"אני חיפשתי תמיכה - המורה חיפשה מין"
הנערה שהתלוננה כי מורתה ניהלה עמה רומן מספרת בראיון בלעדי את גרסתה בפרשה. "הייתי רק בת 13, תמימה. חשבתי שזה בסדר"
המורה ע', בת 51, דמות מוערכת בתחום החינוך בחיפה ואם לילדה בת עשר, הייתה עצורה במשך ארבעה ימים, ובית המשפט שחרר אותה למעצר בית. כעת היא ממתינה להחלטת משרד החינוך בעניינה.
ש', לעומתה , פוקדת על עצמה מעצר בית בלי שום הוראה משפטית כבר שבועיים. היא אינה הולכת לבית הספר ולא מוכנה לפתוח את הדלת לחברותיה, שמגיעות כמעט מדי יום לביתה ורוצות בחברתה.
בסודותיה השמורים על מה שקרה לטענתה בארבע השנים האחרונות היא שיתפה עד כה רק את שוטרי תחנת זבולון, שחוקרים את הפרשה, ואת עורכת הדין שלה, תמי אולמן, אשת סודה המסייעת לה בימים אלה בפן המשפטי והאישי.
זמן רב אוצרת ש' את הסוד בלבה, אבל אחרי שראתה בטלוויזיה את המורה ע' עומדת מול הכתבים בפתח בית המשפט ומאשימה אותה ב"עלילת שווא חסרת כל מציאות", היא החליטה לשבור את שתיקתה ולחשוף בריאיון ראשון ובלעדי למוסף המגזין של מעריב את הגרסה שלה לפרשה, גרסה שגם הוריה, אחיה ואחיותיה קוראים בפעם הראשונה.
"ע' הייתה המחנכת שלי בכיתות ה'-ו'", פותחת ש' את דבריה. "הקשר בינינו היה קשר של תלמידה ומחנכת בצורה הכי שגרתית, בלי שום דבר מעבר לזה. יום אחד לפני תום שנת הלימודים היא כתבה על הלוח בכיתה את כתובת המסנג'ר שלה, כדי שאנחנו התלמידים נהיה איתה בקשר אם נרצה. אף אחת מהמורות מלבדה לא עשתה את זה מעולם.
"כמה חודשים לאחר מכן, כשכבר הייתי בחטיבת הביניים בכיתה ז', התחלתי להתכתב איתה, בצורה הכי תמימה. סתם דברים כמו 'שלום-שלום', 'מה שלומך?', 'איך החיים?' וכאלה. שום דבר מעבר לזה. אחרי כמה חודשים של התכתבויות נפגשנו,
"היא הגיעה עם המכונית שלה ליד הבית שלי, עליתי למכונית, ישבנו ודיברנו. פתאום היא התחילה לנשק אותי, לגעת בי, ללטף אותי. לא הבנתי באותם רגעים מה קורה. חשבתי שזה בסדר. הייתי רק בת 13, תמימה. לא הבנתי כלום.
"המפגשים במכונית נמשכו. היו נשיקות מיניות, ליטופים ונגיעות. דיברתי אליה כמו אל אמא, כמו אל חברה, מישהי שהיא אוזן קשבת. הבנתי שזה לא בסדר רק אחר כך. היא הייתה אומרת לי: 'זה לא נורא אם תשבי איתי קצת במכונית. היא אמרה לי כמה אני חשובה לה וכמה היא רוצה אותי".
ומתי עברתן למפגשים בבית שלה?
"אחרי כמה שבועות כבר התחלתי לבוא אליה הביתה. היה לי סיפור כיסוי - אמרתי להורים שלי שאני אצל חברה והם האמינו לי. בבית הקשרים בינינו היו מיניים לגמרי. קיימנו יחסי מין מלאים. היא הייתה מכינה את השטח, שהכל יהיה שקט ושאיש לא יפריע. הבת שלה הייתה במועדונית, ואנחנו יכולנו להיות לבד במשך שעות. היינו חוזרות שתינו מבית הספר, היא כמורה ואני כתלמידה, ונפגשות בלי שאיש יודע. היינו גם ישנות יחד, מקיימות יחסי מין מלאים".
ע' טוענת שהקשר ביניכן היה בסך הכול על רקע של עזרה מצדה בלימודים.
"לא דיברנו מעולם על לימודים. ממש שום דבר. אולי רק בחודשים האחרונים של הקשר, אבל בשנים הראשונות ממש כלום. רק קשר מיני".
לא עצרת את עצמך וחשבת שמשהו כאן לא בסדר?
"אמרתי לה לא פעם שזה לא בסדר. היו ימים שלא רציתי לקום בבוקר לבית הספר, חששתי ממה שיגידו אם יגלו. היא מצדה ניסתה להרגיע אותי ואמרה שזה בסדר ושקורים דברים כאלה. שזה לא כל כך נורא ושזה קשר טוב".
הקשר גם היה פומבי?
"הקשר היה סוד של שתינו. ידעו עם השנים שאני הולכת אליה, אבל אף אחד לא ידע שזה קשר מיני. היו בטוחים שזה סתם על רקע של עזרה בלימודים ושאנחנו סתם חברות, כי זה מה שסיפרתי. אף אחד לא חשד. לא המשפחה שלי ולא החברות. לא היינו פומבית יחד בשום מקום".
במסגרת הקשר שהלך והתחזק טוענת ש' שמורתה ע' העניקה לה מתנות רבות. "קיבלתי ממנה עגילים ליום ההולדת", היא אומרת. "קיבלתי ממנה כל מיני דברים, וגם קניתי לה פעם משהו ליום ההולדת שלה. פעם היא הביאה לי במתנה ספר על אונס של אישה, אפילו לא קראתי אותו. הספר עדיין אצלי עם הקדשה ממנה".
היו ביניכן גם מריבות? עימותים?
הייתה גם אלימות?
"כן. פעם אחת היא נתנה לי מכה חזקה בגב. היא גם כלאה אותי בבית שלה כשרציתי ללכת. החזיקה את הדלת חזק כדי שלא אלך, אבל בסוף יצאתי. היא גם איימה שהיא תספר הכל להורים שלי, ואני מאד חששתי".
לדבריה של ש', לאחר המריבות עם ע', הייתה נוהגת מורתה בין היתר להתפייס איתה באמצעות הודעות טקסט לסלולרי. "היא הייתה שולחת לי אס-אם-אסים וכותבת: 'אני רוצה לשכב איתך... אני אוהבת אותך... אני רוצה אותך...".
אהבת אותה?
"כן, אהבתי אותה. זה היה הקשר המיני והקשר הרומנטי הראשון והיחיד שלי בחיים. היא גרמה לי לאהוב אותה, גרמה לי להתאהב. אני חיפשתי אוזן קשבת ותמיכה, היא חיפשה אהבה ויחסי מין. הייתי ילדה, ממש לא הבנתי מה קורה, אני לא מכירה משהו אחר. היום אני מבינה שכל הקשר הזה היה לא בסדר".
השנים עוברות, בנים בטח מתחילים איתך, מה את עושה, דוחה את כולם?
"כן, התחילו איתי בנים, ניסו לדבר איתי, לצאת איתי, אבל דחיתי את כולם. אף אחד ואף אחת מהחברות שלי לא ידע על הקשר עם ע'. אהבתי את ע' ולא רציתי להוציא את זה החוצה, אבל היום אני כבר לא אוהבת אותה. אני יודעת שהיא עשתה דברים שאסור היה לה לעשות, היא גרמה לי לצער גדול. אני לא יוצאת מהבית בגלל זה".
והיום את בנויה בכלל לקשר אחר?
"לא רואה את עצמי בקשר אחר בקרוב. אני לא סומכת על אף אחד יותר".
בחופשת הקיץ האחרונה עברה ש' משבר גדול. היא בקושי פגשה את ע' והרבתה לשבת בבית: "סבלתי מהקאות וכל היום ישבתי בבית", היא משחזרת, ומגלה כי הוריה, שכבר ידעו שהיא נפגשת עם ע' וחשבו בתמימות שהיא עוזרת לה בלימודים, החלו לחשוד כי הקשר ביניהן לא בריא ושלחו אותה לטיפול פסיכולוגי, שהופסק אחרי כמה מפגשים, מבלי שהניב תוצאות.
מתי הגיע הרגע שבו חשפת בפני ההורים את הסוד הגדול?
"אבא שלי חשד שמשהו לא בסדר בקשר עם ע'", היא מספרת על הרגע שבו החליטה לחשוף את פרטי הסוד שליווה אותה במשך שנים. אז החלטתי שאני מספרת להם על הקשר וגם שהוא נפסק. ע' התקשרה לאבא שלי וניסתה לברר אם הוא עומד להתלונן במשטרה".
כשהיא שהתה ארבעה לילות במעצר חשבת עליה?
"קצת כאב לי, אבל לא חשבתי עליה, ואני לא חושבת עליה גם עכשיו. היא ועורך הדין שלה האשימו אותי בהמצאת הסיפור. נערך בינינו עימות במשטרה. נכנסתי לחדר החקירות חצי מעולפת, ידעתי שהיא שם. היא הייתה מאד רגועה, אבל אני הוצאתי ממנה דברים שקידמו את החקירה נגדה.
"בהתחלה לא הסתכלתי עליה בכלל, פשוט לא יכולתי. ידעתי שהיא תכחיש. היום אין לי שום דבר כלפיה. אני לא אוהבת אותה ולא חושבת עליה".
הקשר החזק שנוצר בין ש' ל-ע' בא לידי ביטוי גם בחלופת המיילים בין השתיים. מקריאה של מכתבים אלה עולה תמונה של יחסים קרובים במיוחד בין המורה לתלמידתה, שהרבו לפתוח את סגור לבן זו בפני זו.
כך, למשל, כתבה המורה ע' לתלמידה ש' באחד המיילים. "צ' שלי", נפתח המכתב בשם חיבה של התלמידה. "איך מעבירים את מה שמרגישים? כבר יותר משנתיים שאנחנו בקשר... תמיד הרגשתי שאפשר לסמוך עלייך ולהגיד לך הכל, אבל תמיד זה היה הכל חוץ מהדברים הכי חשובים בחיים שלי. משהו מאודדדדדד (כך במקור) מוזר ומיוחד קרה לנו בחודש האחרון. שתינו לא ממש מבינות אבל זורמות עם זה...
"אני חושבת שהשנה הקשה שעברתי גרמה לי להיקשר אלייך בצורה כזאת. אני לא יכולה להגיד שאני מרגישה כמו אמא שלך, כי אני אוהבת אותך כמו חברה. קרובה אלייך כמו חברה. אני חושבת שגם את, כשאת אומרת לי שאני כמו אמא שנייה, בעצם יודעת שזה יותר מזה...
"נכון , יש לי כל מיני קשרים עם ילדים. תמיד נקשרתי לחלקם וחלקם נקשר אליי. זה הדבר היחיד הטוב בעבודה השוחקת הזאת שלי... הידיעה שזקוקים לי, שאני יכולה לעזור, לייעץ לפעמים... לא כבוד גדול להיות היום מורה, ואני לא בטוחה עד כמה זה מתאים לי, אבל לא חשוב...
"מה שרציתי להגיד הוא שלמרות הקשרים עם ילדים שחלקם היו ונשארו חשובים לי, הקשר איתך הוא לא 'כמו כולם', כמו שקראת לזה. את אחרת ומיוחדת. יש בך מין בגרות כזאת, ואת נותנת הרגשה של ביטחון אפילו לסתם עוף זקן כמוני... ( טוב טוב, לא לכעוס).
"אני מקבלת ממך כל כך הרבה חום ואהבה, שאני זקוקה להם במיוחד בתקופה הזאת בחיים... תקופה של ייאוש והרגשה שהחיים שלי נגמרו... האהבה שלך היא כה אמיתית וכנה, בלי שום תסביכים, בלי להתייחס למה ומי אני... הידיעה שלא חשוב מה אעשה ומה אגיד, את תאהבי אותי... אין לך מושג כמה זה חשוב ומעודד ונותן טעם לחיים...
"מקווה שאת לא נבהלת מהדברים שכתבתי ושהם לא כבדים מדי... אבל הייתי חייבת לכתוב את מה שאני מרגישה, ולו רק כדי שתהיי בטוחה שאת משהו מיוחד גם בשבילי ולא סתם אחת ששומרת איתי על קשר. אין לי הסבר לקשר שנוצר בינינו... אבל אולי לא צריך הסברים. אולי צריך לקבל דברים כמו שהם... רק שלא תיפגעי. אף פעם ובשום צורה. שלא יכעסו עלייך חברות או משפחה בגללי... שתדעי תמיד אם הדברים שאת עושה הם בסדר.
"לא יודעת אם כתבתי כל מה שרציתי, אבל העיקר הוא שאני אוהבת אותך. כתבי לי מה קורה איתך, כי אני צריכה לדעת הכל. מה את חושבת ומה את מרגישה...".
