ברק: הסגר על עזה נחוץ - לא נאפשר חקירת לוחמים
שר הביטחון השיב להצעות אי האמון שהגישו סיעות האופוזיציה נגד הממשלה. "אינני בטוח שהצעת אי האמון של קדימה עומדת במבחן הממלכתיות", טען ברק ששב והדגיש כי הסגר על עזה נחוץ כדי למנוע את האצת התעצמות החמאס. "אין בכוונתנו להביא את הלוחמים לחקירות. לא בעברית ולא באנגלית", סיכם

"בעזה חיים כמיליון וחצי אנשים, ורק אחד מהם זקוק באמת לסיוע הומניטרי", אמר. "רק אחד מהם כלוא בחדר צר, לא זוכה לראות אור יום, רק אחד מהם לא זוכה לפגוש בני אנוש ומצבו הבריאותי אינו ידוע - שמו גלעד שליט, והחודש ימלאו ארבע שנים לחטיפתו".
לדברי ברק, אירועי ההשתלטות על הספינה הטורקית "מאווי מרמרה", שבה שנהרגו תשעה פעילים פרו-פלסטינים ועשרות נפצעו, יעמדו בפני חקירה צבאית פנימית שממצאיה לא ייחשפו בפומבי. על האפשרות כי חיילי צה"ל יתבקשו לשתף פעולה עם גוף חקירה כלשהו, ישראלי או בינלאומי, אמר ברק: "הפרקליט צבאי הראשי יכול להביט בתחקיר, והוא כפוף גם להתבוננות אפשרית של בג"ץ. אין בכוונתנו להביא את הלוחמים לחקירות - לא בעברית ולא באנגלית".
את הצעות האי אמון הגישו סיעות קדימה, מרצ, רע"מ-תע"ל, חד"ש ובל"ד. הצעתה של סיעת קדימה הוגשה תחת הכותרת "ניסיונם של גורמים בממשלה לברוח מאחריות". הצעותיהן של הסיעות הערביות וחד"ש הוגשה תחת הכותרת "המשך המצור על עזה וההתנהגות הפיראטית של הממשלה המדרדרת את האיזור אל פי תהום", והצעתה של מרצ הוגשה תחת הכותרת "תהליך קבלת ההחלטות, שיקול הדעת, ההוראות והמגבלות שניתנו לצבא ושהביאו לתוצאה הכושלת בעצירת המשט לעזה".
על הצעות האי-אמון אמר ברק: "אינני בטוח שהצעות אי אמון בעיתוי מוקדם כל כך אחרי האירוע והצעת האי אמון של קדימה עומדות במבחן הממלכתיות והרצינות. קור הרוח, שיקול הדעת וכושר ההכרעה,
לדברי ברק, סיכול המשט טרף את הקלפים בשורה של נושאים איזוריים. "על רקע האלימות, תשעת ההרוגים והנפגעים, שחרגו ממה שהוערך, ישראל ניצבת בפני האצת הלחצים לערוך שינויים במתכונת הסגר ולקיים חקירה בינלאומית של האירוע ותוצאותיו", אמר.
"זו איננה התוצאה שרצינו, ונמשיך להתמודד איתה בימים האלה והבאים אחריהם, על מנת להבטיח את ביטחון ישראל, להמשיך במאבק למניעת התחמשות החמאס ברקטות ובטילים ובאמצעי לחימה, את התנאים למשא ומתן על שליט ואת סיכול הפיגועים מהרצועה", הוסיף.
לפני ברק עלו לנאום שורה של חברי כנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה, ובין השאר דנו בתמורות שחלו בנורמות הנהוגות בבית הנבחרים הישראלי בתקופה האחרונה, שבאו לידי ביטוי ביתר שאת מאז אירועי סיכול המשט.

בהמשך הדיון נאמה בפני המליאה ח"כ זועבי לראשונה מאז הדיון הסוער בשבוע שעבר, הפעם כמעט ללא הפרעות. "המצור על עזה מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, והוא העמיק שם את המשבר ההומניטרי", אמרה ח"כ זועבי. "אני לא ניצבת כאן כנציגת בל"ד בלבד, אלא את העולם החופשי כולו. אני מדברת בשם גברים ונשים, ערבים ויהודים, פלסטינאים וזרים בעלי מצפון. כל אדם עם מצפון צריך להתנגד למצור על עזה", הוסיפה.
ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) נשא נאום נרגש, ובו מחה על קריאות הגנאי שהושמעו לעבר חברי הכנסת הערבים בימים האחרונים. "אף אחד לא עושה לנו טובה שאנו יושבים בבית הזה", הודיע ח"כ ברכה. "אף אחד לא עושה טובה לערביי ישראל שהם אזרחי המדינה. אנחנו עושים טובה לבית הזה בזה שאנו יושבים כאן, למרות כל הכאב, לשמוע הזיות גזעניות שבאות לערער על זכותנו להיות בני אדם כאן במולדת שלנו. אנו לא אורחים של אף אחד.
"אם מישהו עדיין משתעשע במחזות של 48', של תורים של פליטים, המחזה הזה לא יחזור על עצמו. אנו מודאגים מאוד מהחקיקה המשתוללות ברחוב. אנו מודאגים, אבל אנו לא מפחדים. אנו רוצים שיהיה שלום ושיוויון, אבל אנו לא פוחדים. עוד יירשם בדברי הימים שהייתה כאן חבורה של חברי כנסת שבאה והתריעה שהמדרון הזה מסוכן לא רק לפלסטינים, אלא לשני העמים".
על אופיו של המשט לעזה אמר ח"כ ברכה: "באותו משט היו שני צדדים - היה צד שהוא משט להסרת מצור שנועד להפנות תשומת לב לעובדה שמיליון וחצי אנשים חיים תחת מצור זה שנה רביעית. אנו לא חלק מהחמאס והפתח, אבל אנו חלק מהעם הפלסטיני, ומה שכואב לו כואב לנו. לעולם לא נתכחש לא לעמנו ולא לנפשנו".
בתחילת הדיון חזרה יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני (קדימה) על הצהרתה שלפיה הקמת ועדת חקירה ישראלית תסכל את הקמתה של ועדת חקירה בינלאומית. "כולנו שותפים לכך שאין לאפשר לעולם לחקור את חיילי צה"ל – ישראל לא יכולה להעמיד את חייליה למשפט העולם אחרי כל מבצע צבאי", אמרה ח"כ לבני.
"שמעתי את ראש הממשלה אומר שלא ייתן לחיילים להיחקר. האמירה לא מספיקה. יש כלל מרכזי אחד ביחסי ישראל והעולם – היעדר יוזמה מוביל למעורבות בינלאומית. זה נכון לתהליך המדיני, וזה נכון במיוחד לוועדות חקירה – ועדה בינלאומית שתחקור את האירוע היא האופציה הרעה מכולן, ואני מקווה שניתן יהיה לעצור אותה", הוסיפה ח"כ לבני.
לדבריה, סיעתה תסייע לממשלה במאמציה לסכל את הקמתה של ועדת חקירה בינלאומית. "אני מקווה שזה לא מאוחר מדי", העירה. "כדי למנוע חקירה בינלאומית צריך חקירה פנימית", הוסיפה ח"כ לבני. "הצעתי את זה לשר הביטחון עוד ביום שני בבוקר כעצה ידידותית לא אופוזיציונית. כדי למנוע חקירה באנגלית של חיילי צה"ל על הספינה, ראש הממשלה צריך להסכים להיחקר בעברית על החלטותיו".
על התסיסה שאירעה בכנסת בעקבות פרשת סיכול המשט, שבמסגרתה נשמעו איומים כלפי חברי הכנסת חנין זועבי (בל"ד), אחמד טיבי וטאלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל), אמרה לבני: "תראו מה קרה לישראל – ככל שאנחנו הופכים יותר מבודדים, יותר מנודים, ככה מתחילה סתימת פיות, פחד מביקורת, שנאה פנימית הנובעת מפחד. שמעתי את הקולות נגד הצעת האי אמון היום, הואשמנו כמעט בבגידה. יש לנו אמון מלא בצה"ל, אין לנו אמון בממשלה שהביאה את ישראל למצב המדיני הקשה הזה, שגורם לעולם כולו להתנפל על ישראל".
בתום הדיון דחתה מליאת הכנסת ברוב גדול את כל חמש הצעות האי אמון. הצעתה של סיעת קדימה נדחתה ברוב של 59 מתנגדים מול 24 תומכים; הצעתה של סיעת רע"מ-תע"ל נדחתה ברוב של 81 מתנגדים ושמונה תומכים; הצעתה של סיעת חד"ש נדחתה ברוב של 81 מתנגדים ותשעה תומכים; הצעתה של סיעת מרצ נדחתה ברוב של 58 מתנגדים ותשעה תומכים; והצעתה של סיעת בל"ד נדחתה ברוב של 80 מתנגדים ושבעה תומכים.
