פרשת רמון: שתי הפרקליטות נגד המבקר
עו"ד רות בלום-דוד והתובעת במשפט רמון, ועו"ד אריאלה סגל-אנטלר, עתרו נגד חוות הדעת ודורשות לבטל את המסקנות וההמלצות נגדן
הן מבקשות מבג"ץ להוציא צו על תנאי שיורה למבקר המדינה לנמק מדוע לא תבוטלנה המסקנות וההמלצות האישיות הפוגעניות שנקבעו ביחס אליהן בחוות דעת המבקר על האזנות הסתר.
לחלופין, הן מבקשות שהמבקר ינמק מדוע לא תתוקן חוותה דעת, ומדוע המבקר לא יפרסם תיקון שיכלול את תגובתן לטענות המועלות כנגדן בחוות הדעת. זאת, באופן שיתקן, ולו במקצת, את הפגיעה החמורה בזכות הטיעון ובשמן הטוב.
שתי הפרקליטות מבקשות מבג"ץ לזמן דיון דחוף בעתירה, "נוכח חשיבותה המיוחדת ועל מנת שלא תועצם הפגיעה החמורה בשמן הטוב".
בעתירה שהוגשה, באמצעות עוה"ד ארנה לין, יעל גרוסמן וברק כלב, מתייחסות שתי הפרקליטות לחוות דעת מבקר המדינה על האזנות סתר בחקירות פליליות, שהתפרסמה היום. הן קובלות על המסקנות והממצאים האישיים הקשים והפוגעניים שפרסם נגדן המבקר בחוות הדעת. בין השאר, הוטחו בהן הביטויים "רשלנות ממשית", "כשל אישי", "אי קיום הכללים", "ליקויים משמעותיים".
המבקר אף ממליץ לשקול אם יש מקום להסיק מסקנות אישיות כנגד המעורבים בהאזנות הסתר, ובהם שתי הפרקליטות. הוא מעלה אפשרות של נקיטת צעדים מנהליים, כגון עיכוב בקידום, הערה אישית, שקילת האחריות האישית לקראת מינוי עתידי בשירות הציבורי.
העותרות טוענות כי הקביעות המשפטיות והעובדתיות, שקבע צוות הבדיקה, שגויות באופן מהותי. לטענתן, לא הייתה קיימת ואין גם היום, נורמה כלשהי שעל פיה ניתן היה לייחס להן רשלנות ממשית, כשל אישי, וכדומה. הן גורסות כי התביעה של המבקר לפיה טעות מקצועית (גם אם הייתה ולטענת העותרות אין כזו), שעשה בעל סמכות במהלך עבודתו השוטפת, בתום לב, ללא שיקולים זרים, צריכה להוביל לבירור משמעתי או לסנקציה מנהלית כנגדו – היא בלתי מתקבלת על הדעת, מנוגדת לעקרונות היסוד של המנהל הציבורי, פוגעת פגיעה קשה בעובדי המנהל הציבורי ועומדת בסתירה לדיני המשמעת.
בנוסף, הן מדגישות כי חוות דעת המבקר מצביעה על פגמים בעבודת המשטרה בשלב הבקשה להאזנת סתר ובשלב הטיפול בתוצריה. פגמים אלה הביאו לתוצאה של אי העברת חומרי חקירה לידי ההגנה. לדבריהן, הן עיינו בכל חומר החקירה, לרבות תיק המודיעין ותיק החקירה, אך לא קיבלו את מלוא החומר מהחוקרים ועל כן הן עומדות על כך כי בניגוד גמור
"גם אם יכלו הפרקליטות לבצע חקירה ובדיקה כפולה של המידע שנמסר להן על ידי המשטרה, וגם אם בבדיקה כזו הן היו מאתרות את הפגמים שנפלו בעבודת המשטרה ומצליחות למנוע את התוצאה, הרי שאין לקבוע כי אי ביצוע חקירה כזו, במיוחד בנסיבות התיק האמור, עולה כדי התרשלות מצדן", נאמר בעתירה.
כמו כן, לטענתן, בהתחשב במערכת יחסי העבודה בין הפרקליטות למשטרה, ולאור העובדה שהן נתנו אמון מלא בחוקרי המשטרה, מיחידת העלית של המשטרה, ולא עלה בדעתן שהם מסרו להן מידע חסר, יש לקבוע שהתנהלותן הייתה סבירה ותקינה.
עוה"ד לין וגרוסמן טוענות, בשם שתי הפרקליטות, כי אין לקבוע סטנדרט התנהגות המחייב את הפרקליטות לגלות חשדנות כלפי דיווחי המשטרה, כשמדובר בנסיבות שבהן אין סיבה לחשדנות כזו. לדבריהן, סטנדרט כזה יפגום בעצם יכולתם של גופים אלה לפעול בהרמוניה ובשיתוף פעולה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם