רוברט בירד, הסנאטור הוותיק ביותר, מת
בירד, חבר הסנאט מטעם וירג'יניה המערבית, הלך לעולמו בגיל 92. הוא כיהן בקונגרס מאז 1952, מהן תשע קדנציות בסנאט

"משפחתו של הסנאטור רוברט בירד מודיעה בדמעות על מותו של חבר הקונגרס הוותיק ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית", נאמר בהודעה שפרסמה לשכתו של הסנאטור הדמוקרטי המנוח בשעות הבוקר המוקדמות (שעון ארה"ב).
אתמול נמסר כי בירד, שסבל מבעיות רפואיות רבות בשנים האחרונות ונע באמצעות כיסא גלגלים, אושפז בשבוע שעבר בבית החולים במצב קשה מאד. תחילה סברו כי הוא סובל מתשישות בשל החום ומהתייבשות קשה, אולם בדיקות נוספת העלו כי מצבו חמור בהרבה והלילה נקבע מותו.
בירד נבחר לראשונה לציר בית הנבחרים ב-1952, ובבחירות 1958 הוא נבחר לסנאטור. הוא הסנאטור הראשון שנבחר לתשע כהונות מלאות בסנאט, ובנובמבר שעבר הוא הפך לחבר הוותיק ביותר בקונגרס כשהוא שובר את שיאו של הדמוקרט מאריזונה, קארל היידן.
מושל וירג'יניה המערבית, ג'ו מנצ'ין, צפוי להכריז בקרוב על האדם שימלא את מקומו של בירד, שהיה אמור לכהן בסנאט עד 2012. עם זאת, מותו של הסנאטור הוותיק לא צפוי לשנות את מאזן הכוחות בסנאט, לפחות עד הבחירות בנובמבר, והדמוקרטים ימשיכו להחזיק ברוב המושבים.

בירד נולד עם השם קורנליוס קלווין סייל ג'וניור בקרוליינה הצפונית ב-1917. אחרי שאמו מתה כאשר היה בן שנה, העביר אביו את הפעוט לאחריות של דודו ודודתו בוירג'יניה המערבית, שאימצו אותו ונתנו לו את השם רוברט בירד.
בירד, שתמך בברק אובמה במהלך מערכת הבחירות לנשיאות לפני שנתיים, היה בצעירותו דווקא בצד השני של המחלוקת הגזעית. בגיל 24 הצטרף בירד לארגון הקיצוני קו-קלוקס-קלן ואף נבחר לעמוד בראש יחידה מקומית.
"אני לעולם לא אלחם בכוחות המזוינים לצדו של כושי", כתב ב-1944. "אני מוכן למות אלפי פעמים מאשר לראות את האדמה האהובה שלנו הופכת למבוזה על ידי יצורי הכלאיים הגזעניים האלה".
כאשר התמודד לראשונה לבית הנבחרים ב-1952, טען בירד כי ביטל את חברותו בתנועה הקיצונית אחרי שנה, וכי הוא הצטרף
גם בשנותיו בפוליטיקה עורר בירד לא מעט סערות גזעניות. ב-1964 הוא נאם נגד חוק זכויות האזרח במשך 14 שעות ובסופו של דבר הצביע נגדו. "אני מצטער על כך", אמר ב-2006. "עשיתי טעות. אם הייתי צריך לעשות זאת שוב, הייתי מצביע אחרת".
במרץ 2001 השתמש בירד בשידור טלוויזיוני במונח "כושים לבנים" כאשר נשאל על מצב היחסים הבין גזעיים בארה"ב. "הם טובים הרבה יותר מאשר היו אי פעם בימי חיי", אמר. "אני חושב שאנחנו מדברים יותר מדי על כך. אלה כושים לבנים, ראיתי כושים לבנים בימי חיי".
בהמשך הוא התנצל על השימוש בביטוי וניסה להסביר כי מדובר במונח שהיה נפוץ בשנות נערותו.

מותו של בירד, קרוב לשנה אחרי שגם הסנאטור טד קנדי הלך לעולמו, מהווה נקודת סיום של תקופה בסנאט. קנדי היה ידוע בתור "האריה של הסנאט" ואחד הסמלים הבולטים ביותר של הפוליטיקה האמריקאית, כאשר גם בירד נחשב לאחד המחוקקים המפורסמים ביותר שלעתים הזכיר את הדיונים ההיסטוריים שאפיינו את המאה ה-19 כאשר נהג לשלב בנאומיו פסוקי תנ"ך, קטעי שירה ואמרות של פילוסופים עתיקים.

בירד החל לקדם את השאיפות הפוליטיות שלו לאחר שבמהלך מלחמת העולם השנייה סייע לבנות שתי ספינות מלחמה. תחילה הוא נבחר לבית הנבחרים של וירג'יניה המערבית ואחר כך כיהן בסנאט המדינתי.
ב-1952 הוא נבחר לראשונה לבית הנבחרים בוושינגטון ואחרי שתי כהונות נבחר לסנאט, כשהוא ממשיך לנצח עוד תשע פעמים ברציפות בפערים גדולות.
בשנותיו הארוכות בסנאט כיהן בירד פעמיים (בין 1981-87) בתפקיד מנהיג הרוב. כמו כן הוא עמד בראש ועדת ההקצאות של הבית העליון של הקונגרס, והצליח להעביר תקציבים פדרליים רבים למדינתו שסייעו לפתח את וירג'יניה המערבית ולהקים בה פרויקטים רבים.
בירד התחתן עם אהובתו מהתיכון, ארמה, והם היו נשואים במשך 68 שנה עד מותה ב-2006. הם הותירו אחריהם שתי בנות.