במכתב אחר, הרבה פחות רומנטי, מביעה המורה ע' תרעומת כלפי ש', שלטענתה ניתקה עמה את הקשר. "אני לא יודעת אם תקראי, אבל אני חייבת לכתוב", כתבה. "כל המילים שנאמרו על שהקשר לא ינותק ולא משנה מה יקרה. חמש שנים. איך אפשר למחוק חמש שנים? את יכולה? אני לא. ולמה? כי דברים לא הסתדרו בדיוק כמו שרצית. כי לא הצלחתי לקיים את כל ההבטחות.
"אם את לא, אז מה? או הכל או כלום...? לא שואלת איך הסברת את זה לחברות, זה בטח לא משנה. לא שואלת איך הסברת את זה להורים, משערת שמצאת משהו להגיד נגדי. הרי עשיתי רק רע במשך חמש שנים... אני מרגישה כה פגועה וננטשת... כל השנים האלה שדיברנו המון... השיחה עם אבא שלך ומה שניסיתי לבנות אחריה. הכל כלום...?
"ומתי בחרת לנתק? מתי בחרת לריב את הריב האחרון? כשהייתי לבד בבית הקברות... וחזרתי משם שבורה. אז הוצאתי עלייך את כל הכאב, כי ציפיתי ממך להבין מה עובר עליי. כן, אולי שכחתי שאת ילדה... אני לא שקרנית, למרות כל מה שאת חושבת... לא הצלחתי לגשר בין הקנאה של שתיכן... השארת אותי ככה כמו אמא שהבת שלה מתנכרת לה...
"מחפשת סימנים בפייסבוק אצל חברות כדי לדעת שהיית בטיול וחזרת ממנו, מנסה להבין מה מסתתר מאחורי החיוך ואם באמת טוב לך... הייתי לשנייה בטקס וברחתי משם מהר, כי פחדתי לפגוש אותך ולהיפגע... לא רוצה להרוס לך יותר, לא רוצה לקלקל את מה שאת אולי מנסה לבנות... אף פעם לא אוכל להבין איך אפשר ולמה אי אפשר אחרת, אפילו פחות, אבל לקבל. למה?????? אין לך מושג כמה זה כואב...".
עו"ד תמי אולמן, המייצגת את ש', מנהלת בשבילה בימים אלה את הצד המשפטי בפרשה, אבל נמצאת שם למענה גם לעזרה אישית ומנסה להחזיר אותה לחיים שגרתיים. ש', מצדה, מבטיחה לעמוד בכל מעמד משפטי או חקירתי כדי לגולל שוב את הסיפור שלה. עו"ד אולמן עומדת להילחם עתה על כך שבית המשפט יתיר את פרסום שמה ותמונתה של החשודה בכלי התקשורת, וגם דורשת משר החינוך גדעון סער שלא להחזיר את ע' ללמד בבית הספר.
עו"ד אולמן הוסיפה: "היא חשודה בעבירות חמורות ביותר בתחום המין - בעילה אסורה בהסכמה, מעשים מגונים ועוד. עדיף לה, לחשודה, לגדל את ילדתה בצורה נכונה ולא לפגוע בנפשה של ילדה רכה ותמימה.
"היא הרסה לה את התמימות והילדות. היא הפכה את הקטינה הזו לשפחת המין שלה במשך ארבע שנים. מי מאמין שזו דמות חינוכית? מורה בישראל שהופכת ילדה תמימה לשפחת מין? צריך לחקור אם נפלו ברשתה עוד ילדים תמימים".
אתמול שבה המורה לעבודתה בבית הספר היסודי. עו"ד רונן חליוה, המייצג אותה: "בקרוב יתברר לכולם שכל מה ששמעתם וקראתם הם עלילה חסרת בסיס".
עו"ד חליוה הופתע לדבריו לשמוע כי ש' טוענת שהותקפה במקרה אחד פיזית על ידי ע' ואף נכלאה בכוח על ידה בביתה. "בשום שלב לא נשמעו הטענות המועלות לכאורה כעת", אמר. "די אם נפנה לתשובות קצין המשטרה בדיון בבית המשפט המחוזי, שהשיב שאין טענה לשימוש בכח. סתירה זו מהווה הוכחה נוספת לכך שמדובר במתלוננת המונעת מטעמים פסולים. לטענותיה אין שחר ובסיס. צר לי שעלילה שרקמה המתלוננת הביאה למעצרה של מרשתי ואני משוכנע כי החקירה תסתיים בלא כלום".
למעריב נודע כי המורה החשודה צפויה להליך של שימוע וברור במשרד החינוך בעקבות מעצרה בפרשה. טרם התקבלה תגובת משרד החינוך.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם