הקץ להשמצות ברשת? חוק הטוקבקים חוזר

ח"כ אורלב מבקש לאפשר לביהמ"ש לחשוף את פרטיהם של גולשים שהפיצו לשון הרע באינטרנט, וטוען: האנונימיות חשובה, אך עד גבול מסוים

אריק בנדר | 22/6/2010 14:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
חוק הטוקבקים חוזר. ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) הגיש היום למזכירות הכנסת הצעת חוק שלפיה אדם החש נפגע בשל תגובה שפורסמה באתר אינטרנט או רשומה בבלוג יוכל לחייב את ספק האינטרנט לחשוף את פרטי הטוקבקיסט או הבלוגר, אם אכן יתברר כי הפרסום נכנס לקטגוריה של "לשון הרע".

זבולון אורלב בכנסת.
זבולון אורלב בכנסת. "נוצר מצב אבסורדי". צילום ארכיון: פלאש 90
"נוצר מצב אבסורדי, שאפשר לכתוב על אדם דברים איומים בלא שתהא לו אפשרות לדעת מי מתנכל לו ונגד מי להגיש תביעה", אמר ח"כ אורלב. "לאחרונה קבע בית המשפט העליון שעל פי החוק היום אין אפשרות לחייב את ספקיות האינטרנט לחשוף את זהותו של מוציא לשון הרע. לא ייתכן שמפיץ דברי לשון הרע יוכל להסתתר תחת אנונימיות מוחלטת ולירות לכל הכיוונים מבלי שלנפגע תהיה יכולת לתבוע אותו", הוסיף.

לדברי אורלב, האנונימיות הגלומה בגלישה באינטרנט חיונית למימוש חופש הביטוי, אולם במקרים מסוימים יש להגבילה. "חלק מהצלחתו של השיח המתקיים ברשת האינטרנט נזקף לשמירת האנונימיות של המשתתפים בו המהווה לעתים תנאי לעצם האפשרות והנכונות להתבטא, ופעמים שהיא אף חלק מן המסר הגלום בביטוי", אמר ח"כ אורלב.

"ואולם, על אף שאנונימיות משרתת תכליות חשובות בהקשר של חופש הביטוי, אין הצדקה ליצור חיסיון גורף להבטחתה - ובוודאי כך הוא הדבר שעה שהיא משמשת מחסה לעושי עוולה. העלאתה של האנונימיות לדרגה של מעין קדושה אינה יכולה להפוך אותה למפלטו ומקלטו של הנבל", הוסיף.
חשיפת המידע תתבצע בכפוף להחלטת בית המשפט

על פי הצעת החוק, אדם שיראה עצמו כנפגע לשון הרע בשל פרסום שהופיע באינטרנט יורשה לדרוש מספקית האינטרנט לחשוף את זהותו של מפיץ המידע הפוגעני. לשם כך יהיה עליו לפנות לבית המשפט, וזה, אם ישתכנע כי המידע שפורסם אכן עונה להגדרת "לשון הרע", יקבל מספקית האינטרנט את פרטי מפיץ המידע ויבחן לאורם את סיכויי זכייתו של הנפגע בתביעה עתידית שתוגש נגד מפיץ המידע. מנגנון זה יאפשר למנוע חשיפה של מידע שלא יוכל להועיל להליך המשפטי.

בניסיון לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי מבקשת הצעת החוק להכיר בסכנה האפשרית של ניצול המנגנון החדש לצרכים לא ראויים, ועל כן מציעה להותיר בידי בית המשפט שיקול דעת מסוים. ההצעה מבקשת להעניק לבית המשפט, מטעמים

מיוחדים שיפורטו בנוסח החוק, אפשרות לדחות את בקשתו של העותר.

דוגמה לטעמים שכאלה היא מקרים שבהם נראה כי על אף שהתגבשה עילה לדרוש את חשיפת פרטיו של מפיץ המידע, הנפגע מעוניין בחשיפת פרטיו לצרכים לא ראויים – כנקמה, לצורך השתקתו וכיוצא באלה. כמו כן יורשה בית המשפט לקבוע כי בקשתו של הנפגע לחשיפת פרטי המפיץ לא תיענה אם מדובר ב"זוטי דברים", כמו גם במקרים שבהם הדברים אינם חורגים מתחום הביקורת הסבירה.

בכנסת ה-17 העלה ח"כ ישראל חסון (קדימה), לפני פרישתו מסיעת ישראל ביתנו, הצעת חוק שנועדה להחיל על עורכי אתרים גדולים אחריות פלילית בשל מידע פוגעני שיפורסם בטוקבקים, פורומים ובלוגים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, אולם הוקפאה לאחר מכן כדי לאפשר לעורכי האתרים לגבש מנגנוני ונוהלי הסדרה עצמית. למעשה, ההצעה נגנזה, ועורכי האתרים לא עשו דבר כדי לקדם את הנושא.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים