"למה לא לבטל החנינה למתנגדי ההתנתקות?"
לבקשת אנשי שמאל, הורה בג"ץ הורה לממשלה ולכנסת להסביר מדוע לא ייקבע כי חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות הוא בלתי חוקתי
הצו הוצא לבקשת 16 אנשי שמאל, בהם מפגינים שנעצרו וכן אנשי ציבור, פרופסורים באקדמיה ואנשי רוח כויקטור שם-טוב, אורי אבנרי, מוסי רז, יוסי שריד, סמי מיכאל, רונית מטלון, נתן זך, ירון האזרחי, ואליס שלוי. הם טוענים כי הם מופלים לרעה לעומת מפגיני ההתנתקות שקיבלו חנינה בחוק.
העותרים מאשימים, כי החוק מהווה "חקיקה אנטי דמוקרטית קיצונית ומאיימת". לטענתם, אף שמדובר במחאה פוליטית ובאותן עבירות (התקהלות אסורה וכד'), הן בפרשת אירועי ההתנתקות והן בהפגנות בשייח' ג'ראח - הרי אנשי הימין נהנו מהחנינה, מההקלה ומהסליחה בעוד שאנשי השמאל לא זוכים לכך.
לטענתם, זוהי "פגיעה מובהקת, בלתי מידתית, בשוויון על יסוד פוליטי – אידיאולוגי ופגיעה בזכויות נשיא המדינה". הם קבלו על כך שלהתנתקות ניתן מעמד ייחודי, בעוד שנגד העותרים נטען שהם עוסקים במחאה פוליטית "שגרתית".
העותרים יצאו נגד הסברי המדינה כי לחוק תכלית ראויה – "לרפא פצע שותת בלב האומה" על ידי הענקת חנינה או הקלה במשמעותית למי שהורשע בעבירות שעל רקע תוכנית ההתנתקות. "על החוק למחול גם על העבירות של מפגיני השמאל וכל מי שעבר עבירות כאלה במסגרת פעולות התנגדות ומחאה. צריך לרפא את פצעיהם לא רק של המתנחלים אלא גם את פצעיהם של אלה מצדו השני של המתרס", טען עו"ד יפתח כהן, בדיון שנערך לאחרונה בבג"ץ.
נציגת הכנסת, עו"ד רוקסנה שרמן-למדן, הגיבה אז כי אמנם מדובר בחוק לא שגרתי, מיוחד וחריג ואולם היא דחתה את טענת העותרים כי החוק נועד לקבוע הסדר מיטיב עם מתנגדי ההתנגדות על רקע היותם בצד הימני של המפה הפוליטית.
הנשיאה דורית ביניש הקשתה עליה בדיון: "פגיעה בשוויון היא על פי קבוצת התייחסות מסוימת. האם הקבוצה במקרה זה היא "התנתקות" או אנשים מסוימים, שעברו עבירות על רקע אידיאולוגי?"
עו"ד שרמן-למדן השיבה כי חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק ראו את "הסיטואציה של ההתנתקות כחריגה מבחינה היסטורית". היא הוסיפה: "גם מי שתומך בצד השמאלי, גם במרכז וכל מי שתמך בהתנתקות, לא חולקים על כך שזה היה אירוע קשה וטראומטי. העמדה היא שהחוק נועד לרפא פצע שנוצר בחברה הישראלית כתוצאה מכך. הוא לא נועד להיטיב עם אידיאולוגים מצד
נציגת הכנסת ביקשה גם לקחת בחשבון את "האופרטיביות המצומצמת של החוק", וטענה כי הוגשו מעט מאוד בקשות לחנינה. "יש לכן לראות את החוק כאמירה של ריפוי פצע, הנשארת במימד התיאורטי והסמלי". היא ציינה כי יש סייגים משמעותיים בחוק לגבי מחיקת הרישומים הפליליים ביחס לעבירות שאינן עבירות התנתקות. לטענתה, החוק לא פוגע בשוויון.
נציגת הפרקליטות, עו"ד דינה זילבר, הצטרפה לעמדת הכנסת אך הסכימה כי החוק פוגע בשוויון. ואולם, לדבריה, הפגיעה מידתית ונעשהה לתכלית ראויה. היא הדגישה כי החנינה וההקלות לא חלות על העבירות הקשות יותר ועל עבריינים הקשים יותר.
עו"ד עומר שץ טען, בשם העותרים, כי מדובר ב"הבחנה על פי מפתח פוליטי", והאשים בהיתממות את המדינה והכנסת. "אנשים מקבלים כתבי אישום, חייהם נהרסים, הם מיטלטלים מספסל הנאשמים לבית המאסר, והם לא שונים זה מזה. אין כל הצדקה להפעיל כלי כל כך קיצוני ודרסטי כדי לתת הטבה לאוכלוסיה מסוימת. פינוי אדם מביתו - ולא משנה איפה הוא מתגורר או מאיזה דת או גזע הוא - זה אירוע קשה.
גם תכנית ההתנתקות היא חריגה. כשמדובר בהתפרעות וזריקת אבן, אין שונות רלוונטית בין הקבוצות. אינני מזלזל בסבל של תושבי גוש קטיף, חייהם נהרסו והעיסוק שלהם נפגע, אבל מה החריג באירוע הזה שמצדיק חוק מסוים? יש כאן ניצול של הרוב ודריסת זכויות המיעוט. ח"כ ראובן ריבלין אמר כי מדובר בחוק שלפנים משורת הדין. איך יתכן לחוקק חוק כזה? לאן נגיע עוד? החוק הזה מבחין בין יהודים ליהודים ובין יהודים לערבים".
עו"ד זילבר השיבה כי התמונה מורכבת יותר מכפי שמתארים העותרים, וכי יש לשים דברים ב"פרופורציה". היא ציינה כי החוק לא חל על עבירות התקיפה ועל עבירות חמורות. לדבריה, העבירות שקיבלו הקלה בחוק הן פעילות והשתתפות חד פעמית וכו'. "לנסות לצבוע את מי שזכה בחנינה כאנשים דתיים – זה לא נכון. ישנם אנשים רבים, לא דתיים, שזכו לחנינות. אנו לא יזמנו את החקיקה. אנו סבורים כעת שהיא לא בלתי חוקתית עד כדי כך שבג"ץ יתערב בה".
נציגת הכנסת, עו"ד שרמן-למדן, הבהירה: "אין ספק שאירוע ההתנתקות הוא חריג מבחינה היסטורית ולכן חוקק החוק. קבוצת השוויון הרלוונטית היא זו שסובבת סביב אירוע ההתנתקות. לא ניתן לומר כי קבוצת השוויון היא כל מפגין נגד כל אירוע או החלטה מדינית אחרת".
היום התברר כי לדעת שופטי בג"ץ העתירה והתגובות לה מחייבות דיון מעמיק יותר ועל כן הוציאו את הצו.
ח"כ ד"ר בן ארי התייחס לבג"ץ ואמר: "מההתערבות של ביניש בחוק החנינה, היא קריאת תיגר נוספת של מערכת המשפט על הכנסת".
לדבריו, זה הזמן לקצץ לבייניש וחבר מרעיה את כנפי הנץ האנטי דמוקרטים שהדביקו לעצמם. הכנסת היא הריבון במדינת ישראל הדמוקרטית, וכדאי שבייניש תלמד פרק הגון באזרחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם