בין פלמחים להולילנד: גם בלי מעטפה יש שחיתות
אין לנו מושג אם היתה שחיתות במכירת חוף פלמחים. אך השחיתות האמיתית נמצאת במדיניות המאפשרת מכירה של המרחב הציבורי
אז זהו. שאין לנו מושג אם היתה שחיתות כזו או אחרת, אם היו מעטפות שהועברו מצד לצד או סתם קשרי חברות שהובילו לאישורי תוכנית הבניה. בעיקר משום שאנחנו חושבים שהשחיתות האמיתית נמצאת במדיניות, שמאפשרת מכירת חוף ציבורי ליזמי נדל"ן פרטיים. כשנשאל מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל בוועדה לביקורת המדינה מדוע מכר את חוף פלמחים בשמונה מיליון שקל בלבד, ענה שזו היתה ההצעה הגבוהה ביותר. אבל זו לא השאלה. השאלה היא מי מחייב את המינהל למכור אדמה? הרי הוא "מינהל מקרקעי ישראל" לא "מימכר מקרקעי ישראל". ואם היה המינהל מקבל 800 מיליון שקל בתמורה,
האם אז היה צריך למכור קרקע ציבורית, משאב טבע שמשמש את כולנו, ליזם פרטי?. זו שחיתות.
מבקר המדינה כתב בדוח החריף שפרסם, כי נתגלו ליקויים חמורים בשיווק הקרקע, וכן תקף את חוסר שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה השונים לאורך השנים בהם אושרה תוכנית הבניה. זו שחיתות. העובדה שתקופה ארוכה בחרו הרשויות הרלוונטיות להתעלם מהעובדה שיזמי כפר הנופש בפלמחים כבר כשלו בפרויקט דומה לאחרונה, והפסידו בבג"ץ אחרי שפרויקט נופש שבנו בראשון לציון שווק לצרכי מגורים; העובדה שמשרדי הממשלה הרלוונטיים לא בדקו את ההיתכנות הכלכלית של כפר הנופש, והתעלמו מדוח כזה שנמצא בידינו ומוכיח כי אין היתכנות כלכלית, ולכן גם כפר הנופש הזה עלול להימכר למגורים, על חשבון חוף הים של כולנו; העובדה שחוף ים לא מהווה מלכתחילה שטח ציבורי פתוח לדורי דורות – זו שחיתות.
הערב (ב-18:00) תתקיים בירושלים הפגנה של קואליציה רחבה של ארגונים המוחים נגד הרפורמה בתכנון. כדאי להגיע, כדי שלא יהיו יותר לא הולילנד ולא הולי ביץ'.
עדי לוסטיג היא חברה בוועד להצלת חוף פלמחים