
התביעה מדברת על ריגול חמור שדינו מאסר עולם.
"האשמה המזעזעת של פגיעה בביטחון המדינה היא הבל ורעות ורוח. כאבא אני יכול להעיד שמעולם לא היה לענת שביב של רצון לפגוע בביטחון המדינה. אפילו החומר שהיא אספה בצבא שכב אצלה בבית במשך שנה שלמה. זה כאילו שאדם גונב אקדח, אבל במקום לירות איתו במישהו הוא מחזיק אותו אצלו בבית. אם היו לענת כוונות חברתיות או פוליטיות היא הייתה יכולה להשתמש בחומר הרבה יותר מוקדם. הייתה יכולה לפנות לחתן שלי, הכתב של 'הוושינגטון פוסט' ענת מסרה את החומר לעיתונאי שעבד ברשת שלה (רשת שוקן) בידיעה ברורה שהוא יעביר אותו לצנזורה לאישור. אם הייתה פגיעה בביטחון המדינה הצנזור לא היה מאשר לפרסם את הכתבה".
אתם כועסים על בלאו?
"האיש הזה רדוף, אני לא מבין את ההתנהגות שלו. אני גם לא מבין את השב"כ שמנהל אחריו מצוד ולטענתו לא מצליח למצוא אותו. אם לאיש הזה יש איזה חומר שעלול להזיק לביטחון המדינה, מה אתם מנהלים איתו משחקי כוח מאצ'ואיסטיים? תגידו לו, אנחנו לא נעשה לך כלום, רק תחזור לארץ ותביא לנו את החומר. אם הייתי יודע שאת מחזיקה ביד תרו? פה שיכולה להציל את חיי הבת שלי, והייתי יודע שיחד עם התרופה גנבת ממני גם מיליון דולר - הייתי מתווכח איתך על מיליון הדולר? הייתי אומר לך, תביאי את התרופה ותלכי קיבינימט".
לראות בגניבת חומר מסווג הדלפה מקובלת זו לא היתממות?
"ענת בכלל לא ידעה מה יש לה ביד. היא מסרה את המסמכים לסוכנות בטהרן? ענת הייתה בשלב מסוים בסביבה ובאווירה של קבלת ומסירת חומר עיתונאי. יפי הנפש והכתבים הצבאיים שניזונים מהדלפות ומופיעים בחדשות יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל זו הנורמה במדינת ישראל. אני לא חושב שצריך לתת לענת להדליק משואה ביום העצמאות אבל גם אי אפשר לבוא אליה בטיעונים כבדי משקל ולתבוע אותה רק בגלל שלשירותי הביטחון לא היו ביצים לתבוע את אלוף הפיקוד".
אלוף הפיקוד לא גנב חומרים רגישים ופרסם אותם.
"אלוף הפיקוד אחראי לכל החומרים במשרד שלו. הוא אחראי לכל רכב שנכנס לפיקוד, לכל מסמך שיוצא מהפיקוד, לכל קילו בשר לא כשר שנכנס לפיקוד ולכל בקבוק טמפו עם ג'וק שנמצא בשק"ם. בשביל זה הוא אלוף הפיקוד ולא ענת".
מה העמדה שלך בנושא הסיכולים הממוקדים?
"הצבא ורשויות הביטחון צריכות לנהל מלחמת חורמה נגד אויבי מדינת ישראל ולעשות את המקסימום כדי להגן עליה. לפעמים יש קרח דק בין צורכי הביטחון של מדינת ישראל ובין המצב המשפטי, ואז צריך למצוא את השביל הנכון. כתוב 'ובחרת בחיים'. צורכי הביטחון של מדינת ישראל הם ערך עליון. אבל כשמדובר בחיי אדם ובאויבים שמפעילים נגדנו טרור אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה קשה לקבוע מה מוסרי ומה בעייתי".
לדעתך הצבא שלנו מוסרי?
"אני חושב שהצבא שלנו מוסרי מאוד. אני חושב שיש לנו מפקדים בעלי ערכים. החריגות שיש בתחום הזה לא מעידות על הכלל".
מהי עמדתך הפוליטית?
"אני מגדיר את עצמי איש מרכז".
אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יאיר נווה, מסר בתגובה לדברים: "סיפור האמא המרוקאית אותו בחר לגולל מר יגאל קם חסר כל קשר למציאות. היחס החם והאבהי שהענקתי לחיילים ולקצינים בעת שירותי כאלוף הפיקוד היה ידוע לכל בצה"ל. כל ניסיון לשייך את המעשים החמורים בהם כבר הודתה ענת קם לתנאי שירותה בלשכתי הוא מגוחך."
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: “בתקופה האמורה אכן הייתה פרצה אבטחתית בלשכת אלוף פיקוד מרכז דאז, שמה של הפרצה - ענת קם! החיילת ענת קם התגייסה על פי חוק, נשבעה אמונים לצה”ל ועברה תהליך של סיווג ביטחוני ברמת סיווג סודי ביותר בהתאם לתפקידה בלשכת פיקוד מרכז. תהליך התחקור התבצע על ידי גורמי המקצוע המוסמכים במדינת ישראל.
“החיילת ענת קם מעלה באמון שניתן בה כחיילת בצה”ל ובאמון שנתנו בה מפקדיה כשהציבו אותה בתפקיד רגיש של מזכירה בלשכת האלוף. החיילת דאז ניצלה את מעמדה, את תפקידה ואת נגישותה למסמכים מסווגים ביותר וגנבה קרוב ל־2,000 מסמכים אשר את חלקם העבירה לפרסום בכלי התקשורת.
"צה”ל הוא צבא גדול הבנוי על מודל של צבא העם ופרוש במאות ואלפי מחנות, בסיסים ומתקנים שבהם מתקיימת פעילות ברמות סיווג שונות. במהלך השנים האחרונות, במקביל להתפתחות הטכנולוגיה, משדרג צה”ל את מערך ביטחון השדה שלו, את מערכי אבטחת המידע בתחום הטכנולוגי והתורתי ובמקביל את תחומי המודעות, ההסברה, האכיפה והענישה.
“צה”ל עושה הכל על מנת לשמור על בסיסיו, אך אין הוא יכול לשמור עליהם מפני חייליו. לפיכך, הפרצה באבטחת לשכת האלוף דאז היא ענת קם עצמה שהודתה במעשים שיוחסו לה” .
הכתבה המלאה מופיעה היום במוסף "סופשבוע" של "מעריב"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם