מאוהב לאויב: כך איבדנו את הטורקים
טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, ועם השנים מיצבה עצמה כבת ברית אסטרטגית חשובה. ואז הגיע ארדואן
אלטון אומר שההידרדרות החלה כשאנשים בטורקיה שאלו את עצמם למה הישראלים לא מוכנים לעשות שלום עם הפלסטינים. "בטורקיה לא מבינים איך אפשר לחיות עם שר חוץ כמו אביגדור ליברמן, שרוצה להשליך פצצת אטום על עזה. הבעיה היא לא עם הטורקים, אלא עם הפוליטיקאים הישראלים והדרך שלהם לפתור בעיות".
מנשה כרמון, יו"ר מועצת העסקים ישראל-טורקיה, זוכר את הרגע המדויק שבו לדעתו הורעו היחסים בין המדינות. "כמה ימים לפני עופרת יצוקה ביקר אהוד אולמרט, שהיה אז ראש הממשלה, בטורקיה, ונפגש עם ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן לשיחה ארוכה", הוא אומר בשיחת טלפון ממשרדו שבאיסטנבול. "אני לא יודע מה נאמר בה, אבל בזמן שבמדינות ערב היו בטוחים שארדואן היה שותף סוד למבצע, הוא דווקא הופתע ממנו והרגיש שפגעו לו בכבוד, ומכאן הכל הידרדר".
מטין מוניר, עיתונאי טורקי ידוע, בעל טור בעיתון "מיליית", סבור שאת תחילת הסוף של היחסים בין טורקיה לישראל ניתן לייחס למה שקרה שש שנים לפני כן, בנובמבר 2002, כשמפלגתו של ארדואן, מפלגת הפיתוח והצדק האיסלאמית, עלתה לשלטון. "עד אז טורקיה פנתה למערב. ישראל הייתה חלק מהיחסים הטובים בין טורקיה לארצות הברית", הוא אומר.
"מאז שארדואן עלה לשלטון טורקיה מעורבת יותר ויותר במה שקורה במזרח התיכון. השילוב של מפלגה איסלאמית ושר חוץ שרוצה להיות כמו קיסינג'ר הביאו למצב הזה. כל עוד המפלגה של ארדואן בשלטון, היחסים עם ישראל ילכו ויידרדרו".
ההידרדרות לא הייתה מהירה. בשש השנים שבין עלייתו של ארדואן לשלטון ועד למבצע עופרת יצוקה נעו היחסים בין שתי המדינות כמו במטוטלת עדינה, בין חיבה אנושית לגינויים חריפים. ב-2003 ארדואן הכריז שהוא מצדד במאבק של הפלסטינים, אבל משרד החוץ הישראלי
באפריל 2005 סירב ארדואן, במהלך ביקור בישראל, לחבוש כיפה ב"יד ושם" וקיצר את הביקור במוזיאון כדי להאריך את הביקור בהר הבית. עם זאת, באותו חודש התברר שהיקף הסחר בין ישראל לטורקיה עלה בשליש והגיע לשני מיליארד דולר. בתחילת 2006 הוזמנו אנשי חמאס בראשות חאלד משעל לביקור במדינה, אולם ארדואן לא מיהר לוותר על קשרים חמים עם ישראל. הוא שוחח בטלפון ארוכות עם אולמרט, אמר שהוא רואה בישראל ידידה וכי אולמרט הוא ידיד אישי שלו והוא יפעל להידוק היחסים בין שתי המדינות.
כמה שבועות אחר כך פרסם השבועון האמריקאי "דיפנס ניוז" כי טורקיה מתכוונת לבטל עסקה ביטחונית גדולה עם התעשייה האווירית, מה שלא הפריע לארדואן להזמין את אולמרט לביקור במאי 2006. בספטמבר 2006 כבר מצא סקר של קרן מרשל הגרמנית שישראל היא המדינה השנואה ביותר בטורקיה.
צבי אלפלג, שהיה שגריר ישראל בטורקיה בשנות התשעים, אומר שהיחסים הטובים בין טורקיה לישראל היו חלק מהניסיון של טורקיה לחדור למערב. "ישראל הייתה המסדרון למערב, אבל ארדואן מאוכזב מהמערב. טורקיה לא מצליחה להתקבל לאיחוד האירופי, והוא משנה כיוון אל האיסלאם".
נקודה משמעותית נוספת במערכת היחסים הייתה התיווך הטורקי במגעים העקיפים שניהלו ישראל וסוריה במהלך כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה. "מתחילת 2007 עד סוף 2008 טורקיה תיווכה בין ישראל לסוריה", אומר ד"ר אלון ליאל, שהיה מיופה הכוח בנציגות ישראל באנקרה בתחילת שנות השמונים.
"כל עוד טורקיה הייתה מתווכת, היחסים בין ישראל לטורקיה היו סבירים. אבל אז הגיע מבצע עופרת יצוקה וטרף את הקלפים. הטורקים כעסו שפתחנו במבצע מאחורי גבם. הם האשימו את ישראל בקריסת המשא ומתן עם סוריה והיו בטוחים שפתחנו במבצע כדי להימנע מהשיחות עם הסורים", אומר ליאל.
ארדואן מיהר לתקוף. שבוע אחרי המבצע הוא אמר לאל-ג'זירה שפעולות ישראל בעזה יגרמו לה להשמיד את עצמה. "ישראל פגעה בכבודה של טורקיה כשתקפה את עזה. טורקיה תעמוד לצד החמאס", אמר. עשרה ימים אחר כך הוא דרש להרחיק את ישראל מהאו"ם "כל עוד היא מתעלמת מהקריאות להפסיק את האש".
השיא היה בסוף ינואר 2009, כעשרה ימים אחרי שמבצע עופרת יצוקה הסתיים. במהלך פאנל שעסק בלחימה בעזה במסגרת כנס הפורום הכלכלי בדאבוס, הגן נשיא המדינה שמעון פרס על מבצע עופרת יצוקה. אם רקטות היו פוגעות באיסטנבול, אמר פרס לארדואן, שהשתתף בדיון, גם אתם הייתם נוהגים כמונו. "מחיאות הכפיים שקיבלת תומכות בהרג ובמלחמה", השיב לו ארדואן. "עופרת יצוקה היא פשע נגד האנושות".
ארדואן נטש את הדיון בכעס אחרי שטען שמונעים ממנו לפרט את עמדותיו בעוד פרס דיבר באריכות. "אתם הורגים בני אדם", הוא הטיח בפרס כשעזב את האולם. "זה היה מופע שהעולם יתקשה לשכוח", נכתב על האירוע ב"דר שפיגל" הגרמני.
מכאן כבר היה קשה לעלות. בספטמבר 2009 הודיע ארדואן שטורקיה תדחק במועצת הביטחון לדון בדוח גולדסטון. חודש אחר כך טורקיה ביטלה תרגיל אווירי גדול שבו היה אמור לקחת חלק חיל האוויר הישראלי, בנימוק שהיא אינה רוצה שמטוסים שהשתתפו במבצע עופרת יצוקה יטוסו בשטח האווירי של טורקיה. גם סדרת הטלוויזיה הטורקית "אייליק" (הפרדה בטורקית), שעלתה לאוויר באחד הערוצים הציבוריים והציגה את ישראל כצבא שהורג תינוקות וילדים, לא תרמה לאווירה הטובה.
בישראל ניסו להתעלם מהסימנים. בסמינר עסקים ישראלי-טורקי בנובמבר 2009 אמר השר בנימין בן אליעזר, שהגיע לאיסטנבול עם משלחת אנשי עסקים גדולה, שיחסי המדינות חזקים מתמיד. אלא שבזירה הפוליטית העולם השתנה לחלוטין. בינואר 2010 זימן דני איילון, סגן שר החוץ, את שגריר טורקיה בישראל, אחמט אוגוז צ'ליקול, לשיחת הבהרה בעקבות שידור של הסדרה "עמק הזאבים" בטורקיה.
הפרק האחרון בסדרה היה על סוכני מוסד שחוטפים תינוקות טורקים ומסתירים אותם בשגרירות ישראל. לצלמים שהוזמנו לסקר את השיחה סיפק איילון הסבר מפורט: "שימו לב שהשגריר יושב על כיסא נמוך ואנחנו על כיסאות גבוהים, יש רק דגל ישראל ואנחנו לא מחייכים".
איילון אמנם התנצל, אבל הטורקים לא אהבו את ההשפלה. בחודשים האחרונים ארדואן תקף את ישראל בחריפות. זמן קצר אחרי שיחת ההשפלה הוא אמר שצעדי ישראל מאיימים על השלום העולמי. במסיבת עיתונאים עם ראש ממשלת לבנון, סעד חרירי, הוא אמר כי "לעולם לא נוכל לשבת בשקט לנוכח הגישה הישראלית".
וזאת הייתה רק ההתחלה. לא נעצום את עינינו לנוכח ההתרחשויות בעזה, הוא אמר כשנחשף דוח של משרד החוץ שקבע שהתנהגותו של ארדואן אנטישמית.
הוא הזהיר שישראל עלולה לאבד חברה כמו טורקיה ואמר שלאופן שבו ישראל התנהגה עם השגריר "אין שום מקום". במארס הוא תקף את תוכניות הבנייה בשכונת רמת שלמה בירושלים, באפריל הוא אמר שישראל היא האיום הגדול ביותר לשלום המזרח התיכון.
במאי נכתב בעיתון הטורקי "זאמאן" שמקורות ממשלתיים אומרים שקשה יהיה להשיב לקדמותם את היחסים בין ישראל לטורקיה תחת ממשל נתניהו. "הם פשוט לא רוצים לדבר עם הממשלה הזאת", אומר ליאל. "הם חולקים על המדיניות של הממשלה הזאת, ואין מגעים בין הטורקים ובין נתניהו ושר החוץ ליברמן, אפילו לא בטלפון".
פרופ' עמיקם נחמני, ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן, אומר ש"הפלסטינים הם מאוד 'אין' בחברה הטורקית. הטורקים רואים נקודות מקבילות בינם ובין הפלסטינים, הם רואים בשני העמים לוחמים במערב. הטורקים לא מתעניינים בנושאי חוץ מלבד בנושא הפלסטיני. בקרב שכבות אדירות בטורקיה יש נקודה חמה לפלסטינים, וזה מה שמנסר שם בחלל האוויר. ועובדה שזה מצליח. ארדואן היום הוא המנהיג הפופולרי ביותר במדינות ערב".
אבל העיתונאי מטין מוניר לא בטוח שהמדיניות של ארדואן אכן נוחלת הצלחה. "דעת הקהל הפופולרית במדינות ערב תומכת בארדואן, אבל מנהיגי המדינות מסתייגים ממנו. גם לא בטוח שיצליח בבחירות שאמורות להתקיים בעוד כשנה וחצי. לפני יומיים הוא נראה כמו כישלון מוחלט, עם אבטלה גבוהה ומנהיג אופוזיציה צעיר שנושף בעורפו, והיום הוא נתפס כגיבור, אבל לאט-לאט צצות גם השגיאות.
"לא ברור למה נשלחו האנשים באונייה אל גוב האריות בלי שנבדקו ההשלכות. ידוע שישראל מגיבה בתוקפנות על דברים כאלה, למה טורקיה לא הסבירה לפעילים על האוניות את התוצאות שעלולות לנבוע מהמעשה, למה היא לא נתנה להם ליווי? בסופו של דבר, טורקיה לא תרוויח שום דבר מהאירוע. ישראל אמנם הפסידה את דעת הקהל העולמית אבל טורקיה הרוויחה רק תשעה ארונות מתים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם