מונדיאל 2010: There was NIVDAL
בארצות הברית משפשפים עיניים בתימהון: מספרם של הצופים במונדיאל גדול ממספר הצופים בגמר ליגת ה-NBA

אוהדים אמריקאים צילום: אי פי איי
למעשה גם בלי קשר לתוצאות המשחקים שמתקיימים היום (רביעי) בבית ג’, הצטרפותה של צפון אמריקה למועדון הכדורגל העולמי היא אחת מגולות הכותרת של המונדיאל הזה. ברשתות ABC ו-Univision עדיין לא יודעים איך לאכול את העובדה שהמונדיאל הנוכחי מושך בארה”ב כמות כפולה של צופים מזו שמשך המונדיאל הקודם וש-17 מיליון אמריקאים, דוברי אנגלית או ספרדית, צפו במשחק הפתיחה של ארה”ב נגד אנגליה - מה שהפך אותו לאחד מחמשת משחקי הכדורגל הנצפים ביותר בארה”ב אי פעם.
אף אחד מארבעת משחקי הגמר הראשונים ב-NBA, לצורך העניין, לא הביא כמות כזאת של צופים (הרביעי, שהיה הנצפה מכולם, משך 16.4 מיליון כאלה) - אף על פי שמשחקי ה-NBA שודרו בפריים טיים, בעוד שהמשחק מהמונדיאל שודר בצהרי ראשון. וה־NBA לא לבד בתבוסתו לכדורגל: במשחק גמר ה-NHL (ליגת ההוקי), לדוגמה, צפו השנה כ-8.3 מיליון אמריקאים בסך הכל - וזה, אגב, היה משחק ההוקי הנצפה ביותר בארה”ב ב־36 השנים האחרונות.
אז נכון, עדיין קשה להשוות את 17 מיליון הצופים במשחק הפתיחה של נבחרת הכוכבים והפסים ל-107 מיליון הצופים האמריקאים בסופרבול האחרון - אבל כשמצרפים לכך גם את העובדה שארה”ב קנתה הכי הרבה כרטיסים למונדיאל הזה, בכל זאת נראה שרביעיית ענפי הבסיס שלה (בייסבול, כדורסל, פוטבול והוקי) הולכת והופכת לחמישייה. מה שבטוח זה שאם וכאשר זה יקרה, ארה”ב לא תוכל להרשות לעצמה לחזור הביתה בלי קבלות.
עד כה הישגה הגדול ביותר של הנבחרת היה במונדיאל הראשון, שהתקיים באורוגוואי ב-1930, ובו היא הגיעה למקום השלישי. במונדיאל שאותו אירחה (ב־1994) היא הצליחה להעפיל רק לשמינית הגמר (שם נוצחה על ידי ברזיל). נכון, לא משהו, אבל כל עוד לא היה לארה”ב עניין פנימי בכדורגל, כנראה גם לא ממש הפריע לה להיות בינונית בחוץ. עכשיו, עם שינוי הגישה לכדורגל בבית, היא באמת חייבת להוכיח את עצמה לעולם. אחרת היא סתם תצא לוזרית כמו ישראל.