הקץ להשמצות ברשת? חוק הטוקבקים חוזר
ח"כ אורלב מבקש לאפשר לביהמ"ש לחשוף את פרטיהם של גולשים שהפיצו לשון הרע באינטרנט, וטוען: האנונימיות חשובה, אך עד גבול מסוים

לדברי אורלב, האנונימיות הגלומה בגלישה באינטרנט חיונית למימוש חופש הביטוי, אולם במקרים מסוימים יש להגבילה. "חלק מהצלחתו של השיח המתקיים ברשת האינטרנט נזקף לשמירת האנונימיות של המשתתפים בו המהווה לעתים תנאי לעצם האפשרות והנכונות להתבטא, ופעמים שהיא אף חלק מן המסר הגלום בביטוי", אמר ח"כ אורלב.
"ואולם, על אף שאנונימיות משרתת תכליות חשובות בהקשר של חופש הביטוי, אין הצדקה ליצור חיסיון גורף להבטחתה - ובוודאי כך הוא הדבר שעה שהיא משמשת מחסה לעושי עוולה. העלאתה של האנונימיות לדרגה של מעין קדושה אינה יכולה להפוך אותה למפלטו ומקלטו של הנבל", הוסיף.
על פי הצעת החוק, אדם שיראה עצמו כנפגע לשון הרע בשל פרסום שהופיע באינטרנט יורשה לדרוש מספקית האינטרנט לחשוף את זהותו של מפיץ המידע הפוגעני. לשם כך יהיה עליו לפנות לבית המשפט, וזה, אם ישתכנע כי המידע שפורסם אכן עונה להגדרת "לשון הרע", יקבל מספקית האינטרנט את פרטי מפיץ המידע ויבחן לאורם את סיכויי זכייתו של הנפגע בתביעה עתידית שתוגש נגד מפיץ המידע. מנגנון זה יאפשר למנוע חשיפה של מידע שלא יוכל להועיל להליך המשפטי.
בניסיון לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי מבקשת הצעת החוק להכיר בסכנה האפשרית של ניצול המנגנון החדש לצרכים לא ראויים, ועל כן מציעה להותיר בידי בית המשפט שיקול דעת מסוים. ההצעה מבקשת להעניק לבית המשפט, מטעמים
דוגמה לטעמים שכאלה היא מקרים שבהם נראה כי על אף שהתגבשה עילה לדרוש את חשיפת פרטיו של מפיץ המידע, הנפגע מעוניין בחשיפת פרטיו לצרכים לא ראויים – כנקמה, לצורך השתקתו וכיוצא באלה. כמו כן יורשה בית המשפט לקבוע כי בקשתו של הנפגע לחשיפת פרטי המפיץ לא תיענה אם מדובר ב"זוטי דברים", כמו גם במקרים שבהם הדברים אינם חורגים מתחום הביקורת הסבירה.
בכנסת ה-17 העלה ח"כ ישראל חסון (קדימה), לפני פרישתו מסיעת ישראל ביתנו, הצעת חוק שנועדה להחיל על עורכי אתרים גדולים אחריות פלילית בשל מידע פוגעני שיפורסם בטוקבקים, פורומים ובלוגים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, אולם הוקפאה לאחר מכן כדי לאפשר לעורכי האתרים לגבש מנגנוני ונוהלי הסדרה עצמית. למעשה, ההצעה נגנזה, ועורכי האתרים לא עשו דבר כדי לקדם את הנושא.