המדינה לבג"ץ: אנשי המשט ניסו לבצע לינץ' בחיילים
בתשובתה לעתירות הטוענות כי מעצר פעילי השמאל לא חוקי ויש לשחררם ולאפשר הגעתם לרצועת עזה הסבירה המדינה: "קבלת הפנים האלימה לחיילי צה"ל מוכיחה שבין מהותו האמיתית של המשט הפרובוקטיבי ובין סיוע הומניטרי אין ולא כלום". עוד הודגש כי "מן הראוי שמעטה הצביעות מעל כל אלו הטוענים כך יוסר"
- מפקד הכח: נתקלנו במחבלים שניסו לרצוח
- הקרב על "המרמרה": שלב אחר שלב
- המשט לעזה: 480 אזרחים זרים עצורים
אילץ את חיילי צה"ל להגן על עצמם ולנקוט בפעולות הנדרשות לשם הגנה על חייהם ושלמות גופם. כתוצאה מכך נהרגו, למרבה הצער, תשעה אנשים ממשתתפי המשט ונפצעו אנשים – הן מבין משתתפי המשט והן מקרב החיילים".
את העתירות נגד מעצר פעילי המשט הגישו ארבעה עורכי דין, בהם אביגדור פלדמן, ועורכי דין מטעם ארגוני זכויות אדם הכוללים את עדאלה, הוועד הציבורי נגד עינויים ורופאים לזכויות אדם.
על התגובה חתומים לא פחות מארבעה משפטנים בכירים: פרקליט המדינה, משה לדור, מנהלת מחלקת הבג"צים, אסנת מנדל, ממונה על ענייני הבג"צים, דינה זילבר וסגנית בכירה לפרקליט המדינה, הילה גורני. היא נפתחת בשירו של נתן אלתרמן על "טיבו של הסילוף המביס את החירות ואת השלום".
"המשט לעזה 'שווק' ציבורית כמונע ממניעים הומניטריים, אך המציאות מצביעה על מטרה אחרת", נכתב בתשובתם של השרים. לטענתם, "דחיית מאמצי ישראל להידברות דיפלומטית ולהעברת הסיוע דרך ישראל לעזה וקבלת הפנים האלימה שערכו 'פעילי השלום' לחיילי צה"ל – מוכיחה כי בין מהותו האמיתית של המשט, שהסתבר כפרובוקטיבי ואלים מעין כמותו ובין 'סיוע הומניטרי' לרצועת עזה, אין ולא כלום ומן הראוי כי מעטה הצביעות מעל הטוענים כך – יוסר".
בתשובת השרים לעתירות נכתב עוד כי "מארגני המשט לא שעו למאמצי ישראל למנוע את הגעת כלי השיט לעזה באמצעות הידברות דיפלומטית, באמצעות הודעות מראש, כריזה והודעות במערכת הקשר. כמו כן, מארגני המשט דחו את הצעת ישראל להעביר את הסיוע
בנוסף, הוסבר כי כחלק מהמאבק לחסימת הברחות הנשק לשטחי הרצועה, הטילה ישראל סגר ימי על האיזור. לטענת השרים, הסגר לא כוון לפגוע בפלסטינים תושבי הרצועה, אלא נועד למנוע גישה ישירה וחופשית לרצועה שלא דרך ישראל, "על מנת למנוע, לבלום או להאט, את הפיכת האיזור למחסן נשק ענקי, שישמש את חמאס לירי מכוון לעבר אזרחי המדינה במסגרת פעולות טרור רצחניות המופעלות תדיר במהלך השנים האחרונות".
שלושת השרים מדגישים כי "גישה חופשית לעזה לו הייתה מתאפשרת, ואם תתאפשר בעתיד, הייתה מונעת אפשרות בקרה כלשהי על מניעת התממשותו של תסריט קשה מנשוא זה".
הם טוענים כי "אף מדינה חפצת חיים לא הייתה מסכימה להעמיד עצמה בפני מציאות שכזו. שום מדינה שפויה לא הייתה מוכנה לעצום עיניה מול סיכון אסטרטגי מובהק שכזה ביודעין. לפיכך, גם ישראל החליטה שלא להישאר אדישה לניסיון כה בוטה להפר את הסגר הימי שהוטל במסגרת אמצעי הביטחון שננקטו לאחר מבצע 'עופרת יצוקה', ופעלה על מנת למנוע משט שמטרתו האמיתית הייתה 'לפרוץ את המצור על רצועת עזה'".
בנוגע לטענות אחת העתירות לפיה שישראל "רצחה" עשרה בני אדם וביצעה "פעולות נפשעות" שמעליהן מתנוסס "דגל שחור", תקפה המדינה חזרה את העותרים. "מהיכן להתחיל להפריך הצגה כה מוטה, כה מסולפת, כה שקרית, כה מתלהמת? כה חסרת יסוד? כה מנותקת מהקשר הדברים הכולל? כידוע הנייר אמנם סובל הכל, אולם מאחר והעתירה מבקשת לפחות להתחזות למסמך משפטי. הרי לא ניתן לעבור לסדר היום על סטייה כה בוטה מכללי הפנייה הבסיסיים לבג"ץ.
"אכן יש הרוגים בקרב משתתפי המשט אך לא מדובר ב'רצח' או ב'טבח'. אין ספק כי מדובר בתוצאה מצערת והלוואי וזו לא הייתה מתרחשת ונחסכת. ואולם, מוות זה לא נגרם בעלמא כתוצאה מיוזמתם של חיילי צה"ל ובחלל ריק, אלא בתגובה לתקיפתם האלימה עד כדי סכנת חיים, של חיילי צה"ל, על ידי משתתפי המשט שעמדו לפגוע בחיילים פגיעות בנפש, בין השאר, באמצעות נשק חם".
בתשובה שבים ומדגישים השרים כי האחריות על מותם של תשעה אזרחים מוטלת על מארגני המשט ומשתתפיו, החל מן השלב בו החלו במסע אל עבר חופי עזה, המשך בשלב שלא שעו לאזהרות צה"ל לפני ההשתלטות על כלי השיט, וכלה בשלב ההתנגדות האלימה להפסקת השייט אל עבר הרצועה. "לא 'בפעילי שלום' מדובר, כי אם בלוחמים אלימים שבאורח אקטיבי ביקשו להדוף את חיילי צה"ל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם